הקבלנים נגד אטיאס: "חבל שהוא לא עושה כלום"
מנכ"ל חברת צ. לנדאו אמר כי בעקבות גירוש העובדים הזרים דירות ייתיקרו, בשל עיכובים במשך הביצוע שיכולים להעלות את המחירים ב-10%-15%. "חבל ששר השיכון לא עושה כלום", אמר
"חבל ששר השיכון לא עושה כלום. זה ממש לא ברור, יש דברים שקשה לעשות כמו הפשרת הקרקעות וההקלות במע"מ, אבל בנושא העובדים הוא היה חייב להפעיל את השפעתו", תקף אתמול (ב') הקבלן צחי לנדאו, מנכ"ל חברת צ. לנדאו ויו"ר ועדת משאבים בהתאחדות הקבלנים.
לנדאו ובכירים מהתאחדות הקבלנים נפגשו כדי למנוע את החלטת הממשלה לקצץ את מכסת העובדים הזרים בענף הבניה, עם שר השיכון אריאל אטיאס.
"הסברנו לשר כי הוא חייב לקחת בחשבון שהעובדים שיישארו בשוק הבניה יפגעו בגלל העיכובים, ושמצבם של עשרות אלפי העובדים בתעשיות הנלוות של הענף, כמו מפעלי הבלוקים, בטון וקרמיקה, ויכול להגיע אף לפיטורים", אמר לנדאו במפגש.
לנדאו הוסיף, כי דירות ייתיקרו בשל עיכובים במשך הביצוע, שיכולים להגיע לחצי שנה או יותר, ולהעלות את המחירים ב-10%-15%. "דירה בבית שמש שעולה היום 900 אלף שקל, תעלה מיליון שקל ויותר", העריך לנדאו.
לנדאו הזכיר כי באסיפה הכללית של התאחדות הקבלנים שנערכה בחודש פברואר השנה אמר שר השיכון אריאל אטיאס, כי הוא למד את הצורך בעובדים מקצועיים לעבודות הרטובות.
לדבריו, "מה הועילו חכמים בתקנתם, אם אין מי שיבצע את המכרזים שאנחנו מוציאים, אם הממשלה מדברת על זה שרוצים לדאוג לזוגות צעירים, אז היא צריכה לדאוג שיהיה מי שיבנה את הדירות? אם לא, זה יאט את הקצב וייקר את מחירי הדירות".
ניסיונות עקרים להכשיר עובדים מהשוק המקומי
אורי דורי, בעלי חברת הבניה א.דורי, אמר, כי "לפי הנתונים הרשמיים והלא רשמיים עליהם מסתמכים גם גורמי הממשל, בישראל יש כיום כ-300 אלף עובדים זרים, פחות מ-120 אלף מהם חוקיים. מבין החוקיים רק 8,000 עובדים בבנייה, ושאר האשרות החוקיות הולכות לחקלאות ולסיעוד".
"על מה אנחנו מדברים פה? ככה הממשלה חושבת שתפתור את בעיית הזרים? הסברנו לשר גם כי חלקם של הזרים מתוך סך העובדים בבנייה הוא קטן מאוד - 8,000 מתוך 150 אלף - הרוב הגדול הם ישראלים", הוסיף .
גיל גבע, מנכ"ל חברת תדהר גבע, תיאר בפני השר את ניסיונותיו העקרים שעשה על מנת להכשיר עובדים מהשוק המקומי, ישראלים וערבים, להחליף את העובדים הזרים בענף, המתמחים בתחום העבודות הרטובות.
"סיפרתי לו על השקעה פרטית שעלתה לי כ-2 מיליון שקל להכשיר עובדים מקומיים לעבודות הללו. 1.8 מיליון שקל מהכיס הפרטי שלי. בנוסף הצעתי תנאי שכר מעולים, תוספות, הטבות ובונוסים מפליגים - מה יצא לי מזה? עובד אחד ויחיד!" אמר גבע.
"שאלנו אותו גם אם הוא יודע מה הועילו התקציבים הממשלתיים הגדולים להכשרת ישראלים בענף - 30 מיליון שקל - יצרו עובדים בודדים", הואסיף.
עוד ציין גבע, כי "בעבר היו בענף 80 אלף עובדים זרים - זה היה בימי שרון, שהגדלת ההיצע היה אינטרס ממשלתי. מאז המספר ירד לממדים הגיוניים, אבל כנראה שגם הזמנים השתנו כי האינטרסים הפכו רק לקבלת פרסום עם תוכניות חסרות סיכוי שמצטלמות טוב. גם היום נותנים אשרות לפרויקטים לאומיים, פשוט לא מספרים על זה, אבל גם בממשלה יודעים טוב מאוד כי לא ניתן לעמוד בתוכניות ביצוע אם לא משתמשים בזרים".
מתי מתכוונים לדון בזה?
לפי דברי הקבלנים, האכזבה הגדולה ביותר היא ממשרד השיכון ומהשר הממונה, אטיאס. נציגי הקבלנים באו אליו שוב בשבוע שעבר והציגו בפניו את הנושא הבוער ביותר כעת - גירוש 3,000 העובדים הזרים בתחום.
"לקח לו הרבה זמן להתפנות אלינו ורק בשבוע שעבר הוא הואיל לפגוש אותנו .מבחינתנו אין מועד אחר כי הגירוש נכנס לשלב הראשון בתחילת החודש הבא וזה היה לפני ישיבת הממשלה האחרונה שלפני הביצוע", אמר גיל גבע, והוסיף: "מתי הם מתכוונים לדון בזה? אחרי שבג"צ לא יאשר הארכת צו המניעה לגירוש? אחרי שהעובדים כבר יהיו מחוץ לישראל?".
לפנייה לכתב/ת 
