תאומים: להפריד או לא להפריד?
מה עושים כשאח אחד מוכן לכיתה א' והתאום שלו - עדיין לא? ומה עושים בגן, כשמצד אחד מבינים את החשיבות של הקשר ומצד שני רוצים ליצור נפרדות פסיכולוגית? המומחים מסבירים וגם מזכירים: לא תמיד הגננות והמורות יודעות מה הכי נכון לילד שלך. לפעמים כדאי להילחם
"מלחמת העולם השנייה לימדה אותנו את המחיר של הפרדת תאומים בילדותם", מספרת ד"ר רונית פלוטניק, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, מרצה בבית הספר ללימודים מתקדמים במכללת סמינר הקיבוצים ומחברת הספר "שנינו ביחד וכל אחד לחוד". "על מנת להסתיר אותם, הפרידו תאומים ונוצר מצב בו שנים רבות הם לא ידעו על קיומו של התאום השני. בנוסף לנזקי המלחמה, הם חוו חוויות חסר שעד שנודע להם על נוכחותו של התאום השני, הם לא ידעו כיצד להסביר וכיצד למלא אותו".
נקרעו זה מזה
בספר "גנים, סביבה ומסתרי הזהות" של לורנס רייט, מסופר על הפרדת תאומים ושלישיות בשנות ה-50 בארה"ב על ידי סוכנויות אימוץ פרטיות שמסרו אותם לאימוץ בנפרד, מבלי לידע על כך את ההורים וכמובן מבלי שהתאומים ידעו על כך. "כולם גילו לבסוף האחד את השני, אבל חווית החסר שלחה אותם לאחר מכן לסימביוזה מאוחרת מזיקה מאוד", אומרת ד"ר פלוטניק. "גם כשהם כבר היו נשואים וחיו חיים עצמאיים, כשהם גילו על קיומו של התאום, הם נטשו את הכל כדי לבלות שעות וימים האחד בקרבת השני".
"בשנות ה-60 ניסו לקבוע בארץ עקרון על פיו משבצים תאום אחד לכיתת תינוקות בוגרת ומשאירים את השני בצעירה יותר. זו הייתה הפרדה לחיים. באופן זה, יצרו מציאות מלאכותית במושבים ובפריפריה, כאשר לא היו גנים וכיתות מקבילות וזה יצר פגיעה בכל הזהות שלהם. אחד התאומים חויב להיות הבוגר ולא יכל לעמוד בכך. תאומוּת היא מצב נפשי קבוע בחייו של תאום ובשנות הגיל הרך, בהן הוא מגבש את זהותו, הוא חייב את נוכחותו של התאום השני כמשהו קבוע בחיים שלו כדי להרגיש בטוח".
חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה, בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, ציינה בתגובתה כי משרד החינוך לא הוציא נהלים כתובים לסוגיה זו כחוזר מנכ"ל. "במסגרות החינוך נוהגים על פי רוב להפריד תאומים לכיתות שונות, זאת משום שישנה חשיבות רבה לכך שכל אחד מהתאומים יפתח את עצמיותו ואת המעגל החברתי שלו.
"כבר כשמדובר בגיל הרך, סוגית יחד או לחוד עולה. לפעמים גם השיקולים הקשורים במרחק הפיזי בין גני ילדים ברשות המקומית הופכים להיות רלוונטיים להורים. בהיבט הפסיכולוגי, התפתחות של זהות נפרדת מתחילה משחר הילדות ועל כן ישנה חשיבות להפרדה לכיתות שונות כבר מהגיל הרך. עם העלייה בגיל, הצורך בנפרדות מקבל ביטוי גלוי ובולט יותר בצרכים של התאומים עצמם. חשוב לסייג שישנם מצבים מסוימים בהם מערכת היחסים בין תאומים מאופיינת בתלות גבוהה ביותר. במצבים מסוג זה, נדרש שיקול דעת באשר לזמן המתאים יותר להפרדה ביניהם במסגרות החינוך".
הפרדה כפויה
דעתה של ד"ר פלוטניק לגבי גיל ההפרדה המומלץ שונה. "כשמדובר בשנות הגיל הרך עד גיל 3-4, ישנה חשיבות התפתחותית עצומה לאפשר לשני התאומים להיות באותו גן. את הנפרדות הפסיכולוגית ילד תאום לומד כשהוא חווה את המבוגר פונה אליו באופן אינדיבידואלי בנוכחות אחיו התאום. זה דומה לתינוק הלומד על הנפרדות מאמו אחרי שהיה איתה בתקופה של סימביוזה על ידי זה שהוא נפרד ממנה ונשאר מולה".
לעיתים במסגרת השיבוצים לגני טרום-טרום חובה (גילאי 3) ברשויות המקומיות, נכפית הפרדת התאומים על ההורים כבר בשלב זה. חשוב לציין בהקשר זה שלרשות אין תוקף חוקי בקביעת הפרדת תאומים שכן האופוטופרוסים של הילד הם הוריו, אלא אם נקבע אחרת בנסיבות מיוחדות.
"הרשויות לוקחות על עצמן פריבילגיה מאוד בעייתית ולא מורשית בחוק והורים רשאים להתנגד לזה", אומרת פלוטניק. "לעיתים הגננת והמפקחת חוששות שתאומים בגן יהפכו לקבוצת כוח והן לא יודעות איך לטפל בנפרדות הפסיכולוגית ולרוב לא מקבלות הכשרה או הדרכה בנושא זה. הניסיון שלנו לגרום למשרד החינוך להבין שכמות התאומים כיום מצדיקה הערכות והכשרה של המפקחות והגננות עולה בתוהו. הם פותרים את הנושא כבירוקרטיה. לדעתי המדיניוּת הברורה שלהם היא להפריד ולא מעניין אותם מעבר לזה".
בגילאי 5-6 יש תמימות דעים בין פלוטניק למשרד החינוך. "בשלב הזה, מבחינה התפתחותית, הילדים מתחילים לפתח זיקה חברתית ולתעל את התוקפנות הילדותית לתחרות והישגיות. ישנה חשיבות בשלב הזה לתת לתאומים אפשרות להתפתח בנפרד, מבלי לאיים אחד על מעמדו של השני. זה כולל הזדמנות חשובה לפתח חברים אישיים ולא חברים "שלנו" וכישורים אישיים".
חוויות שונות
תאומיה של מ' הופרדו לקראת כניסתם לגן טרום חובה + חובה בגיל 4.5. "עד אז היה להם איזשהו רצף טבעי מינקות של להיות ביחד, שבעיני עד גיל מסוים נוסך בטחון ומגיל מסוים מפריע להתפתחות", היא אומרת. "עם ההפרדה הייתה תקופה מסוימת של קושי לתאום שהיה יותר תלותי. הוא לא רצה ללכת לגן והתבודד, אבל לרגע לא פקפקתי שזה הדבר הנכון.
"אנחנו חוטאים לא מעט בהסתכלות על התאומים כעל אחד מטעמי נוחות וחוסר תשומת לב. כך גם המסגרת, כמו למשל בשאלה 'איפה החצי השני שלך?' ההפרדה מקלה גם על ההתייחסות של ההורים בבית. אתה שואל על חוויה שהייתה בגן וכשהם ביחד, אחרי שהילד הראשון סיפר, לשני כבר הלכה ההתלהבות. כאשר מפרידים, החוויות שונות וזה מקל גם בהקשר זה".
"כל הורה מכיר את הילדים שלו", מוסיפה ת', אמא לתאומים בני 10 וילד בן 6. "אסור לפחד מההפרדה, אבל חשוב לשים לב למה שקורה שם. יש מקומות בהם ידוע שגן אחד יותר טוב מהשני ואז ההורים נקרעים. במקומות קטנים זה באמת מאוד מסובך".
תאומיה של ת', בן ובת, הופרדו גם הם בגן טרום חובה. "עד אז הבת גוננה על הבן והיו מחשבות על איך הוא יסתדר. בסופו של דבר, נראה לי שדווקא לה חסר לעיתים על מי לגונן. עד היום אני מוצאת את עצמי אומרת לה 'אני האמא פה. אני נורא שמחה שאכפת לך'".
היות וברשויות רבות גני הטרום חובה והחובה הם גנים משותפים, הפרדת התאומים במקרים אלו מתבצעת למעשה סביב גיל 4. "כאשר גני הטרום חובה והחובה בנויים באשכולות, אנחנו ממליצים פעמים רבות לנסות ולשבץ אותם בגנים קרובים ובאותו מבנה וממליצים לגננות לתת להם להיפגש במהלך היום בהתאם לרצון שלהם. האידיאלי ביותר היה להפריד רק בגיל 6, אבל מוכרחים לעשות את השיקול המערכתי", אומרת פלוטניק.
מה קורה כאשר תאום אחד מוכן לכיתה א' ואחד לא?
"זוהי שאלת המיליון דולר", היא עונה. "התשובה מאוד תלויה בפערים שביניהם. אני מקבלת הרבה מאוד פניות של הורים בנושא זה. אם יש צרכים מיוחדים מאובחנים ומובהקים, ברור שאחד התאומים ילך במסלול שונה וצריך לעבור את כל עבודת האבל ולהסתגל לזה. אם לעומת זאת ישנם פערים התפתחותיים מסוימים או קושי ספציפי והתאום הבשל הוא במצב בו הוא יכול ליהנות מעוד שנת גן, הנטייה היא להשאיר את שניהם.
"אם כתוצאה ממהלך זה הוא עלול להפוך לילד משועמם ומפריע והגננת לא מוכנה לקחת על עצמה לקדם אותו או שלא ניתן לקדם את התאום החלש יותר ולהעלות אותו, קורה שאחד התאומים נשאר והשני עולה וזה משמעותי לכל החיים שלהם. אלו פניות נוגעות ללב ומורכבות מאוד שמתערבבות בהן סוגיות גם של מגדר, היות והבנות מתפתחות יותר מהר".
לפנייה לכתב/ת 
