חופשה בקרוואן: חופש גדול של 8 חודשים

"או שמתגבשים או שמתגרשים", כך מגדירה אושרה קמחי את טיולי הקרוואנים המשפחתיים. ברפרטואר של משפחת קמחי יש כבר שני טיולים כאלה לארה"ב ולקנדה. הראשון נמשך כשמונה חודשים, השני היה קצר יותר וארך חודש וחצי, אבל הזיכרונות ממשיכים לחיות ולתדלק את ההווי המשפחתי.

בדצמבר 2003 לקחו יעקב ואושרה קמחי את 3 בנותיהם: אז בנות 13 וחצי, 10 וחצי ובת חמש וחצי (עומר, ענבר והגר) לשמונה חודשים של חופש וטיול הרחק מהבית בקיבוץ טללים, מבית ספר ומהשגרה הקבועה והרגילה. מבחינתם, מדובר היה בחלום ישן. "לא עשינו טיול אחרי צבא ואת טיול הקרוואנים עם הבנות תכננו במשך שנתיים. אני חלמתי לעשות טיול נטו, בלי הפרעות", מספרת אושרה.

 הבנות: "הוכרחו למצוא פתרונות יצירתיים כדי להעסיק את עצמן"

תוך כדי תנועה

את הילדות הן שיתפו בהדרגה: קודם את השתיים הגדולות ואחר כך, חודשיים לפני צאתם למסע, גם את הקטנה. "הן חשבו שזו מתיחה ושתיכף יכנס יגאל שילון ויגיד שזו עבודה בעיניים", היא נזכרת. בית הספר, היא ממשיכה לספר, שיתף פעולה. "היה ברור שאנגלית הבנות תלמדנה מצפייה בטלוויזיה ושגרת החיים לא פחות מאשר ממילוי שאלות בחוברת. לקחנו איתנו גם ספרי מתמטיקה ועקבנו מרחוק אחר התקדמות הלימודים בכיתה. בשבועות בהם עצרנו בקמפ הבנות למדו כחלק משגרת היום".

את הטיול הארוך הזה, נזכרת אושרה, הם לא תכננו מראש "פשוט התקדמנו תוך כדי תנועה, שיתפנו את הבנות תוך כדי בתכניות. במקומות שאהבנו נשארנו יותר ולהיפך. הבת הגדולה שלי, עומר, קיבלה כמשימה בשיעור היסטוריה לכתוב עבודה על ההיסטוריה של ארה"ב. ביקרנו בנקודות חשובות שהיו ציון דרך במלחמת האזרחים, בשחרור העבדים. הצטיידנו בהמון חומר ובמפות ובכל פעם בנינו תכנית לשלושת הימים הקרובים, האילוצים היחידים היו עונות השנה ומזג האוויר. כל הזמן שבעולם עמד לרשותנו".

 "הטיול דורש התחשבות גם בצרכים וברצונות שלהם"

התחשבות וסבלנות

טיול בקרוואן היא מסבירה, דורש המון סבלנות. "זו הייתה פעם ראשונה עם הילדים בחו"ל, אבל לא דאגתי לרגע. לא ידעתי למה אני הולכת. זו היתה פעם ראשונה שלנו ושלהן בקרוואן, אבל אספתי כל כך הרבה מידע מראש שזה הפיג את החששות מהלא נודע". במקרה שלהם, כמו שתבינו מיד, לא רק שהם התגבשו במהלך הטיול, גם נולדה להם ממנו תינוקת. ניר, היום בת חמש וחצי. לפני כשנתיים הם לקחו אותה ואת אחיותיה הגדולות לטיול נוסף בקרוואן, הפעם להרי הרוקי בקנדה.

"היה לנו ברור בשתי הנסיעות שעם הילדים איתנו - זה דורש התחשבות גם בצרכים וברצונות שלהם. לכן, לא לחצנו עליהם לרדת בכל פעם שעצרנו בצד להסתכל בנוף. לא הכרחתי אותם לקרוא חומר, אבל אם הן שאלו, הכנתי מבעוד מועד חומר קריאה ואינפורמציה נגישה על כל אתר שעניין אותן. אפשרנו להן להישאר בקרוואן כשהן רצו ודאגנו לא לפסוח על פארקי השעשועים הגדולים שהם החלום של הרבה ילדים".

חופשה מהסוג הזה, מספרת אושרה, מחייבת בניית שגרה וסדר יום די קבוע של קימה בבוקר והתארגנות יציאה לטיול, אוכל וכו'. "שמרנו על שגרה כזו והיה נוהל קבוע של התחברות ברגע שמגיעים לקמפ ולבנות היו תפקידים בדיוק כמו בבית, גם נוגע לכביסה, בישול ושטיפת כלים".

אין טלוויזיה כל הזמן

הרגעים הקשים, אומרת אושרה, היו הגעגועים. "בטיול הראשון הגדולות היו בנות 10 ו-13, שאלה גילאים שבהם מעגל החברים מאוד חשוב ולכן כל דקה של אינטרנט הייתה משמעותית עבורן כדי ליצור קשר עם החברים. בסך הכל הן הסתדרו מצוין גם בטיול הראשון וגם בשני. אני חושבת שאחים שבדרך כלל מסתדרים, יסתדרו גם בחופשה כזו ולהפך: מי שלא מסתדר בבית - בוודאי שלא יצליח לשרוד חופשה משפחתית בקרוואן".

לבנות שלה הייתה חסרה חברת ילדים בני גילן ובשלב מסוים חברה המשפחה למשפחה נוספת שטיילה בקרוואן ולה ילדים בגילאים מקבילים. "חודשים טיילנו ביחד וזה היה מאוד נחמד ומגוון עבור הילדים וגם לנו המבוגרים היה עם מי לדבר".

בתה הגדולה עומר אומרת ש"הטיולים היו אוסף של חוויות גדולות שגרמו לי לאהוב לטייל". ענבר ציינה את הנסיעות כחלק מעבודת השורשים שלה. אושרה ממליצה על נסיעה בקרוואן לכל חופשה. "אם אתם מסוגלים לשבת כמה שעות באוטו בלי להתחרפן ואם הילדים לא חסרי סבלנות, אז בהחלט זו הזדמנות למשהו חיובי. אני מכירה משפחה שנסעה ויותר לא תחזור על זה ולכן, לפני שיוצאים לדרך, כדאי לבדוק בגילוי לב עד כמה זה מתאים למשפחה שלכם".

ואיך הסתדרתם עם מקומות העבודה שלכם?

"הם אישרו לנו חל"ת ודאגו למחליפים מתוך הארגון ולאחר ששבנו הביתה חזרנו לתפקידים שלנו בעבודה. זה היה פרגון עצום מצידם. בטיול השני הצטברו לנו ימי חופש שלקחנו. בפועל אלו היו 40 ימי טיול, אולם מבחינת ימי עבודה זה היה קצת פחות". 

 "מי שלא מסתדר בבית - לא ישרוד את החופשה"

הטיפים של משפחת קמחי

האם יש גילים אופטימליים לנסיעה בקרוואן?

"אני חושבת שככל שהילדים קטנים יותר – זה יותר טוב. ניר בת חמש היום והיא מבקשת שניסע שוב. זו חופשה שמאפשרת שהייה יחד באופן אינטנסיבי ובשלב הזה לקטנים זה נורא כיף. 24 שעות ביממה נטו המשפחה עם עצמה. ילדים גדולים צריכים פרטיות ומרחב וזה יכול להצליח רק אם יודעים לתת להם את זה. גם משך הנסיעה הוא משתנה חשוב", היא מוסיפה. "מתחיל להיות צפוף אחרי שבועיים אז אם נוסעים לשבועיים וחצי - זה לא נורא. אם נוסעים לכמה חודשים - זו עלולה להיות בעיה. לכן העצה שלי למי שרוצה לנסוע לטיול ארוך, לנסות קודם בקטן. אני חושבת ששבועיים זה מעט מדי. זה הזמן שבדרך כלל לוקח להתרגל לקרוואן, לכן מי שמגלה שזה מתאים לו - מומלץ לנסוע לפרק זמן ארוך יותר".

"נותנים להם לקרוא את השילוט. כך גם שומרים עליהם מעורבים בתכנון ובניווט וגם הם משפרים את הקריאה באנגלית".

אושרה חולמת שיום אחד הם יטיילו בקרוואן גם בארץ. "למרות שכאן המרחקים לא גדולים. בשבילי זו הדרך לחופשה הכי טובה", היא מסכמת.

• הבלוג של אושרה.