חוק האזרחות בדרך לאישור: "מסוכן וגזעני"
הממשלה אמורה לאשר את ההכנה לחקיקה שתקבע תנאים מחמירים לקבלת אזרחות, בין היתר עבור פלסטינים שנישאו לישראלים - במטרה למנוע טרור. במשפחות מספרים על חיים קשים, ארגונים טוענים שכ-25 אלף בתים ייפגעו - הפעם סופית - וגם ברשות הפלסטינית תוקפים את "חוק הנאמנות"
ישיבת הממשלה, שאמורה לאשר הבוקר (יום א') את תיקון "חוק האזרחות", כך שייעגן את האיסור לאיחוד משפחות בין ערבים-ישראלים לפלסטינים, מעוררת דאגה רבה בקרב משפחות מעורבות וארגוני זכויות אדם. באגודה לזכויות האזרח אמרו כי היוזמה היא "אחת ההצעות המסוכנות והגזעניות ביותר שנראו בשנים האחרונות". בממשלה הסבירו כי הצעד הכרחי, לנוכח הסכנה הטמונה בהענקת תעודת זהות ישראלית לפלסטינים, במיוחד לאלו מעזה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי לפי עמדתם העדכנית של גורמי הביטחון, "מדינת ישראל נמצאת עדיין
במצב עימות בשטחי יהודה, השומרון ורצועת עזה". מצוין כי למרות הירידה בהיקפי הטרור בחודשים האחרונים, "קיימות באזורים אלה תשתיות טרור פעילות, הזוכות לתמיכה ציבורית רחבה מצד האוכלוסיה, ומשכך לא חל שינוי לטובה במציאות הביטחונית שהיוותה בסיס לחקיקתו של החוק, בכל הנוגע לכוונת ארגוני טרור לנצל את תושבי האזורים למעורבות בפיגועים".
אחד מאלו שעלולים להיפגע באופן ניכר מאישור ההצעה הוא חאתם עיאד, תושב קרע שבמשולש, יו"ר ארגון "ג'ידאר" ("גדר" בערבית) המטפל בבקשות לאיחוד משפחות של ערבים-ישראלים הנשואים לפלסטינים. הוא עצמו נשוי לתושבת שכם. "לאשתי יש אישור שהייה זמני שאותו מחדש צה"ל מדי חצי שנה, והעובדה שאין לה אזרחות פוגעת קשות בהתנהלות החיים שלנו. כבר שנים שאנחנו מנועים מלצאת לטיול בחו"ל בגלל שאין לה דרכון, אלא רק אישור שהייה".
אי אפשר לבקש משכנתא
משמעות הדבר הוא כי רעייתו מנועה לא רק לצאת לחו"ל אלא גם ללמוד באוניברסיטה, לפתוח חשבון בבנק או לבקש משכנתא. "הבנות שלי רשומות בבתי ספר ומקבלות ביטוח לאומי, אבל המצב שלנו בעייתי.
העובדה שאין לאשתי תעודת זהות גרמה להגבלות רבות ומקשה מאוד על החיים שלנו", סיפר עיאד.
אבל לדבריו, יש בכל זאת מי שנפגעים הרבה יותר. "במצב הקשה ביותר נמצאים אלה שאין להם שום מסמכים. אנשים כמו אשתי הם עוד בסדר, ובטח גם מי שיש לו תעודת זהות ישראלית זמנית שצריך לחדש מדי שנה. אותה תעודה מאפשרת לקבל את רובן הגדול של הזכויות. מאז 2003 מוקפאות, למעשה, כל הבקשות לאיחוד משפחות. במרס השנה, ביקשו בבג"ץ מהמדינה להבהיר את עמדתה ולאשר חוק ברור בעניין", הוא אמר. "כנראה שהממשלה מתכוונת לנצל לרעה את אותה בקשה כדי להקשות עוד יותר על איחוד המשפחות באמצעות התנאים החדשים בחוק".
עיאד העריך כי לא פחות מ-20-25 אלף ערבים ישראלים נשואים לפלסטינים. לדבריו, במצב הנוכחי משפחותיהם מנועות מקבלת שירותי בריאות וביטוח לאומי,
כאשר בן הזוג שאינו אזרח ישראלי משולל יכולת להוציא רישיון נהיגה ולשהות בגבולות ישראל כחוק. "זה עלול להוביל לפגיעה קשה במרקם המשפחתי והחברתי".
ברשות הפלסטינית ניצלו את ההזדמנות כדי לתקוף את הממשלה. חבר הוועד הפועל של אש"ף, אבו עלא, התייחס להצעה לקבוע שכל מבקש אזרחות יהיה חייב להישבע למדינה "יהודית ודמוקרטית" - נושא שמקדם שר החוץ, אביגדור ליברמן.
"זהו חוק שנועד, במתכוון, לפרק משפחות פלסטיניות בירושלים", הוא קבע - והעריך כי הדבר יביא לפגיעה בכ-100 אלף ילדים פלסטינים. "זו הסלמה, במיוחד כלפי הפלסטינים תושבי מזרח-ירושלים. אם היא תאושר, יהיה זה בבחינת הפרה בוטה לכל האמנות הבינלאומיות והוכחה לגזענות של מדינת ישראל, שמבצעת - בצורה כזו או אחרת - טיהור אתני באמצעות אותן הגבלות על הפלסטינים בירושלים ועל תושבי השטחים בכלל".
"פליטים לא יוכלו לבקש מקלט"
נוסף על ההגבלות על איחוד המשפחות עם פלסטינים, ייאשרו השרים גם את המלצות "פורום ההגירה". פורום זה הורכב משרי המשפטים, האוצר, הפנים, הרווחה, החוץ, נציגי שירותי המודיעין וכן גורמים מקצועיים רבים, במטרה להסדיר את מדיניות ההגירה הישראלית שלא ממש הוגדרה עד היום.
"ייקבעו כללים לטיפול בבקשות למתן אשרה ורישיון למבקשי מקלט מדיני. ייקבע כי בקשה כזו תוגש תוך פרק זמן של שנה מיום הכניסה לישראל", נכתב בהצעה.
באשר להשלכות על הפליטים המבקשים מקלט מדיני בישראל, אמר עו"ד יונתן ברמן ממוקד הסיוע לעובדים זרים כי "הרבה פעמים,
אנשים מגיעים לישראל אחוזי טראומה ולא תמיד יודעים איך לבקש מקלט ולעמוד על הזכויות שלהם. המשמעות היא שיתאפשר גירוש גם של מי שנשקפת סכנה לחייו. ישנם מקרים שבהם הסכנה לחיים מתעוררת רק אחרי פרק זמן של יותר משנה, במקרים כמו חילופי השלטון במדינת המוצא. הם לא יוכלו, בתנאים האלה, לבקש מקלט".
ברמן הסביר כי "החוק לא קובע מנגנון של הפעלת ועדת חריגים, אלא יוצר כלל קטגורי שישאיר אנשים ללא כל אפשרות להגיש בקשה למקלט", וטען כי "הוועדה עשתה עבודה לא רצינית ושטחית. הם ביקרו בכלא ובתחנה המרכזית, אך לא כך מתווים מדיניות הגירה. צריך לקבל את כל הנתונים הרלבנטיים ולקבל מידע לא מגמתי".
לפנייה לכתב/ת 
