חוק שכר שווה לגבר ולאשה גובר על חוזה אישי
גילית שעובד מקביל לך משתכר יותר ממך? את זכאית לדרוש שכר שווה - גם אם את חתומה על חוזה אישי. עם זאת, על אף החוק המחייב שכר שווה לעובדת ולעובד הוא לרוב אינו מיושם בשטח
יחסי העבודה בישראל משקפים בפועל אי שוויון בין גברים ונשים. בהתאם לסקרים המפורסמים מידי שנה, שיעור העובדות מקרב כלל הנשים באוכלוסיה נמוך משיעור העובדים מכלל הגברים. וחמור אף יותר, הנשים העובדות משתכרות בממוצע פחות באופן משמעותי מהעובדים הגברים.
- מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
האם אין כאן עבירה על חוק שכר שווה לעובדת ולעובד? לפי החוק שני עובדים – גבר ואישה –זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה או עבודה שוות ערך, אצל אותו מעסיק. החוק אומנם לא מותיר יותר מדי מקום לספק, אך יישומו מעלה כמה שאלות לא פשוטות בפני בתי הדין לעבודה.
חוזה הוא חוזה?
כך למשל, עובדת שהתראיינה לעבודה נשאלה איזו משכורת היא מבקשת. העובדת נקבה בסכום שהיא דורשת, הסכום היה מקובל על המעסיק ונחתם הסכם העסקה. מאוחר יותר, גילתה העובדת שיחד איתה הועסק בביצוע אותה עבודה גם בחור שבראיון העבודה שלו דרש שכר גבוה יותר והתקבל לעבודה. לכן, תבעה העובדת השוואת שכר.
הבעיה ברורה: החוזה נעשה מרצונה החופשי של העובדת והיא קיבלה את מלוא מבוקשה. קביעת שכר על בסיס משא ומתן ללא עושק או כפייה נראה כדרך הוגנת ואף הכרחית לקיומה של כלכלה בריאה. צריך לזכור, המעסיק לא ביקש ולא התכוון להפלות את האישה לעומת הגבר. שהרי כל שהוא עשה זה להסכים להעסיק את האישה בשכר שהיא דרשה.
אבל יהיו שיגידו שהצורך להשוות את זכויות הגבר והאישה במקום העבודה ולתקן עיוותים היסטוריים לפיהם מעמד נשים בפועל נחות ממעמד גברים בשוק העבודה – גובר גם על הסכמות הצדדים. יהיו גם כאלה שירחיקו לכת ויטענו שדווקא בשל אותה עמדת נחיתות זו המושרשת בתודעה החברתית שלנו דרשה האישה שכר נמוך מזה שדרש הגבר.
ומה אמר בית הדין לעבודה?
עניין זה הגיע לבית הדין הארצי לעבודה. כל השופטים היו תמימי דעים כי במקרה הנדון וקבעו כי יש להשוות את שכר העובדת לשכר העובד. אולם ניכר בין השופטים וויכוח אמיתי ביחס לחופש החוזים: השופטת וירט ליבנה הייתה בדעה שייתכנו מקרים בהם חופש ההתקשרות יגבר על הזכות להשוואת השכר (אם מדובר בפערים לא חריגים שנקבעו במשא ומתן חופשי). לעומתה הנשיא אדלר היה בדעה כי חופש ההתקשרות אינו יכול לגבור על הזכות לשוויון בין גברים ונשים במקום העבודה. בעניין זה דעתו של הנשיא הייתה דעת הרוב.
יותר מכך, מפסק הדין עולה שדי בכך שעובד אחד מבין כל העובדים הגברים המבצע עבודה כשל עובדת על מנת שתהיה זכאית לדרוש השוואת שכר.אך מה כאשר מצב הדברים הוא הפוך? כאשר נשים מקבלות תנאים עודפים לעומת גברים? האם גם אז תקף חוק שכר שווה לעובדת ולעובד? לא בדיוק.
ובמקרה ההפוך
בדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דרשו עובדים להשוות תנאים מסוימים שניתנו לנשים גם לגבי אוכלוסיית העובדים הגברים. מה קרה? על אף חוק השכר השווה, בית הדין דחה את התביעה. זאת, בין השאר, בנימוק שהחוק בא לתקן אפליה מושרשת בחברה הישראלית לרעת נשים ולא לבטל יתרונות יחסיים (מעטים) שיש לנשים.
ואשר לדעתנו, אין ספק שהכוונה והרצון לשוויון זכויות בין עובדים משני המינים, צמצום פערים ועידוד כניסת נשים לשוק העבודה – כל אלה מטרות שיש לשאוף אליהן. אולם בצד מטרות אלה עולה השאלה מה הם הכלים הנכונים להשגתן.
המציאות מלמדת כי למרות שקיימים פערי שכר ממשיים בין גברים ונשים, בשנים מאז חוקק חוק שכר שווה הוגשו תביעות ספורות בלבד לבתי הדין לעבודה שעניינן הזכות לשכר שווה. המסקנה: החוק כפי שהוא כתוב ומתפרש כיום, אינו מסוגל לתת מענה אמיתי לתופעת פערי שכר בין המינים. ומה המשמעות? שהגיע הזמן לחשוב על פיתרונות נוספים לטיפול בבעיית פערי השכר בין המינים בשוק העבודה.
הכותבים, עו"ד שי תקן ועו"ד אוהד גלעדי, הם מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.
לפנייה לכתב/ת 
