לא ירתיעו, אך יש משהו בסנקציות
חבילת הסנקציות הרביעית לא תשכנע את האיראנים לזנוח את הגרעין, אפילו לא להשהות את התוכנית. אבל היא כן תוקעת כמה מקלות בגלגליה בתקווה לעכב אותה בעתיד - עד לחילופי משטר?
זה לא מזיז להם - אבל רק למראית עין. חבילת הסנקציות הרביעית על איראן שמועצת הביטחון תאשר הערב (יום ד') לא באמת תכאיב כלכלית לאיראנים, ולא תאיים על שרידות המשטר. היא אפילו לא מאיימת על האינטרסים הכלכליים של משמרות המהפכה - שהוצאו ממנה ברגע האחרון. עם זאת, ההחלטה נותנת לגיטימציה בינלאומית לארצות-הברית ולאירופים להטיל סנקציות חד צדדיות על איראן שלא במסגרת האו"ם.
מסיבה זו אפשר להניח, בקרבה גדולה לוודאות, שחבילת הסנקציות הרביעית לא תגרום להנהגת הרפובליקה האיסלאמית, וגם לא להנהגת משמרות המהפכה, המנהלת במידה רבה את המשטר - להשעות ואפילו להשהות את תוכנית הגרעין הצבאית שהיא מקדמת. על ביטול התוכנית אין בכלל מה לדבר.
הסנקציות החיוורות והגינויים הבינלאומיים הם בהחלט מחיר שהאיראנים מוכנים לשלם תמורת היתרונות הפוליטיים והצבאיים שהם מפיקים כבר עכשיו מקיומה של תוכנית הגרעין:
עצם העיסוק בתוכנית הצבאית, הפך את איראן לשחקן חשוב בזירה הבינלאומית ולמעצמה אזורית.
עדות חיה לכך היא העובדה שסין ורוסיה לא הסכימו בתחילה לשתף פעולה עם ארצות-הברית ומדינות אירופה בהטלת חבילת הסנקציות הנוכחית. רק אחרי דילול החבילה בצורה משמעותית, ואחרי שהוצא ממנה כל רמז לפגיעה בייצור וביבוא הגז והנפט - מקור ההכנסה העיקרי של איראן במטבע חוץ - הן הסכימו להצטרף לתומכיה.
ואף על פי כן
אז מה בכל זאת יש בחבילת הסנקציות הזו שגורם למזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, לטעון שהיא אפקטיבית וקשה מכל חבילות הסנקציות שהוטלו עד עכשיו?
ראשית, עצם קיומה של החבילה הוא אמירה ברורה של מועצת הביטחון, כי איראן מפרה את החוק הבינלאומי ומרמה את הקהילייה הבינלאומית. אמירה זו, כשהיא מושמעת כהחלטה של הגוף הבינלאומי הבכיר ביותר, היא פגיעה חמורה ביוקרתו של המשטר האיראני, ושלב נוסף בדרך להפיכתה של איראן למדינה מצורעת.
לאמירה זו יש משמעות גם בתוך איראן, מפני שהיא מציגה את משטרם של המנהיג הרוחני חמינאי והנשיא אחמדינג'אד כמשטר לא לגיטימי בעיניים בינלאומיות - ובכך יוצק שמן לגלגלי מחאת האופוזיציה, שמסרבת לדעוך מאז הבחירות לפני שנה בדיוק.
עוד שלב בהפיכת איראן למדינה מצורעת? מועצת הביטחון (צילום: רויטרס)
הנקודה השנייה שיש לשים אליה לב, היא העובדה שההחלטה להטיל את הסנקציות התקבלה, בכל זאת, בהסכמתן של רוסיה וסין - שלאורך כל הדרך סייעו לאיראן וצידדו בה. ארצות-הברית עמלה הרבה כדי להשיג הסכמה זו, מפני שבעצם הצטרפותן של רוסיה וסין מציבות שתי מדינות אלו קו אדום שמשמעותו היא שאם איראן תעבור אותו - כלומר, תייצר פצצה - יחדלו השתיים לתמוך במשטר ההאייתוללות, והן אף עשויות לצאת נגדו. יש באיתות הזה גם מחווה שבאמצעותה אומרות סין ורוסיה: "סבלנותנו עלולה בקרוב לפקוע".
היעד השלישי שמשיגות הסנקציות האלו הוא מתן הכשר בינלאומי לארה"ב, לאירופאים ואפילו לישראל, לנקוט בפעולות שונות שיחבלו ביכולתה של איראן להשיג טכנולוגיות מימון ומכשור לתוכניות הגרעין והטילים שלה.
לא לעצור, אבל לייקר ולעכב
נוסף על כך, כשבוחנים לעומק את פרטי הסנקציות ומרכיביהן, מגלים כי הן בכל זאת תוקעות כמה מקלות בגלגלי האיראנים - למשל, בכל מה שנוגע להשגת מימון מבנקים זרים לרכש, או ברכישת טכנולוגיות ומכשור במערב, ואפילו בחידוש ציודו המתיישן של צבא איראן במטוסים ושריון. אמנם אין בכוחן למנוע כל זאת לחלוטין, אך הן מאפשרות לארה"ב, לאיחוד האירופי, לנאט"ו ולישראל לפעול בים ובאוויר ובמערכת הפיננסית הבינלאומית כדי לשבש את המאמצים האיראניים, ומה שיותר חשוב - יכריח אותם לנקוט בעוד ועוד פעולות הונאה והסתרה שמייקרות את תוכנית הגרעין שלהם ומעכבות אותה.
מתקן ההעשרה בנתנז. יגמור כמו תוכנית הגרעין של השאה? (צילום: AP)
כך למשל, כבר היום, בעקבות חבילות הסנקציות הקודמת, נאלצה איראן, כפי שדיווח "ניו יורק טיימס" אתמול, להעביר חלק גדול מאוניות חברת הספנות הלאומית שלה לבעלויות זרות אחרות, כדי שיוכלו להפליג ולייבא מטענים "חשודים". פעולה זו מייקרת מאוד את הרכש ומאפשרת, בכל עת שהמודיעין המערבי עולה על הונאה איראנית, לחשוף אותה פשוט באמצעות השתלטות על ספינה כזו ועצירתה במים הבינלאומיים.
הישג מסוים רשמו האיראנים בכך שרוסיה הצליחה להוציא מרשימת הסנקציות את מערכת הטילים נגד מטוסים S-300 שאיראן רוצה בה כל כך,
והיא תוכל למכור אותם לאיראנים אם תרצה - אבל כרגע לא נראה שהיא לא באמת מעוניינת בכך. לכן היא ממשיכה לעכב את ההחלטה כבר כמה שנים, למרות שיש לה הסכם חתום עם איראן - כנראה בגלל לחץ של ארה"ב וישראל.
בשורה התחתונה, חבילת הסנקציות אמנם אינה הילד שלו פיללו ישראל וכל מתנגדי תוכנית הגרעין הצבאית של איראן בעולם. ובכל זאת, היא משמעותית וחשובה כחלק מהמאמץ המתגבר לעיכוב תוכנית הגרעין האיראנית, עד שאולי שינוי משטר ישים לה קץ, כשם שההפיכה של חומייני ב-79' קטעה את תוכניות הגרעין הגרנדיוזיות של השאח ריזה פהלבי.
לפנייה לכתב/ת 
