"בלה, אל תתני את הדובדבן שלך בקלות!"
אני כבר גדולה. השלמתי עם העובדה שאהבת אמת רגשנית לא תגיע בגלגול הזה. אבל הלכתי אל ליליאן המכשפה כי רותי התעקשה שהיא היחידה שיכולה להחזיר לי את האש שבערה בעצמותיי פעם, כשהייתי מתוקה ואופטימית
"בחורים טובים אוהבים בתולות טובות והגונות. אם את רוצה להתחתן יום אחד, למרות שבגילך אני כבר לא יודעת... את צריכה להפסיק לתקוע כל כך הרבה. תקשיבי לליליאן, מותק, אל תתני את הדובדבן שלך כל כך בקלות! זה לא טוב!"
ברגע של ייאוש הזוי נכנעתי להמלצה החמה של רותי, החברה המודאגת שלי, שהחליטה שרק מכשפה איכותית ויוקרתית מראשון לציון תפתור לי את כל הבעיות בחיים ותמצא לי את הדרך אל החתן המיועד. אינשאללה.
לא חראם על החתן המיועד המהוגן הזה שיקבל אותי אחרי שחיכה כל כך הרבה?
אני כבר גדולה. אני יודעת להפנים, להבין ולהשלים עם העובדה שאהבת אמת רגשנית זה לא משהו שהולך להתקרב אלי בגלגול הזה. אבל הלכתי אל ליליאן כי רותי התעקשה שהיא היחידה שיכולה להחזיר לי את האש שבערה בעצמותיי פעם, כשהייתי מתוקה ואופטימית.
ליליאן לוקחת 1,500 שקל בשביל להגיד לי מי אני, אבל על אמת מי אני, ועוד אלפיה בקטנה בשביל צמח-נבט-התולעת שמביא סגולה להחזרת אהבות קדומות, ועוד איזה מאתיים, אם אני רוצה, בשביל טיפ. היא חיה מזה. מהצרות, הייאוש והכמיהה לתקווה של אנשים. באותה מידה יכולתי לתת את כספי לווירדית שמסתובבת ברחובות תל אביב ומתחננת - שקל, בבקשה שקל! ממנה כבר הייתי מקבלת עצות הרבה יותר יעילות לחיים אולי לא מאושרים, אך מעשיים.
כמה קדומות? אני פוחדת שזאתי עוד תחזיר לי את זיגמונד שזיין לי את השכל במשך סתיו שלם לפני שני גלגולים והייתי צריכה להתאבד רק בשביל להיפטר ממנו.
תענוג לשבת אצל ליליאן. יש לה צמה חומה עבה שנמתחת על כל המצח. היא הציעה לי משהו קר לשתות, אבל לא חשבתי שזה רעיון טוב לשתות לימונענע אצל מכשפה. לא צחקתי כשהיא שאלה בהתגרות: "מה יש, את פוחדת שאכשף אותך?"
לא, כפרה. אני רק לא סגורה על זה שאת יודעת לרחוץ כלים.
"את תוקפת גברים, זה לא טוב מותק"
עוד מבט:
המכשפה אמרה בדיוק מתי אפגוש את הגבר שלי
הדס פרידמן
היא אמרה לי שבעוד כחודשיים אמצא עבודה שמתאימה לי, ושבמהלך 74 יום אפגוש בחור, עלם חמודות. אני כבר מכירה אותו, אבל רק ב"שלום-שלום", והוא הגבר שלי
"הגיע הזמן שתיתני קצת מנוחה ללשון הארוכה הזאת שלך ותנוחי. את תוקפת גברים, זה לא טוב מותק. גברים אוהבים נשים מתוקות שקצת מפחדות, את מבינה למה אני מתכוונת? תפסיקי להסתובב ככה עם הציצים שלך במרכז המסחרי. תירגעי, נשמה אבודה שלי. תבוא לך האהבה גם אם לא תהיי כל כך כזאת שנותנת מהר וקל, את מבינה למה אני מתכוונת?! את צריכה שיתאמצו בשבילך. שירצו אותך ממש. את מבינה למה אני מתכוונת??"
"בשביל 3,000 שקל אני לא מבינה כלום. את מבינה למה אני מתכוונת? עכשיו דברי ברור: למי את מתכוונת כשאת אומרת שיבוא מישהו מהעבר? יש לי איזו מילה בנושא, או שזה סגור? לא, כי אם היוני הזה חוזר לחיים שלי אני חותכת ורידים עכשיו. מולך. שלא תחשבי שאני לא מסוגלת!"
"כן כן, הפה הזה שלך לא יביא אותך רחוק" ליליאן נאנחת, נשענת אחורה, והשמלה השחורה שלה זזה יחד איתה. החזה שלה עולה ויורד בכבדות כשהיא מתנשמת עם הבל פה שלא מאמין בפרסומות למשחות שיניים, ופתאום היא מביאה לי אותה בצעקה שמקפיאה את נשמתי. היא דופקת על השולחן, מניפה את זרועותיה באוויר ומתחילה ליילל:
"אווווווו, אווווו, צאי! רוח רעה! צאי מיד ושובי אל הים! לכי לך! תניחי לילדה המתוקה הזאת! אני קוראת לך, ונוס הקדושה, אלוהי התמימות, לחזור ולהפיח רוח של חיים... אוווווו!! אצל בלה תבואי! הוי, הרוח הקדושה, החזירי את התקווה שאבדה!"
כי אחרת איך הייתי מאמינה לה שהיא שווה 3,000 שקל?
הסתכלתי בעצבים איך היא מציצה עלי מתוך כל העפעופים, והיללות, והנפנופים, הפנים המיוסרות והצרחות המלאות בהתכוונות לגרש את השדים הרעים שבתוכי. יכולתי לחסוך לה את הדרמה. שנים אני מתווכחת איתם. אלה לא הולכים לשום מקום.
כשהיא גמרה להתפתל ולצרוח, והבנתי שחוץ מכאב ראש ושיחה נוקבת עם מנהל הבנק אני לא הולכת לצאת מכאן עם תובנה מסעירה או הבטחה לזוגיות מושלמת, שאלתי בשקט:
"תגידי, את יכולה לתת לי חשבונית על ציוד משרדי?"
לפנייה לכתב/ת 
גברים אוהבים נשים מתוקות שקצת מפחדות
צילום: index open
מומלצים
