במזל אריה: קניות והימורים במלונות MGM בווגאס

אחד הלוגואים המוכרים ביותר בעולם, כמעט ללא קשר לגיל, להשכלה, לשכבה סוציו-אקונומית, לשפה ולתרבות הוא הלוגו של האריה השואג הפותח כל סרט של אולפן הסרטים הוותיק "מטרו גולדווין מאייר" (או בשם המקוצר, MGM).

ברבעון האחרון של 2009 חנכו ב-MGM את הסיטי סנטר, ללא ספק אחד הפרויקטים בעלי החזון והשאפתניים שתוכננו ונבנו מאז ומעולם. מאחר שהסיטי סנטר מהווה אבן ציון מרכזית בהיסטוריה המרתקת של לאס וגאס ובסגנון הבנייה העתידני של אתרי נופש בעולם, נפגשתי לריאיון עם אלן פלדמן, סגן נשיא בכיר ברשת MGM/Mirage, כדי ללמוד על הקונספט שמאחוריו. כמבקר ותיק ברשת בתי המלון והקזינו הגדולה בעולם, וכמי שנדמה שכבר ראה הכול בלאס וגאס, ביקשתי ממנו לדבר על האווירה בעיר.

ההחלטה הייתה להקים "עיר MGM" בתוך לאס וגאס (הדמייה: AP)

"לאס וגאס" אמרתי, "מהווה ברומטר מדויק למדיי שיכול לאבחן את המצב הכלכלי בארצות הברית ובעולם, וגם את מצב הרוח הלאומי והבין-לאומי בכל הקשור לתיירות. איך נראית תנועת המבקרים לאחרונה?" שאלתי.

"צריך לזכור שלאס וגאס כבר מזמן אינה עיר של הימורים בלבד", ענה פלדמן, "מזה שנים שלאס וגאס היא בירת הכנסים והקונגרסים בעולם, ויותר מ-50 אחוז מהמבקרים משתתפים בכנסים ובתערוכות. פחות מחצי מהם באו להמר, ובאות גם משפחות רבות לבילוי משפחתי. מאז דצמבר 2009 ובמהלך הרבעון הראשון של 2010 מורגש שיפור, אמנם איטי, אבל קבוע. אין כאן מצב של V - קרי: זינוק מהיר שבא בעקבות השפל הגדול. יש כאן מצב של U, כשהעלייה מתונה מאוד, אבל מה שחשוב – עקבית ורצופה".

"נבחרת החלומות"

שאלתי בנוגע לסיטי סנטר, מה הופך אותו לכל כך מיוחד, ומה עומד בבסיס המיתוג של המקום כ"עיר בתוך עיר".

"הרשת שלנו רכשה מגרש גדול מאוד שדומה בגודלו למגרש של הבלאג'יו או המיראז'. כמובן שעמדה בפנינו האפשרות לבנות עוד מלון באותו סגנון, מפואר יותר מקודמיו, אלא שאחת המחשבות המובילות הייתה לבנות מלון משותף עם "סירק דה סוליי" שהפיקה את רוב מופעי הבידור של לאס וגאס; מלון שיבוסס על שילוב של קרקס והתעמלות אמנותית וריקודים למבוגרים וילדים. אבל לא חשנו שיש בכך משום פריצת דרך בראיית העתיד".

"למזלנו, לג'ים מוראן, מנכ"ל MGM/Mirage, יש רקע של תכנון אורבני, ובמקור הוא חשב להיות מתכנן ערים. הוא היה מספיק חכם כדי להבין שאם רוצים ליצור 'וואו' ולהתוות דרך, צריך הרבה יותר מאשר לבנות עוד מלון אחד במתכונת קודמיו, והיה מספיק אמיץ כדי לחשוב מחוץ לקופסה".

מוראן שאל את עצמו ואת צוותו שאלה פשוטה: "נניח שעל המגרש שלנו היינו רוצים לבנות עיר קטנה, ולא מלון/קזינו, איך הייתה נראית מיני עיר כזאת?". עם השאלה הזאת יצאה MGM לדרך בכיוון מחשבה חדשני: במקום לפנות למעצבי קזינו, היא פנו לחמישה ארכיטקטים מהבולטים בעולם, ולכל אחד ב"נבחרת החלומות" הזאת ניתנה המשימה לבנות בניין מהסוג שאנחנו יכולים למצוא בכל עיר: בניין אחד למגורים, אחר למשרדים, בית מלון, מרכז קניות, מלון קזינו, שטחים ירוקים, אגמי מים וכו'".

יותר מ-4,000 סוויטות וחדרי אורחים במלון המפואר (צילום: AP)

התוצאה הייתה מרתקת: הסיטי סנטר הוא עיר בתוך עיר, כשכל אורח יכול למצוא כמעט את כל מה שהוא צריך בקומפלקס אחד. הסיטי סנטר מחובר הן במסלולי הליכה והן ברכבת פנימית המחברת בין המבנים עצמם ובינם לבין הבלאג'יו והמונטה קארלו הסמוכים (ואשר אף הם בבעלות MGM).

אלפי חדרים עבור בתי בלבד?

ביקשתי לשאול איך הם היו רוצים למצב את אריאה, מלון הקזינו המרכזי של סיטי סנטר אל מול הבלאג'יו, שנחשב בעשור האחרון למלון המוביל של וגאס. פלדמן ענה כי "הבלאג'יו היה ועודנו המלון היוקרתי ביותר, אבל אריאה הוא המלון המתקדם, המודרני והחדשני ביותר ברשת, הן מבחינת עיצובו והן מבחינת מערכות הבידור והשליטה והבקרה האלקטרוניות במלון בכלל, ובכל חדר מחדריו. וכאן גם היתרון של הרשת: כל אורח יכול להעדיף דברים שונים, ובהתאם לכך - ימצא את המלון המתאים לטעמו ולכיסו מבין כל מלונות הרשת".

אין ספק שמבין בנייני "העיר בתוך העיר" שני המרשימים ביותר הם מלון הקזינו אריאה וקניון החנויות הקריסטל. בנוגע למלון אריאה, הגילוי הנאות מחייב לומר שמלכתחילה באתי משוחד מעט, שהרי הגעתי למלון עם בתי המקסימה בת השנה וחצי, ששמה הוא כשם המלון - אריאה. ואם תשאלו את זוגתי, המלון בכלל נבנה על שמה של אריאה שלנו. אבל גם אם נתעלם מאנקדוטה האישית-סובייקטיבית הזאת, המלון מאוד מרשים ומיוחד.

במלון, שבו 61 קומות ו-4,004 סוויטות וחדרי אורחים, שולטים גווני חום-נחושת, האמורים להקנות תחושה של יופי טבעי לצד יוקרה ומכובדות. חברת WET מלוס אנג'לס, שעיצבה את מופעי המים המפורסמים של הבלאג'יו והמיראז', עיצבה גם את המפל הענק (שגובהו שתי קומות ואורכו כ-100 מ') והמאוד מרשים שבחזית המלון, שמשדר אלגנטיות ועצמה, וגם את מזרקת "נחשי המים" הקופצים שממול למפל.

אדריכלות פומפוזית בקזינו הענק ביותר של אטלנטיק סיטי (הדמייה: AP)

אכול ככל תפארתך

קצת קשה לסקר את כל המסעדות במלון. בעשור האחרון כמעט שאין מסעדה מהמובילות בארצות הברית או באירופה שאין לה סניף בווגאס. וגם לאריאה חברו כמה מטובי השפים של המטבחים והמסעדות הטובות מסוגן, כדי להבטיח שכל אורח יוכל למצוא את המזון הערב לו. אחת מגולות הכותרת בתחום הקולינרי היא המעדנייה של ז'אן פיליפ שהסניף המקורי שלה בבלאג'יו הפך כבר מזמן לשם דבר.

אבל אם תשאלו אותי, עם כל הכבוד לשפים הדגולים ולמסעדות המעולות, אין ספק שהדיל המשתלם ביותר הוא הבופה של אריאה, ולצורך העניין כדאי שתשכחו את כל מה שידעתם עד כה על בופה. אני מניח שאתם רואים בדמיונכם הררי אוכל, בכמויות אינסופיות, באיכות בינונית ומטה, תורים ארוכים במקרה הטוב, ודחיפות במקרה הפחות טוב, ובעיצוב , או נכון יותר לומר - בלי שום עיצוב של הגשה.

אז כבר אמרתי: תשכחו מכל מה שידעתם; נכון, גם כאן מוגשות כמויות אוכל בלתי מוגבלות, אבל באיכות בלתי מתפשרת, בעיצוב מוקפד, ומבלי שצריך לעמוד בתור כלשהו יותר מדקה-שתיים (אם בכלל...). וכל זאת במחיר שיכול לנוע בין 14 דולר לסועד לארוחת בוקר ו-30-25 דולר לארוחות צהריים או ערב. וטיפ קטן: המנות האחרונות בבופה מוכנות בפטיסרי של ז'אן פיליפ הזכור לטוב. כך שתוכלו לאכול את מיטב המעדנים, בעיצובים מרהיבים, מבלי שתשלמו את המחירים הגבוהים שידרשו מכם בקומת הקרקע. 

חדרים שלא מביישים מלונות פאר בדובאי (הדמייה: AP)

את מלוא עצמת החדשנות המאפיינת את מלון אריאה תחושו כשתיכנסו לחדרים המרווחים של המלון. אלה הם "חדרים חכמים" (על משקל "בית חכם") במלוא מובן המילה. שלט מרכזי אחד, מאוד ברור וידידותי למשתמש, חולש על כל פונקציות החדר: התאורה, הווילון, מערכות הבידור טלוויזיות איכותיות ביותר, עם עשרות תחנות המשדרות ב-HD, השעון המעורר וכו'. בסדרת הקשות פשוטה תוכלו להזמין השכמה שתבוצע בשעה היעודה באמצעות סגנון המוסיקה המועדף עליכם, ותשולב בפתיחת הווילון כדי שתתעוררו אל תוך הנוף הנפלא והייחודי של הסטריפ.

הקריסטל שבכתר

בירת ההימורים האמריקנית

המדריך לבילוי בעיר הגדולה

רז שכניק

חיי לילה שלא נגמרים, מלונות מטורפים, מסעדות מפוארות והמון שופינג: לאס וגאס היא הרבה יותר מבלק ג'ק להמונים. "עיר החטאים", אמר עליה פעם המיליארדר סטיב ווין, היא מודל שאלוהים היה מעצב לו רק היה לו מספיק כסף

וגאס: המדריך לבילוי בבירת ההימורים האמריקנית

אם אריאה הוא עוגן המלונאות והקזינו של סיטי סנטר, הרי שהקריסטל הוא עוגן השופינג. זהו מבנה ענק, שכשמו כן הוא, משונן ו"חתוך" בחיתוכים המזכירים קריסטל או יהלום. המבנה המרהיב חי בשלום עם כל המבנים האחרים של הסיטי סנטר, אף על פי שהוא כה שונה מהם. במבנה הענק המשתרע על פני 50 אלף מ"ר של קניות ובילויים, ניתן למצוא כמה מיצירות האמנות היותר מרשימות של הסיטי סנטר (כולל פסל של מיודענו הנרי מור, שגן הפסלים הקרוי על שמו והכולל כמה מיצירותיו מפאר את מוזיאון ישראל בירושלים).

זהו מרכז קניות יוקרתי מאוד ואלגנטי, וניתן למצוא בו רק את השמות הגדולים באמת: לואי ויטון, גוצ'י, פנדי ודומיהם. למרות שטח הקניות הענק, יש בקריסטל רק 70 חנויות, כך שניתן להסיק שלא רק שהחנויות הן חנויות ענק במתכונת של "חנות קונספט" של כל אחד ממותגי העל, אלא שיש דגמים מסוימים המיוצרים רק עבור החנויות בקריסטל, שלא ניתן לרכוש אותם בשום חנות אחרת של מעצבי-העל. בקיצור: יותר מאשר שווה לבקר, אבל עדיף להשאיר את כרטיס האשראי בכספת בחדר (אלא אם ממש לפני שהגעתם לקריסטל גלגל הרולטה האיר לכם פנים...).

כדאי לא לשכוח להביא את האשראי ל"סיטי סנטר" (הדמייה: AP)

אז מה שלום רוי בימינו?

בשנות ה-90 טרם השקת הבלאג'יו ואריאה, היה המיראז' מלון הדגל של רשת MGM בווגאס. המיראז' היה חלק מכמה בתי מלון שהפכו לאגדה. עם תפוסה מתמשכת לאורך שנים של 98 אחוז, אין ספק שזה היה המלון המוביל של שנות ה-90.

מיום הקמתו הופיעו במלון צמד הקוסמים שנחשבו לטובים בעולם: זיגפריד ורוי. הצלחתם הייתה כה רבה עד שהמיראז' הציב שני פסלי ענק שלהם בכניסה למלון, כחלק ממופע מרשים של שילוב אש ומים. הם היו האמנים היחידים בווגאס שלא רק שהופיעו במיראז' 30 שנה, אלא אף חתמו על חוזה עם המלון ללא הגבלת זמן. גולת הכותרת של מופע הקסמים הייתה שילובם במופע של טיגריסים לבנים נדירים ביותר.

הכול הלך חלק במהלך כל המופעים, עד למופע ב-4 במרס 2003. רוי, שחגג רק ימים ספורים קודם לכן את יום הולדתו ה-59, התכונן לקטע מופע עם טיגריס לבן צעיר (בן שבע) העונה לשם מוטהקור. באותו מופע, מסיבה שאינה ידועה ונתונה לספקולציות, לפת הטיגריס את רוי בעורפו, כאילו היה גור (או אולי טרף?), וגרר אותו אל מחוץ לבמה.

כנראה שהטיגריס יזכור לעד את הקוסם האומלל (ארכיון: getty images)

עיתונאי שנכח במופע תיאר את הסיטואציה כך: "רוי הונף באוויר כאילו היה בובת סמרטוטים". רוי נפצע קשה: הוא איבד דם רב וחלק מעצמות העורף ועמוד השדרה שלו רוסקו. מילותיו האחרונות לפני שאיבד את הכרתו באמבולנס היו: "אל תיפגעו בטיגריס לרעה, הוא ניסה להציל אותי וזו דרך ההצלה היחידה שהוא מכיר".

התאושש. רוי (מימין) וזיגפריד, 2009 (צילום: getty images)

במשך ימים ארוכים היה חשש לחייו של רוי, והסיפור זכה לכותרות ענק בכל ערוצי המדיה בעולם. ניצלתי את המפגש עם אלן פלדמן, שהיה מקימי המיראז', כדי לשאול אותו לשלומו של רוי שבע שנים לאחר היום המר והנמהר.

"פגשתי את רוי לאחרונה לפני כמה ימים. הוא מהווה נס רפואי אמיתי. זה לא שהפציעה הקשה לא הותירה בו חותם. רוי זקוק למטפלים צמודים 24 שעות ביממה, והוא מסוגל לצעוד צעדים ספורים בלבד. אבל כושרו המנטלי לא נפגע, הוא היה ועודנו איש חכם ואינטליגנטי בצורה בלתי רגילה".

ומה עם מוטהקור הטיגריס? בקשתו של רוי שלא לפגוע בו כובדה, כמובן, והטיגריס הלבן, הענק והמרשים, שוכן אחר כבוד ב"סיקרט גארדן" - גן החיות לטורפים הצמוד למיראז' ופתוח לקהל הרחב.

קצת מספרים והשוואות

• גודלו של פרויקט הסיטי סנטר הוא כ-1.75 מיליון מ"ר.
  

• כמות הבטון שנדרשה לבניית הפרויקט הייתה מספיקה לסלילת מסלול הליכה מלאס וגאס לניו-יורק... וחזרה!
• בסיטי סנטר השתמשו ב-270,000 מ"ר של זכוכית. כמות זו מספיקה לבנות קרוב ל-12 מלונות לוקסור, שכידוע כל מסגרתו זכוכית.
• כמות הפלדה שהשתמשו בה בפרויקט מספיקה לבנות לא פחות מעשרה מגדלי אייפל.
• 9,000 עובדי בניין הועסקו בבניית הפרויקט.
• במלון אריאה הצליחו עובדי הבניין "להרים" כל קומה חדשה בטווח של שבוע ימים בלבד.
• במלון אריאה בלבד (אחד מתוך חמישה מבני הקומפלקס) הונחו כבלי מעליות באורך כולל של קרוב ל-40 ק"מ.
• למלון אריאה נרכשו לא פחות מ-21,000 כריות שינה.
• שירותי הקונסיירג' במלון אריאה ניתנים ב-16 שפות, ו...לא, עברית איננה אחת מהן.
• לעובדים השונים בפרויקט יש יותר מ-130 מדים שונים, בהתאם לתפקידם.
• בקזינו של מלון אריאה 145 שולחנות משחק ו-1,940 "סלוט משינס".
  

• הכתבה פורסמה בגיליון אוגוסט של הירחון "טבע הדברים"   
  

• מתנה לקוראי ynet: גיליון היכרות ללא תשלום למגזין טבע הדברים/ילדי טבע הדברים