רעיון טוב, חוק רע

הצעת חוק הגיור שעברה בקריאה ראשונה השבוע היא רעה מאד. גם אם הרעיון לאפשר לרבני ערים ורבני מועצות מקומיות לגייר הוא רעיון מצוין - החוק, בגרסתו הנוכחית, הוא גרוע.

אין במדינת ישראל חוק שמסדיר את הגיור. וטוב שכך, שהרי מדובר באקט דתי מובהק שהמדינה אינה צריכה להתערב בו. בתי הדין הרבניים עסקו ועוסקים כל השנים בגיור מבלי שניתנה להם סמכות מפורשת לכך בחוק. בהחלטת ראש הממשלה משנת 1995 הוקמו בתי הדין המיוחדים לגיור והם פועלים מתוקף החלטה זו. הצעת החוק הנוכחית, שבאה להרחיב את הגיור גם לרבני ערים, קובעת לראשונה את מה שמעולם לא נקבע קודם לכן: שלרבנות הראשית יש סמכות לגייר. יתירה מזאת, החוק גם קובע במפורשות כי הגיור צריך להיעשות "כדת, לאחר קבלת עול תורה ומצוות כהלכה".

קביעה מפורשת זו בחוק פוגעת לא רק בזרמים שאינם אורתודוקסים בישראל ובחו"ל, החוששים כי השלב הבא הוא שגיוריהם לא יקבלו תוקף לצורך חוק השבות, אלא פוגעת בציונות הדתית ובאורתודוקסיה. אלא שהציונות הדתית, הסבורה בטעות כי היא היא הממסד הרבני, עדיין לא הבינה זאת, והיא עדיין סבורה שכל חיזוק של הממסד הרבני מחזק גם אותה.

החוק המוצע מתחיל בקול תרועה גדולה לציבור המבקש להקל על הגיורים - רב עיר או רב מועצה מקומית רשאי לערוך גיור", אך ממשיך בקול ענות חלושה, שהרי בסעיף הבא הקביעה הזאת מצטמצמת, ומתברר כי לא כל רבני הערים ורבני המועצות המקומיות יורשו לערוך גיורים, אלא רק מי מהם שהרבנים הראשיים לא קבעו כי הם אינם רשאים לערוך גיור.

וגם אם יורשו רבני ערים ומועצות מקומיות שאינם חרדים לערוך גיורים, אין סיבה לחשוב שגיוריהם לא יבוטלו בעתיד. החוק המוצע, אשר קובע כי לרבנות הראשית סמכות לגייר, קובע גם את הדרך בה ניתן לבטל גיורים - והדרך הזאת פשוטה עד כדי גיחוך. על פי החוק המוצע, יכול בית הדין לערער על תוקף הגיור בגלל "הסתרת מידע מכוונת על ידי המתגייר בטרם הגיור", והדיון ייעשה בבית הדין שערך את הגיור, שיש להניח שאינו מעוניין לבטל גיורים. אבל אם התפזר בית הדין שערך את הגיור (ויש סיכוי שהוא התפזר) תועבר ההכרעה בעניין להרכב שימנה נשיא בית הדין הגדול. האם התחלנו ברב עיר ונפלנו חזרה לבית הדין הרבני?

הסיבה לביטול: טעם אחר

בסעיף אחר בחוק המוצע מתברר כי לא רק "הסתרת מידע מכוונת על ידי המתגייר בטרם הגיור" מביאה לשאלה על תוקף הגיור, אלא גם "כל טעם אחר" (מה זה?) ובכן, מתברר כי אם בית הדין הרבני או

רושם הנישואין מערער על הגיור "מכל טעם אחר" (האישה לא לבושה בצניעות?) נשיא בית הדין הגדול יחליט אם להעביר את הנושא לדיון בבית הדין שערך את הגיור או בהרכב של בית הדין האזורי. האם גם כאן התחלנו ברבני ערים ורבני מועצות מקומיות ונפלנו חזרה לבית הדין הרבני?

לא מספיק לומר שהחוק הזה מוכר את הרפורמים והקונסרבטיבים בדיל עלוב עם ישראל ביתנו. למעשה, החוק מוכר גם את הציונות הדתית, והופך אותנו למדינת הלכה חרדית. ובנוסף לכך - ציבור המתגיירים בדרך הקלה ימצאו עצמם בסופו של דבר עומדים מול ביטולי גיור של בית הדין הרבני.

לעשר ההצעות שלי לגיור קל, שיחזיק מעמד לאורך שנים ראו בבלוג שלי.

• רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים ", טל': 02-5664390