פרשת שבוע כלכלית: איך יצאנו מהמשבר הכלכלי?

בפרשת השבוע חוקת מסופר על עונשו של משה שהכה בסלע כדי להוציא מים לבני ישראל, אך חטאו אינו מפורש בה. מדובר באחת הפרשיות הסבוכות ביותר במקרא, ורבו הפירושים המבקשים לפענח את חטאו של משה. הנני מבקש להציע דרך חדשה בפרשנות הסיפור, עם השלכות על התפיסה הכלכלית בימינו.

לפרשות שבוע קודמות: 

• השבים מדרכם הרעה יפוצו
•  מי צריך שבת?
• מתנות לעניים אינן סוציאליזם
  

בהתאם לסיפור המקראי, בני ישראל הלכו במדבר והתלוננו על מחסור במים. הם פנו למשה שיפתור את הבעיה, והוא צווה על ידי אלוהים לדבר אל הסלע שיוציא להם מים. משה היכה בסלע והוציא מים לבני ישראל. השאלה היא מה היה בדיוק חטאו של משה? הפרשן דון יצחק האברבנל (1437-1508) מונה 11 פירושים שונים לחטאו של משה, לדוגמה, שמשה הכה בסלע במקום לדבר אליו. הוא מסכם, שכולם רחוקים מן האמת.

נראה כי פרשייה זאת אמנם מסתירה את חטאו של משה, אך היא נושאת מסר חשוב. המקרא מבקר את משה ואהרון אשר גילו חוסר אמון באלוהים ("יען כי לא האמנתם בי"), בוגדנות ("מעלתם בי"), ואף מרידה בסמכות ("מריתם את פי"). כך, משה, שהיה גדול הנביאים, נהפך להיות הכופר הראשון במקרא.

המקרא אינו מתאר אירוע היסטורי, אלא מבקש ליצור נרטיב של יחסי תלות בין האדם לאלוהים או "נציגיו", במקרה זה משה ואהרון. מי שמנסה להפר את התלות הזאת, כפי שעשה משה, נענש.

פתרונות לאלוהים?

מפליא הדבר שכיום ישנם אנשים המושפעים ופועלים בהתאם לאותו נרטיב מקראי, ואינם מבדילים בין סיפור למציאות. רבים סבורים כי כל אירוע בחיינו נשלט על ידי אלוהים. כך לדוגמה, אנשים אשר מצליחים כלכלית, נוטים לייחס את הצלחתם לברכת האלוהים. גם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הושפע מהנרטיב המקראי וטען בלהט כי אלוהים פתר את המשבר הכלכלי בישראל.

המציאות היא כמובן שונה בתכלית מהנרטיב המקראי. הצלחה או כשלון כלכלי הם תמיד תוצאה של פעילות אנושית. מכאן עולה השאלה, אם לא אלוהים, מי בכל זאת פתר את המשבר הכלכלי בישראל? באופן מפתיע התשובה היא - אף אחד! ממשלת ישראל, בניגוד לממשלות במדינות אחרות, בחרה שלא להתערב יותר מידי במשבר הכלכלי. זאת כוחה של כלכלת השוק - שהיא מתקנת את עצמה.

ממשל אובמה, מנגד, הוציא לפועל תוכנית הצלה לכלכלה האמריקנית הכוללת מעורבות ממשלתית עמוקה, וזאת בדומה למדיניות הכלכלית שיושמה אחרי השפל הגדול במאה הקודמת. אלא, שכלכלנים רבים מעריכים כי בעקבות תוכנית ההצלה, שיעורי הצמיחה בארצות הברית יהיו נמוכים יחסית בחמש שנים הקרובות.

כך למשל, פרופ' רוברט בארו (Robert arro) מאוניברסיטת הארוורד מסביר, כי תוכנית החילוץ הייתה אחד המשגים החמורים של הממשל.

פרופ' בארו בחן את ההשפעה של הגדלת הוצאות הממשלה על הכלכלה ומצא, כי אכן בטווח הקצר יש גידול בתוצר, אך בטווח הבינוני והארוך הגדלת ההוצאות הממשלתיות דוחקות את ההשקעה והצריכה פרטית, ולפיכך סך כל הביקושים יורד והתוצר מתכווץ.

בנוסף, בארו הסביר שכאשר ממשלות מעלות את נטל המס כדי לממן את התקציב ולהקטין את הגירעון, הדבר גורם להורדה נוספת של הביקושים והתוצר המדרדר את המשק ופוגע בצמיחה.