ברלין: יהודים וערבים במסע אל העבר הגרמני

המדריך הישראלי בכובע הקאובוי האדום התגאה מאוד להתייצב למרגלות האנדרטה המרשימה שהקימו הסובייטים ל-22 אלף החללים שנפלו בקרבות בברלין. חזקי, המדריך מכפר תבור, הציג באריכות את המאבק ההירואי של חיילי סטלין למיגור אחרוני הנאצים. הוא התחנך בתנועת השומר הצעיר שחבריה צעדו בלוויה של "שמש העמים", ושרק שנים לאחר מכן התברר להם שה"שמש" הפכה לברזל, שהרג לא מעט יהודים בעצמו.

זוגתי ואני הצטרפנו לטיול מאורגן לבירה הגרמנית, ובין למעלה מ-30 חברי הקבוצה שהתקבצו להם מכל פינות ישראל היו גם שתי משפחות ערביות מבאקה אל-גרבייה ומטירה, אך לא יכולתי להימנע מהמחשבה כיצד ישתלבו המשפחות האלה באופיו היהודי-יחסית של הטיול ועם אווירת השואה הבלתי-נמנעת כשיוצאים למסע לבירת הרייך השלישי לשעבר, ואיך יגיבו כשנבקר בבתי הכנסת בעיר.

צעירים, מבוגרים, יהודים וערבים. טיול לברלין (צילומים: יוסף ג'קסון)

תהיתי כיצד אני הייתי נוהג לו הייתי נגרר לביקורים אינסופיים במסגדים ובאתרים המקודשים לאיסלאם. לשמחתי התברר כי הערבים גילו עניין בביקור, ולא רק הם. לצד הצאצאים לניצולי שואה, היו בחבורה גם אשה ממוצא עיראקי, עסקן פוליטי מעכו, אמהות ובתם בטיול טרום-צבא, עורך דין מבוגר, מדענית, מומחים להיסטוריה גרמנית וזוג ממוצא רוסי, שהיו שקועים באהבתם עוד יותר מאשר באתרי הטיול. פחות אדיבים היו הצמד הפלצן שלא טרחו אפילו להקדים ברכת שלום לשאר המטיילים, והיה מלאים בטרוניות מבוקר ועד ערב.

יוצאים לדרך

בתחילת הביקור בברלין פקדנו את האתרים הקלאסיים כגון שער ברנדבורג (Brandenburger Tor), שהוקם בשנת 1791 בכניסה לשדרות המפוארות של ברלין, האונטר דן לינדן (Unter den Linden). השער הגדול שהפך לסמלה של ברלין מוצב על גבי ששה עמודים בסגנון יווני, ומעליו מוצב פסלה של אלת הניצחון כשהיא רוכבת על מרכבה רתומה לארבעה סוסים. פסל זה "הושאל" בזמנו על-ידי נפוליאון למוזיאון הלובר בפריז, אך ספק אם נפוליאון שמע כי הפסל הושב לפריז כשגלה באי אלבה.

לא הרחק מהשער נמצא בנין הרייכסטאג (Reichstag), שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון הרנסאנס ושימש את הפרלמנט הגרמני, עד שהוצת בשנת 1933 בידי הנאצים. היטלר שיפץ את הבניין לצרכיו, אך הבניין הופצץ ונחרב בזמן כיבוש ברלין. מומלץ לבקר במבנה עצמו ולעלות לכיפת הזכוכית שהוספה למבנה וממנה נשקף נוף מרהיב של העיר כולה. סמוך לאותה סביבה רוויות מוזיאונים נמצא רחוב פרידריכסטראשה (Friedrichstraße), המפואר ועמוס חנויות המותגים, שהוקם על שרידי הבתים באזור שחיבר בין גרמניה המזרחית למערבית עד להריסת החומה ב-1989.

כיפת הזכוכית מעל הרייכסטאג משקיפה על העיר כולה 

זכרונות כאובים בין בתי הקפה

לנו, כישראלים, נושאת כמעט כל פינה בברלין בפרט ובגרמניה בכלל זיכרונות מרים, שהפכו כיום לנקודות ציון ולאנדרטאות לזוועות השלטון הנאצי. במרכז העיר, סמוך לבניין אוניברסיטת הומבולדט (Humboldt Universität) המרשים נמצאת בבלפלאץ (Bebelplatz), בו ערכו הנאצים בשנת טקס שריפת ספרים ב-1933. באותו מקום נמצאת האנדרטה התת-קרקעית, יצירת האמן הישראלי מיכה אולמן, "אנדרטת הספרים הריקה".

קרוב לכיכר נמצא אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) ממנו עוברים לרובע ניקולאי (Nikolaiviertel) העתיק, שבו ממוקמים לא מעט מבנים היסטוריים, וביניהם בית העירייה וכנסיית ניקולאי, המבנה העתיק ביותר ששרד בברלין. ברובע זה, דמוי אווירת ימי הביניים, יש לא מעט מסעדות ובתי קפה.

תצפית אל החופש

מכאן קצרה הדרך אל המבנה הגבוה ביותר בברלין - מגדל הטלוויזיה (The Fernsehturm). למי שדילג על הפנורמה הנשקפת מגגו המרהיב של הרייכסטאג כדאי להתרשם מהנוף הנשקף על העיר משולחנות המסעדה המסתובבת הממוקמת בראש המגדל. חובבי הצילום שירצו להנציח את עצמם בנקודת המפגש ששימשה את שני חלקי העיר המפוצלת, יוכלו לפקוד את "צ'ק פוינט צ'רלי", נקודת הביקורת שכיכבה בלא מעט סרטים. למשקיענים של ממש, ניתן גם לבקר ב"מוזיאון החומה" (Museum Haus am Checkpoint Charlie) המתעד את אלה שניסו להימלט דרך חלק הקומוניסטי של העיר אל המערב החופשי.

לאכול במסעדה המסתובבת שבראש מגדל הטלוויזיה - המבנה הגבוה בעיר

אנדרטה לאמיצים

כדאי להקדיש זמן ל"מוזיאון הטרור" (Topographie des Terrors) הממוקם על חורבות מפקדת הגסטאפו. התערוכות במקום מוקדשות לתיעוד שלטון הס"ס והגסטאפו ששרר בעיר בתקופת המשטר הנאצי. דווקא הדמוקרטיה הגרמנית של היום מקדישה לא מעט מאמצים להנצחת השואה והבלטת עברה היהודי הכאוב, החל מאנדרטת השואה הענקית הבנויה ממבוך בלוקי האבן ענקיים וכלה בלוחות הנחושת ליד בתים בהם התגוררו משפחות יהודיות בעבר, עד שליחתן להשמדה.

מיצג ב"מוזיאון הטרור". מתעד את כוחות השלטון בתקופת הנאציזם

רכבות בזיגזג והווילה החשוכה

המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum) המרשים במרכז ברלין ישלים את סיפורה המדהים של יהדות גרמניה, שהתיישבה בעמק הריין בתקופת השלטון הרומי. המוזיאון הוקם בשנת 2001 בעיצובו של האדריכל דניאל ליבסקינד, שהקים מונומנט ייחודי המשלב ישן וחדש, בו נעים המבקרים בין הקווים בזיגזג בקומות השונות במסלול מסומן. גם החצרות המעניינות של הרובע היהודי הפכו כיום לאזורי בילוי ומסעדות וגם הן ראויות לביקור, בסמוך לבית הקברות היהודי הישן, בו לא נותרו כמעט מצבות, למעט זו של הוגה הדעות משה מנדלסון.

פסלים במוזיאון היהודי מול דיוקנו של הפילוסוף משה מנדלסון

מומלץ מאוד לבקר גם בשכונת הווילות הפסטורלית גרונוולד (Grunewald), ממנה יצאו מרציף הרכבת 17 משלוחים לאושויץ. לא הרחק משם, על שפת האגם, שוכנת וילת ואנזה הידועה לשמצה, בה התכנסו פקידי המשטר הנאצי ודנו בהתייעלות מוסדות השלטון בתהליכי השמדת היהודים.

לנשום אוויר מחוץ לעיר

כדי להתאושש קצת מהרושם העגום מומלץ לבקר בפוטסדאם (Potsdam) העתיקה הסמוכה לברלין, שם נמצא ארמון בארוקי מפואר שנבנה על-ידי מלך פרוסיה פרידריך הגדול, שהתקנא כנראה בארמון ורסאי הצרפתי. הארמון מוקף בגנים מופלאים שישכיחו קצת, אולי, את הביקור במוזיאון הטרור.

ארמונות פוטסדאם שלא היו מביישים גם את פריז

אתר נוסף וייחודי במינו הוא כלא פלוצנזי (Plötzensee Prison) שנבנה ב-1898 בפרברי ברלין, והפך ליעד מועדף לחיסול מתנגדי המשטר הנאצי. לא פחות מ-2,891 בני אדם, כולל יהודים, הוצאו שם להורג בשיטות שונות ומשונות, תחילה בעזרת גיליוטינה ומאוחר יותר בעזרת מיתרי פסנתר לאחר עינויים קשים. פה נתלו בין השאר פעילים מרשת הריגול הסובייטית "התזמורת האדומה" וכמה מאנשי "קשר ה-20 ביולי", הניסיון להתנקש בחייו של היטלר.

פירנצה על האלבה

כאשר מסתובבים ברחובותיה היפים של דרזדן (Dresden), כ-200 ק"מ דרומית לברלין, ניתן לצפות ב"פסלים" החיים המשחזרים דמויות משושלת מלכי פרוסיה. קשה להאמין שרבבות מתושבי העיר נהרגו ושמבניה נחרבו כמעט לחלוטין בהפצצות בעלות הברית, כנקמה על הרס העיר העתיקה קובנטרי באנגליה.

זה מלך או נסיך?

הגרמנים החרוצים שיקמו ביסודיות את כל שכיות החמדה של דרזדן, אך הותירו בה קיר הרוס ליד אחת הכנסיות כזכר להרס שידעה. חוץ מטיול ברחובותיה העתיקים של העיר וטעימות גלידה בטיילת הקסומה על גדות האלבה, חובה לבקר בכנסייה (Kreuzkirche), "כנסיית הצלב",  בכיכר השוק הישן ובכנסייה הבארוקית מהמאה ה-18. לא רחוק משם נמצא בית העירייה העתיק שהפך למוזיאון המנציח את סיפורה של העיר, ומוזיאון "Zwinger", שנבנה בסגנון בארוקי בקריצה לארמון ורסאי. אנשי העיר הצליחו להציל לא מעט מיצירות האמנות שהיו בו מפגעי המלחמה.

ללמוד עם גתה לצלילי באך

כ-111 ק"מ צפונית-מערבית לדרזדן שוכנת לייפציג (Leipzig), שהפכה בצעדים מהירים לעיר מודרנית שמשמרת אף היא את עברה המפואר. זוהי עיר אוניברסיטאית, בה לימדו דמויות כמו ניטשה, גתה ולייבניץ, והיא תרמה לעולם את כמה מגאוני המוסיקה שלו, כגון באך, מוצארט, ואגנר ומנדלסון. לא תוכלו כמובן להחמיץ ביקור בכנסיה (Thomaskirche), שם חיבר באך וניגן את יצירותיו עד מותו ב-1750.

אנדרטה לזכרו של מנדלסון. זקוקה לאחזקה שוטפת

גם לנו, הישראלים, יש אנדרטה עצובה בעיר והיא מוקדשת ל-14 אלף יהודי העיר שנשלחו להשמדה. למרבה הצער, גם את האנדרטה לזכרו של המלחין פליקס מנדלסון נאלצו לשפץ אחרי שנופצה בידי ונדליסטים מקומיים.

משופצת ומשוחזרת, ומגישה ברווזים ברוטב גתה. לייפציג

אם תרצו ליהנות מארוחת צהרים גרמנית טיפוסית במסעדה עתיקה, בה נהגו להסב באך וגתה וללעוס ברווז צלוי וכרוב אדום או בשר ציד, שבו ב-"Auerbachs Keller" בפסאז' מאדלר, לא רחוק מבניין העירייה של לייפציג. הבניין, מהמאה ה-16, שוקם לחלוטין אחרי מלחמת העולם השנייה, וניצב ליד השוק העתיק.