הו כנרת: שיט באחד האגמים העתיקים בעולם

בין אם אנחנו חותרים בנהר, בגלים, בתחרות או בטיול ארוך, לכל מטרה יש סגנון חתירה מתאים עם עדיפות לניצול כמה שיותר איברים וכמה שיותר שרירים. בכל מקרה מומלץ לחתור על ידי תנועה סיבובית של חלק הגוף העליון ולא רק בעזרת תנועת זרועות, ושרירי ידיים ולהתאים את המשוט לתוכנית ולחותרים.

גל קור

אם נתבונן אחורה בזמן לעבר החותרים הראשונים, הם השתמשו בקיאק בעיקר לצורכי צייד למחייה, או כדי לעבור מגדה אחת לשנייה. הקיאקים הראשונים הגיעו מהאזורים הארקטיים הצחיחים, שבצפון כדור הארץ, שם חומרי הגלם לבנייה היו מוגבלים לעורות של בעלי חיים ולגזעי עצים שהגיעו ממרחקים, צפו בים ונסחפו לחוף. המשוטים המקוריים גולפו ממוטות עץ, בהתאם לגודל הכף ולגובה של החותר עצמו. בתנאים שלהם, לא היה ניתן לאלתר כפות להבים רחבות לכן החותרים-הציידים הסתפקו במוט צר וארוך.

ארכיאולוגים מצאו משוטים כאלה עם פס שנהב המצפה את קצות הלהבים על מנת לשמור אותם מהתפצלות העץ וחיזוק הלהב. כיום, במסגרת החזרה למקורות ישנם חותרים הבוחרים להשתמש בסגנון המשוט המסורתי (המכונה משוט גרנלנדי), מפתיע עד כמה מהר ויעיל ניתן להתקדם בעזרתו.

עם התוודעות העולם המערבי לקיאקים שידרגו את המשוטים והיום מצויים בשוק הרבה דגמים. מלבד בעץ החלו להשתמש בחומרים שונים כמו פלסטיק, אלומיניום, פיבר-גלס וקרבון-קומפוזיט, ובמקביל הרחיבו את שטח הפנים של להבי המשוט. לחתירה ספורטיבית תחרותית נבחר במשוט ארוך עם להבים דמויי מצקת (כפיות) על-מנת לאפשר מנוף ארוך וגריפת מים מרבית ובכך נקבל מיצוי מקסימאלי מהמשוט ומהירות תנועה של הקיאק.

מנוחת החותר, להרגיש אפריקה (צילום: סטיב גורדון, טבע הדברים)

 אם נצא לטיול בתנאי ים משתנים נבחר משוט קצת יותר קצר עם להבים רחבים משוט המכונה בעגה (סלנג) המקצועית משוט אירופאי, שיתאים גם לתמיכה, במצב של איבוד שיווי משקל או בגלי חוף נשברים ואפילו לגלגול הקיאק במקרה של התהפכות.

מבפנים סוערת

הכנרת היא אחד האגמים העתיקים בעולם. היא נוצרה כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי, שהתרחש לפני יותר מ-30 מליון שנה. גילה מוערך בין 20 ל-30 אלף שנה. ראשיתה של הכנרת בים שמילא את השבר (ים טטיס), וכלל את ים המלח והתוואי של הירדן. באותם ימים, פני הים היו גבוהים בכשלושים מטרים מעל לפני הים כיום ועם ירידת המפלס נוצרה ההפרדה בין ים המלח לים גנוסר (הכנרת) וביניהם הירדן.

20 אלף שנה הוא גיל מופלג אצל אגמים. קיום של אגמים על פני כדור הארץ הוא לרוב מוגבל בזמן כיוון שהנחלים מזרימים אליהם מים וחומר אורגני ותוך כמה אלפי שנים הם מתמלאים ומתייבשים. ימת הכינרת אכן קולטת מדי שנה כמויות גדולות של סחף וחומרים אורגניים. תמונות המים החומים של הירדן החודרים לכנרת צולמו לאחר כמה ימי גשם, והם מדברים בעד עצמם.

אבל "למזלה" של הכנרת, הירדן גם מנקז אותה ומזרים מים מימת הכנרת לים המלח. הפעולה הזו של ניקוי ושטיפת האגם היא שמנעה את החסימה שלו והקנתה לו חיים ארוכים. ועוד תואר כבוד, הכנרת היא לא הימה הנמוכה ביותר בעולם אבל מבין המתוקות היא כן הנמוכה ביותר 212 מטרים מתחת לפני הים. פעם קצת יותר, פעם קצת פחות, לאחרונה יותר מאשר פחות.

קיאקים בשפך הירדן, עשיר בסחף ובחומר אורגני (צילום: חומי נחום סוויד)

אגם הכינרת מכיל למעשה שתי שכבות של מים. השכבה העליונה מתחממת במהלך הקיץ ועל כן קלה יותר וצפה (ומתחממת) והשכבה התחתונה קרה וכבדה יותר. במהלך העונה החמה, שתי השכבות שומרות על סדרה של תכונות כימיות ולא מתערבבות ביניהן. לקראת החורף ועם התקררות השכבה העליונה, עולה המשקל הסגולי שלה, היא נעשית כבדה יותר עד שמשקלה הסגולי נעשה כבד יותר מאשר של השכבה התחתונה, אז נעשה תהליך של היפוך שכבות, השכבה העליונה מתחילה לצוף ומי האגם מתערבלים, השכבות נעלמות, חומרים ששקעו בקרקעית צפים למעלה, כדי לשקוע שוב בעונה החמה שבה חוזרות ונוצרות שתי השכבות של האגם.

הכינרת היא קטנה (יחסית לים התיכון) ועל כן לא מתפתחים בה גלים גבוהים. יחד עם זאת ובעיקר בקיץ, בשעות אחרי הצהריים, (14:00) מתפתחות באזור הכינרת רוחות מערביות חזקות, רוחות אלו הן רוחות בריזה מערביות המגיעות מהים התיכון ועוצמתן מגיעה עד 20-30 קשר(קשר=1.8 קמ"ש). אפשר להתעדכן על עוצמת הרוח הצפויה במספר אתרים, כשמתכננים שיט ובמיוחד חתירה כדאי לקחת אותן בחשבון, ככל האפשר להעדיף את הרוח בגב, בפרט לקראת סוף היום.

משוט כנף  מאפשר להתקדם מהר בין שיחי הארכובית (צילום: סטיב גורדון)

סובב כנרת, מסלול חתירה בקיאקים

• כללי: אנחנו התחלנו מסלול מעגלי שתחילתו וסופו בחוף גינוסר. יש כמובן נקודות גישה נוספות לאורך המסלול.
• המסלול (נתיב): אורך המסלול מסביב לכנרת הוא כ-50 ק"מ. חובבי מאמץ מוגבר יכולים לעבור אותו ביום אחד. אנשים מתונים יותר יחלקו את המסלול ליומיים או לשלושה ויטרחו להביט סביבם ולנוח יותר.
•  קיצורים אפשריים: אפשר לצאת מהמים בנקודות שונות ולהזמין את הרכב שיבוא לקחת אותנו, אפשר לחתוך בקו ישר ולהתרחק מעט מהחוף. יעיל כשממהרים וכאשר חותרים בקבוצה הטרוגנית.
• נקודות גישה: כמעט כל חופי הכנרת, גם אלו שאינם ידידותיים לאופנועי ים מקבלים קיאקים באהבה, בחלק מהאתרים יש אפשרות לשכור קיאקים. מכיוון שהחופים מחליפים בעלים ונוהלים, כדאי להתקשר ולברר את האפשרויות לפני הירידה למים.
• עונות שנה מתאימות: כל השנה, למעט ימי חורף סוערים, ואחרי הצהריים בימי קיץ חמים.
• רוח וגלים: בשעות אחר הצהריים לרוב עולה הרוח. עקרונית בקיץ הרוחות חזקות יותר. יש לבדוק את עוצמתם בעת התכנון. כדאי להתחיל לחתור השכם בבוקר.
• מגבלות ותיאומים: אין צורך בתיאום מוקדם. כדאי לעשות תיאום מההיבט הבטיחותי. תדאגו שמישהו ידע מתי נכנסתם למים ומתי אתם אמורים לצאת.
• שמירת טבע: מותר לשוט בכנרת ובירדן, כולל מול אזור הבטיחה, שמורת טבע מוכרזת.
• אתרים לדיג: האזור עשיר מאוד בדגה, מתאים לדיג חכות ולז'ירז'ור. בשנים אחרונות, כמו בכל מקום יש ירידה בכמות הדגים והרשויות שוקלות להפסיק את הדיג לתקופה מסוימת.
  

המחברות תשמחנה לקבל תגובות לכתבה וגם לייעץ.

• הדס פלדמן, היא טיילת ומדריכת חתירה בקיאקים וטיולי קיאקים בארץ ובעולם, חלק מצוות של מועדון החתירה אופטימיסט שבשדות ים. השתתפה במסעות קיאקים על פני אלפי קילומטרים בכל העולם.
  

• ד”ר רחלי עינב היא ביולוגית ימית, אקולוגית ויועצת סביבתית בחברת BLUE ECOSYSTEMS , מחברת הספר "אצות החוף של ישראל" ו"אצות בשמן זית" בנוסף היא חותרת נלהבת במועדון אופטימיסט.
  

• הכתבה פורסמה בגיליון יוני של הירחון "טבע הדברים"
  

•  מתנה לקוראי ynet: גיליון היכרות מתנה למגזין טבע הדברים/ילדי טבע הדברים