גיל המעבר: כל הסכנות הבריאותיות - ופתרונות
מנופאוזה אצל נשים מתבטאת לא רק בגלי החום הידועים, אלא גם בעלייה דרמטית בסיכון לתחלואה, בעיקר במחלות לב וכלי דם. מה שמתפתח אצל גברים במשך 30 שנה - מתרחש אצלן תוך שנים ספורות. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" על הסכנות והדרכים למנוע אותן
גלי חום, הפרעות שינה, ירידה בחשק המיני - אלה התופעות הקלאסיות שחושבים עליהן בהקשר של גיל המעבר. אלא שסקר חדש, שערכה האגודה הישראלית לגיל המעבר, מגלה כי נשים אמנם קושרות כניסה לגיל המעבר עם בעיות בריאות, אולם אינן יודעות בדיוק באילו תופעות מדובר. חוסר הידע, חששות ותפיסות שגויות מונעים מחלקן לקבל את הטיפול המיטבי לשלב זה של החיים, על כל הכרוך בו. ומדובר, מתברר, בשלב קריטי.
כך למשל, מגלה הסקר כי כמעט מחצית מהנשים סברו שסיבת המוות מספר 1 בנשים היא סרטן השד, ורק רבע ציינו מחלות לב כסיבת התמותה המובילה. 42% ציינו כי הגורם העיקרי לסרטן השד הוא טיפול הורמונלי חלופי - יותר מכפול ממספר הנשים שידעו כי גנטיקה והשמנת יתר הן בין הגורמים העיקריים למחלה.
"נשים קושרות בטעות בין נטילת טיפול הורמונלי חלופי לבין סרטן השד," אומר פרופ' ברי קפלן, יו"ר האגודה הישראלית לגיל המעבר. "הן גם טועות לחשוב שסרטן השד הוא גורם הסיכון המוביל למוות בקרב נשים. אמונות אלה שגויות מיסודן, שכן גורם המוות הראשון בקרב נשים הוא מחלות לב וכלי דם."
"נשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר ולא מטפלות בעצמן, מזיקות לבריאותן ולאיכות חייהן ואינן מונעות מחלות נלוות שעשויות להופיע בשנים שלאחר הפסקת הווסת, כאשר ההשפעה המגינה של ההורמונים הנשיים נעלמת," אומר פרופ' קפלן. "אני ממליץ לנשים הסובלות מתסמינים לפנות לרופא עם הופעתם, לצורך ביצוע בדיקות והתאמת טיפול. הסיכון שבטיפול הניתן בסמוך לכניסה לגיל המעבר הוא אפסי והיתרונות לבריאותן של הנשים עולים לאין-שיעור."
ביום עיון של האגודה, שנערך לאחרונה, נדונו היבטים שונים של גיל המעבר בנשים. להלן כמה מהם.
מתות מהלב
נשים פועלות מהלב. מתברר שהן גם מתות מהלב. על פי נתוני משרד הבריאות, נשים בישראל בגילאי 64-45 מתות בעיקר ממחלות ממאירות, ורק אחריהן
ממחלות לב, אולם הנתונים הללו אינם בהכרח משקפים את המציאות. בפועל, מתות מדי שנה אלפי נשים בגיל המעבר ממחלות לב וכלי דם, בהן שבץ מוחי וסוכרת.
"בכל המדינות המפותחות התמותה ממחלות לב וכלי דם גדולה יותר מפי שניים מכל סוגי הסרטן יחד," אומר פרופ' שמואל בנאי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי איכילוב. "שאלו נשים באירופה מה הבעיה הבריאותית הכי חשובה בעיניהן, ממה נשים מתות. 55% ענו שמסרטן השד. רק 7% ידעו שמחלות לב הן הבעיה הבריאותית הכי חשובה בנשים. האמת היא שבאירופה, באוכלוסייה כמו שלנו, 54% מתות ממחלות לב וכלי דם ורק 3% נפטרות מסרטן השד."
מתברר שנשים לא רק חולות במחלות לב וכלי דם ומתות מהן בדיוק כמו גברים, הן גם עושות את זה מהר וקשה יותר מגברים. "כל הדברים הלא בריאים מתרחשים אצל נשים בגיל המעבר," אומר פרופ' בנאי. "הן עולות במשקל, ופרופיל השומנים שלהן משתנה דרמטית בין גיל 50 ל.60- הכולסטרול הטוב יורד, הרע עולה, הן עושות פחות פעילות גופנית ומפתחות יתר לחץ דם וסוכרת. טרשת העורקים אצלן מתפתחת בקצב מהיר, ולעיתים היא יותר קשה מאשר בגברים.
"אצל נשים הכל קטן יותר, גם קוטר העורקים, ולכן הם נסתמים הרבה יותר מהר. נשים מוגנות מהמחלות האלה עד גילאי ,50-45 ואז הופכות להיות כמו גברים - עם הכרס, עם העישון, עם חוסר פעילות גופנית - והמחלה מתפתחת אצלן בקצב רצחני. מה שגברים עושים ב30- שנה - נשים עושות בעשור אחד."
אחת הבעיות שאיתן נאלצים כיום הקרדיולוגים להתמודד היא חוסר המודעות הציבורית לסכנה הזו. גם רופאים, מתברר, לא תמיד מכירים את המאפיינים הנשיים המסוכנים של טרשת העורקים. "טרשת זו מחלה שמתקדמת לאט ולא נותנת סימנים," אומר פרופ' בנאי, "אז נוח לנו להתעלם ממנה. גברים בריאים כבר מבקשים היום טיפול מונע, כדי לא להגיע למצב של אבא שלהם. עם נשים עוד לא הגענו לזה."
הפתרון המיטבי, לדבריו, הוא כאמור מניעה. אם מקדימים את הטיפול באישה שסובלת מלחץ דם של 130 על ,85 שנחשב גבולי, ומורידים אותו ללחץ דם תקין, אפשר להוריד תמותה מהתקפי לב ואירועים מוחיים בצורה דרמטית. אותו הדבר לגבי טיפול ברמות לא גבוהות מאוד של כולסטרול.
"נשים שמגיעות לגיל 50-45 צריכות לבדוק פרופיל שומנים, סוכר והיקף מותניים, ואם צריך - להתחיל לקבל טיפול מונע. אם נתפוס את המחלה כשהיא בשלבים התחלתיים ונטפל בה, נוכל להציל את החיים של נשים רבות."
הטווח ההורמונלי
כבר שנים ניטש בין הגינקולוגים הוויכוח על יתרונות וחסרונות הטיפול ההורמונלי החלופי. המגמה כיום היא לתת אותו לנשים צעירות יותר מבעבר, שעשויות ליהנות יותר מיתרונותיו.
מתי להתחיל? "אין שום משמעות לגיל הכרונולוגי בהקשר הזה," אומר ד"ר גדעון קופרניק, מנהל מיון נשים ומרפאת גיל המעבר במרכז הרפואי קפלן וסגן יו"ר האגודה הישראלית לגיל המעבר. "מה שחשוב הוא הגיל שבו התחילה המנופאוזה. בישראל נשים נכנסות לגיל המעבר בגיל 49 בממוצע."
בשנים האחרונות, ממליצים הרופאים לנשים המעוניינות בכך להתחיל את הטיפול ההורמונלי החלופי בשלב מוקדם יחסית. "המועד האידיאלי לתחילת הטיפול הוא עם הופעת התסמינים," אומר ד"ר קופרניק. "זה לא חייב להיות עם הפסקת המחזור, משום שאצל חמישית מהנשים התסמינים מופיעים כשהמחזור עוד סדיר. האופציה השנייה היא להתחיל חצי שנה או שנה לאחר שהמחזור פסק, כשעוד אפשר ליהנות מההשפעות המיטיבות ומהתועלת הבריאותית של ההורמונים. מעבר לשמונה או עשר שנים אחרי שהמחזור פסק, טיפול כזה אינו מועיל ואף עלול להזיק."
שאלה אחרת שמעסיקה את רופאי הנשים בארץ ובעולם היא מתי להפסיק את הטיפול ההורמונלי ובאיזו צורה - האם לעשות זאת באופן חד ומיידי ולהסתכן בחזרת התסמינים המטרידים, או באופן הדרגתי, כדי לאפשר לגוף להסתגל לשינוי? ואם בהדרגה, מהו קצב ההפחתה הרצוי?
לדברי ד"ר עמוס בר, גינקולוג בכיר וחבר ועד האגודה הישראלית לגיל המעבר, אין אפשרות לקבוע מהי "הדרך הנכונה" להפסיק את הטיפול ההורמונלי".אין כיום מחקר אחד שיכול לתת תשובה לשאלה החשובה הזו, כי אוכלוסיית הנשים שבה מדובר לא הומוגנית. בגלל שנשים שונות מאוד אחת מהשנייה, ותגובותיהן להפסקת הטיפול משתנות ונעות בין חוסר תגובה לסבל נורא, אי אפשר לקבוע דרך אחת שטובה לכולן."
בישראל נשים נכנסות לגיל המעבר בסביבות גיל 49 (צילום: index open)
לפי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, 70% מהנשים שהפסיקו את הטיפול אינן סובלות כלל מתופעות, אולם 30% סובלות מאוד מהתופעות שבגללן החלו את הטיפול מלכתחילה. "קרוב למחצית מהנשים שהפסיקו את הטיפול ההורמונלי חוזרות להשתמש בו בגלל תופעות הלוואי הקשות, ובראשן גלי חום," אומר ד"ר בר. "פעם חשבנו שגלי החום נעלמים בתוך שנה-שנתיים, אך היום יודעים שהם עלולים להימשך גם ארבע וחמש שנים.
"הרופא חייב לזרום עם המטופלת שלו. יש נשים שאפשר לחתוך להן את המינון פעמיים, והסיפור נגמר בלי בעיה. יש כאלו שצריך להפחית להן את מינוני התרופות במשך חצי שנה. יש אופציה לרדת בחצאי מינונים, ויש רופאים שמורידים הדרגתית את הימים, או קופצים יום בשבוע על הטיפול. בכל מקרה, צריך לבדוק איך המטופלת מגיבה."
הורמונים כאנטי-אייג'
אם כבר הורמונים, למה לא ליהנות מזה? מחקרים חדשים מראים כי טיפול הורמונלי מסייע לא רק להקלת תסמיני גיל המעבר, אלא גם משפר משמעותית את איכות עור הפנים והגוף. "המושג אנטי-אייג'ינג מקושר בשנים האחרונות לשרלטנים וקיבל קונוטציה מאוד שלילית," אומר ד"ר גדעון קופרניק.
"אם מורידים חתיכה מהעור ובודקים אותה תחת מיקרוסקופ, אפשר לראות את תכולת הקולגן שלו, איזו כמות מים הוא שומר, מה כושר ההימתחות שלו ומה העובי שלו. כל אלה תכונות שמגדירות את איכות העור. אם לוקחים את כל הפרמטרים האלה ועושים ביופסיה לפני גיל המעבר ואחרי גיל המעבר, רואים שכולם נמצאים בירידה. הטיפול ההורמונלי מחזיר את המצב לקדמותו, או משפר אותו משמעותית, ולכן למעשה הוא 'סופּר' אנטיאייג'ינג.
"העור שלנו מזדקן בגלל גנטיקה ובגלל הסביבה, ולזה מתווסף הגורם ההורמונלי. גיל המעבר ובעיקר כריתת שחלות, שהיא פעולה מאוד חדה ומיידית, גורמים נזק עצום לעור. הנזק הזה מתבטא בתכולת הקולגן, ביכולת של העור להיות אלסטי ומגביר את הכושר שלו לייצר קמטים. יש אינסוף מאמרים שמראים מה טיפול הורמונלי עושה לרקמת החיבור ובעיקר לעור. אני לא אומר שיש אינדיקציה לשים קרם שמכיל אסטרוגן על הפנים כסגולה להמעטת הקמטים, אבל מניסיוני כרופא זה עובד מצוין."
את השפעות האסטרוגן על העור רואים, לדברי ד"ר קופרניק, לא רק בפנים. "הדוגמה הקלאסית להשפעות ההורמונים על העור נראית בעור הנרתיק, כי שם יש הכי הרבה קולטנים לאסטרוגן. בזמן בדיקה גינקולוגית שגרתית הרופא יכול להגיד במיליון אחוז אם האישה לוקחת טיפול הורמונלי או לא. בנוכחות ההורמונים, הנרתיק הרבה יותר עסיסי, הצבע שלו יותר חי, יש הרבה הפרשה רירית. אתה לא פוצע את הנרתיק אחרי הבדיקה, ואין שטפי דם קטנים. אותו דבר קורה ביחסי מין. הוא לא כואב, לא צורב, ולא מדמם או מתכווץ.
"לפעמים אני רושם הורמונים, ואחרי כמה חודשים אני פתאום רואה מולי אישה חדשה. אצל אחת יש שיפור בעור הפנים ופחות בשדיים, ואצל אחרת זה ניכר דווקא בבטן. בסך הכל זה משפיע נפלא."
אומגה 3 כבר לקחת?
עוד הבטחה לשיפור הבריאות בגיל המעבר טמונה באומגה .3 בגיל הזה, שבו שומני הדם מתחילים לנסוק מעלה, עולה החשיבות של חומצת השומן החיונית הזאת. "התפריט הישראלי המודרני לא מכיל הרבה דגים," אומר פרופ' אמנון בז'ז'ינסקי, מנהל המרכז לבריאות האישה בהדסה עיןכרם. "אם בשנות ה60- צרכו בישראל 17 ק"ג דגים לשנה לאדם, עכשיו אוכלים בקושי שלושה. מחקר האחיות המפורסם בבוסטון מראה שככל שנשים צורכות יותר דגים בשבוע, כך יורדת התחלואה שלהן במחלות לב.
"מחקרים גדולים שנערכו בצורה מבוקרת על עשרות אלפי אנשים גילו שהשימוש בתוספי תזונה של אומגה 3 מגביר את היעילות של תרופות להורדת כולסטרול. משרד הבריאות לא פירסם הנחיות בנושא של אומגה ,3 אבל איגוד הקרדיולוגים
האמריקאי וארגון הבריאות העולמי ממליצים לכל האוכלוסייה לצרוך לפחות שתי מנות דג בשבוע, או תוספת של 500 מ"ג חומצות שומן אומגה 3 בתוסף מזון."
"לאומגה 3 השפעה חיובית על נשים בגיל המעבר במספר היבטים," מוסיפה רלי אבל, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז מרכז של שירותי בריאות כללית. "אומגה 3 תורמת לאיזון ההורמונלי ובכך מאזנת את מצבי הרוח האופייניים לגיל זה. כמו כן היא מסייעת בהפחתת גלי חום ובהפחתת דלקות בנרתיק, משום שיש לה אפקט אנטי-דלקתי. חשוב לציין כי בשל העובדה שהיא מפחיתה את הצימות של טסיות הדם, היא מסייעת בהפחתת התקפי לב."