המשט בדרך: מאמץ לקיצור זמן התגובה בישראל

ביממות האחרונות לפני הגעת הספינה הלובית לחופי עזה, במה שמסתמן כסיבוב הנוסף במלחמת התדמית בלב ים, עומדים האחראים על ההסברה הישראלית בכוננות שיא. מתוך כוונה שלא לאפשר בשום אופן להתרחשויות להביא לנזק דוגמת זה שהצליחו לזקוף לזכותם אנשי ה"מרמרה" הטורקית, פועלת באינטנסיביות כבר כעת המערכת המדינית, הן במישור הדיפלומטי והן בהסברה בינלאומית נרחבת ומוקדמת, כדי למצות כל סיכוי לעצור את התקדמותה לרצועה.

לצד אותן פעולות ובמקרה שהניסיונות למנוע עימות על הסיפון לא יסתיימו בהצלחה, תעמוד לרשות מערכי ההסברה השונים מערכת תקשורת חדשה, נתמכת לווין, שמטרתה - להביא לכל רחבי העולם את התמונות הישראליות במהירות רבה, כדי שלא לאפשר שוב "השתלטות" של אל-ג'זירה ויתר רשתות החדשות הערביות על מסכי הטלוויזיה ועל דעת הקהל.

צה"ל ערך לא מכבר ניסוי ראשוני באותה המערכת,

שתוכל לאפשר שידור מהיר של חומרים שצולמו בלב ים. פעולתה אמנם טרם עמדה במבחן המבצעי, אולם אם אכן ייעשה בה שימוש מוצלח - היא תשמש לא רק במשטים הבאים, אלא גם במקרים של מערכה יבשתית שעמה נאלצה ישראל להתמודד בשנים האחרונות, הן במבצע עופרת יצוקה, וקודם לכן - במלחמת לבנון השנייה.

אותן הכנות קדחתניות נערכות באותו היום שבו אמור לראות אור דו"ח ועדת איילנד, שיצביע על עיקרי הליקויים במשט הקודם. בין לבין ובעוד אותה הספינה מלוב, המכונה "אל-אמאל" (התקווה), חונה בכרתים לקראת ניסיונותיהם של אנשיה להגיע ליעדם - משקיעים שר הביטחון, אהוד ברק, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, מאמצים רבים כדי ליצור מחסום מדיני לאוניה, בין היתר מול יוון, שמחופיה הפליגו הפעילים, מול מולדובה - שדגלה הוא שמתנוסס על התורן, ומול מצרים - בניסיון להביא לקליטת הספינה בנמל אל-עריש.

במקביל לשרים, עסוקים דיפלומטים ישראליים כמעט מסביב לשעון בפעילות הסברה מאומצת במוקדי השפעה רבים ברחבי העולם.

הגודל כן קובע

במסגרת הפקת הלקחים מהאירוע העגום הקודם, הצביעו המערכת המדינית ובצמרת צה"ל על שורה של יתרונות שעומדים לזכות ישראל דווקא בשל ההתפתחויות בחזית הבינלאומית מאז אירועי ה"מרמרה", ובראשם - ההקלות בסגר על עזה. לשם כך הוכנו מראש רשימה של תרחישים צפויים, שבסיסם עומדים ההבדלים המשמעותיים בין אופיו של המשט הטורקי לבין כלי השיט הלובי.

לעומת ה"מרמרה" שנשאה על סיפונה כ-700 פעילים, מפליגים על "אל-אמאל" רק כ-21. המדיניות החדשה של הממשלה בכל הקשור למצור על הרצועה צפויה, כאמור, לשרת רבות את ההסברה הישראלית ולאפשר לה נקודת מוצא טובה בהרבה מזו שעמדה לרשותה באירוע הקודם. אל כל אלה מצטרף הקונצנזוס הרחב, המשתרע מהאיחוד האירופי ועד למצרים, על כך שיש למנוע מאנשיה של אותה ספינה להצליח להביא לעימות בינם לבין צה"ל.

למרות תמונות המצב האופטימית, בכירי המערכת המדינית אינם מתכוונים לקחת שום סיכון, ובהחלט נערכים גם לתרחיש שאנשי הספינה ישיגו את מבוקשם ויצליחו להביא לעימות בין הצדדים. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בהצהרותיהם, ובמרכזן התבטאותו הנחרצת של הקברניט לאל-ג'זירה לפיה יעדם של אנשיו היה - ונותר - רצועת עזה. אל אותם הדברים מצטרפות גם אמירות מצד אישים שונים בחמאס, ועל-כן זוכה התקדמותה של הספינה ופעולותיהם של אנשיה לפיקוח הדוק, בדרכים גלויות וגם בכאלה שלא, של מערכת המודיעין הישראלית.

התמונות מה"מרמרה". מחזות שלא ישובו? (צילום: רויטרס)

למרות יכולותיה הטכנולוגיות של מערכת השידור החדשה והידיעה הברורה בצה"ל כי בכל הקשור בלחימה בזירה ההסברתית המהירות היא הגורם המכריע, נראה כי ההתרחשויות על סיפון "אל-אמאל", אם אכן יהיו, בכל זאת לא יועברו בשידור חי. דובר צה"ל, תת-אלוף אבי בניהו, סבור כי יש בדבר משום סיכון לשלומם של הלוחמים בשעת העימות - אולם בכל זאת, סבורים בקיאים בדבר כי אותו פער שעות ייצטמצם באופן משמעותי מאוד. כך, יעברו התמונות הישר מלב ים דרך הלווינים אל המטכ"ל - ומשם, לאחר סדרת אישורים קצרה ומזורזת, אל יתר כלי התקשורת האלקטרונים - מרשתות הטלוויזיה והרדיו ועד לאינטרנט.

"כמו במשט הטורקי, פועל שר הביטחון ברק, נוסף על ההכנות בתחום הביטחוני, בכל הערוצים המדיניים האפשריים", אמרו ל-ynet גורמים במשרד הביטחון. "הוא שוחח עם שר המודיעין המצרי, עומר סולימאן, כבר בשבת, ואף הנחה לפנות למזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, כדי שיסייע לעצור את הספינה טרם הגעתה לאזור הסגר". גם ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, האלוף במיל' עמוס גלעד, נרתם למאמץ לשכנע גופים בינלאומיים רבים ומדינות שונות לסייע במניעת הגעת הספינות.

פועלים מאחורי הקלעים, בינתיים

בישראל מנסים כעת לשמור את ההכנות ההסברתיות, לפחות בינתיים, על אש קטנה - עד כמה שניתן. "אין לנו אינטרס להעלות את הפרופיל התקשורתי ולתת להם במה", אמרו ל-ynet גורמים בסביבת ראש הממשלה ובמטה ההסברה הלאומי. "אנו מכינים מרואיינים מטעמנו בכמה מעגלים - מקצוענים שיהיו בתוך הארגונים ואנשי הסברה חיצוניים שיעזרו לנו, ובהם גם שרים וקובעי מדיניות. אנו מכינים מסרים וערוכים להפיץ חומרים, בעבודה שנעשית בשיתוף פעולה עם גורמי המודיעין.

ייבחנו גם דרכים לערוך מסיבות עיתונאים, גם מקדימות, אם יהיה צורך".

בין כל החומר שנאסף גם "תזכורות" לציבור ברחבי העולם, בהן ציטוטים של שרת החוץ האירופית, קתרין אשטון, שאמרה כי אותו המשט חסר תוחלת. התבטאויות דומות שיועלו יהיו גם דברים של נציג הרביעייה הבינלאומית למזרח התיכון, טוני בלייר, כשבמרכז יועבר מסר חד וחלק כי כל אותן פעולות שנוקטת ישראל נעשות על-רקע ההקלות בסגר, יחד עם הצורך לשמור על הביטחון.

"אנו פועלים לשיפור וקיצור לוחות הזמנים, כדי להביא לתקשורת הבינלאומית את האמת שלנו מוקדם יותר", אמר יגאל כספי, סמנכ"ל אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ. "ב'מרמרה' עשינו את זה לאט יותר. בעקבות ההבנה של הכוח של המדיה, ובעיקר של האינטרנט, ברור לנו שחייבים לעבוד מהר יותר. אם פעם היה לך דד-ליין של עיתון, היום המציאות מחייבת אותנו לעבוד במהירות אדירה כדי לנצל הכי טוב שאפשר את המדיה ולא להותיר ואקום בתקשורת הבינלאומית ובדעת הקהל ברחבי העולם".