מלחמת הירושה וההדלפות במוסד

אל תטעו. ראש המוסד, מאיר דגן, לא ביקש בשנה האחרונה להאריך את כהונתו, ולכן גם לא סורב. אבל פרישתו הקרובה מהמוסד פותחת קרב ירושה עתיר הדלפות ארסיות. עמיתיו ואויביו מהארגון כבר לוטשים עין לכסא המתפנה, אבל אולי המחליף יגיע בכלל מצה"ל או מהשב"כ. 

ב-21 ביוני אשתקד, החליטה הממשלה, לבקשת נתניהו, להאריך את כהונתו של דגן בשנה נוספת. עד סוף 2010. לדברי מספר אישים מהימנים ומוסמכים, דגן לא ביקש במהלך שנה זו להאריך את כהונתו ואף לא רמז בעקיפין שזה רצונו. בין השאר מפני שכמה שרים, בראשם שר האוצר, יובל שטייניץ, והשר לענייני מודיעין, דן מרידור, אמרו במפורש, כבר בישיבה בה הוחלט על שנת כהונתו השמינית של דגן, כי לדעתם צריך להביא ראש חדש למוסד שיזרים דם חדש לארגון.

ראש הממשלה ודגן לא דחו דרישה זו, ולמשתתפי הישיבה היה ברור שהם מסכימים לה אף

כי בהחלטת הממשלה לא נקבע במפורש שדגן לא יוכל לכהן שנה תשיעית. יועץ התקשורת של נתניהו, ניר חפץ, הודיע בעקבות הדלפות סוף השבוע בנושא כי "ראש המוסד, מאיר דגן, לא פנה ולא ביקש להאריך את כהונתו בשנה. ראש הממשלה החליט בשנה שעברה להאריך את כהונת ראש המוסד בשנה. מאז לא התקבלה שום החלטה נוספת".

למרות הקריאות שהועלו בתקשורת להדיח את דגן אחרי ההסתבכות בדובאי שיוחסה למוסד ואחרי מעצר ישראלי בפולין החליט נתניהו שראש המוסד יסיים את תפקידו כמתוכנן בספטמבר, לכל המאוחר באוקטובר השנה. יש מומחים ופוליטיקאים הסבורים כי הפרטים שפורסמו, אם הם נכונים, על פרשת חיסול מבחוח ועל הדרכון הגרמני שהושג לכאורה במרמה מעידים על תקלות מבצעיות שהיו למבצעים ולא על שרשרת מחדלים כתוצאה מרשלנות וביטחון עצמי מופרז בצמרת הארגון או הקבוצה ששלחו אותם. 

מי ומי במועמדים 

ראש הממשלה וגם שר הביטחון רוצים לאתר ראש חדש למוסד ללא לחץ זמן ומתוך קשת רחבה של מועמדים ראויים. אחד מהם, הזוכה לתמיכה רבה בסביבתו של ראש הממשלה הוא ראש השב"כ, יובל דיסקין. הוא אמנם מסיים פורמלית את תקופת כהונתו במאי 2011, אך ראש הממשלה לא יתקשה להקדים את המועד אם יחליט שדיסקין הוא המועמד המתאים. יובל דיסקין אמנם נחשב מומחה ראשון במעלה לעבודת ביון וסיכול חשאיים ואף מכיר את המוסד ואת עבודתו מבפנים. הוא הושאל למוסד מהשב"כ, לפני שהתמנה לראשות השב"כ, שימש כפרויקטור לנושא מסויים וזכה באמונו של דגן. אבל אנשי מוסד טוענים כי כישורים אלה אינם מספיקים בנסיבות הנוכחיות כיון שלדיסקין אין נסיון מספיק בפעולה בזירה הבינלאומית.

נוסף על כך, בספטמבר-אוקטובר השנה יהיה כבר ברור על מי ימליץ שר הביטחון להחליף את רב אלוף גבי אשכנזי בלשכת הרמטכ"ל. ייתכן שראשות המוסד תוצע לאחד האלופים, מבין המתמודדים על הרמטכ"לות, שלא יזכה בתפקיד.

המתמודדים הם: האלוף יואב גלנט, האלוף גדי אייזנקוט והאלוף בני גנץ. אבל במוסד מעדיפים, איך לא, מועמד מבפנים. לטענת אנשי מוסד בעבר ובהווה, מועמד מבחוץ יצטרך תקופת הכשרה שבה יצבור ניסיון החסר לו בעבודתו הייחודית של המוסד ובהערכת סיכונים וסיכויים מבצעיים, בשעה שהנושא האיראני והאיומים הנשקפים מהזירה הצפונית מחייבים את ראש המוסד לתפקד בצורה מלאה ואינטנסיבית מיד עם כניסתו לתפקיד.

אפשרות נוספת היא מינוי מועמד מתוך הארגון. הבולטים בין המועמדים מתוך המוסד הם ר', שמכהן כיום כממלא מקומו של דגן; ת' - מי שהיה אחד משני סגניו של דגן ופרש בשנה שעברה אחרי שראש הממשלה האריך את כהונתו של דגן בשנה נוספת. הוא נחשב אז למועמד טבעי לרשת את דגן והתאכזב כשראה את התפקיד הנכסף מתרחק ממנו שנה נוספת. שנה שבה חשש ת' (כפי שאמנם קרה) כי יכולים לקרות דברים שירחיקו אותו ממטרתו. לכן דרש ת' מדגן התחייבות כי יתמוך במועמדותו לראשות המוסד כתום שנת ההארכה. דגן סירב ו-ת' פרש במחאה. למרות זאת יש במוסד ובממשלה הרואים בו גם היום מועמד ראוי.

בין ראשי המוסד בהווה ובעבר יש כעת עוד שניים שלושה מועמדים הראויים בעיני עמיתיהם ובעיני עצמם להחליף את דגן. לכל המועמדים ברור כי להמלצתו של דגן תהיה השפעה רבה על בחירתו של ראש הממשלה. לכן אלה שאינם נחשבים למועדפים בעיניו מבין אנשי המוסד וגם האויבים הרבים שצבר לו דגן בשנות כהונתו הארוכות מעוניינים לסגור עמו חשבון ולעמעם את היוקרה שצבר. כתוצאה מכך החלה מה שאפשר להגדיר כ"מלחמת ירושה" במוסד, שהמעורבים בה אינם בוחלים באמצעים, כולל הדלפות לתקשורת.

ככל שיתמהמה ראש הממשלה לקבל החלטה, כך יגברו מופעיה הפומביים של מלחמת ירושה זו.