מהיום: קביעת סטאז' במשפטים - רק משנה ג'
עד כה התקיימו ראיונות העבודה למשרדים בשנה השנייה ובמקרים קיצוניים אף בסוף השנה הראשונה. מצב זה פגע בתהליכי הקבלה לסקטור הציבורי. שר המשפטים חתם היום על תיקון לחוק, לפיו משרדים לא יורשו לראיין מועמדים להתמחות לפני חודש מרס של שנת הלימודים השלישית שלהם
שר המשפטים יעקב נאמן חתם היום (ג') על תיקון החוק שיגרום לשינוי מהותי בתחום גיוס המתמחים למשרדי עורכי דין. על פי הכללים החדשים, המשרדים לא יורשו לראיין מועמדים להתמחות לפני חודש מרס של שנת הלימודים השלישית שלהם.
המועמד יידרש להציג טופס מטעם המוסד בו הוא לומד, המעיד כי הוא אכן מצוי בשנת הלימודים השלישית או כי סיים את השנה הזו. עד כה התקיימו ראיונות העבודה למשרדים בשנה השנייה ובמקרים מסוימים אף בסוף השנה הראשונה.
עו"ד אורן פרסקי, ממשרד שמרון מלכו פרסקי, יו"ר ועדת ההתמחות הארצית וסגן ראש הלשכה, אומר כי "מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום הסדרת הפיקוח על תהליך הקבלה למשרת התמחות. השינוי הוא על רקע רצון הלשכה להתגבר על כשל שוק אשר גרם נזק למועמדים ולמראיינים כאחד".
מדברי ההסבר לתיקון הכללים עולה כי הקדמת תהליך הקבלה למתמחים בשוק הפרטי בפרט פגעה בתהליכי הקבלה בסקטור הציבורי כגון בתי המשפט והפרקליטויות, המתקיימים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר וההחלטות מתקבלות שם במועדים מאוחרים בהרבה מהמועדים בהם "סוגרים" המשרדים הפרטיים עם מתמחיהם לעתיד. "מצב זה גרם לכך שמועמד המתלבט בין התמחויות אינו מסוגל לעבור תהליך מסודר של פניה, קיום ראיון, קבלה וסיכום במקום הרצוי לו. לעיתים רבות הוא היה נאלץ לאבד את סיכוייו להתקבל במקום טוב במשרד פרטי, על מנת להמתין ולראות מה יהיו תוצאות פניותיו לפרקליטויות או לבתי המשפט". פרסקי הוסיף כי קושי זה פגע במערכת המשפטית – במועמדים ובמאמנים כאחד.
חן שמילו, מתמחה במשפטים, הגיב לשינוי: "הכללים החדשים טובים הן עבור הסטודנטים והמתמחים לעתיד והן עבור המשרדים: לסטודנטים תהיה האפשרות להיחשף לתחומי משפט רבים ומגוונים במהלך לימודיהם, באופן שיקל עליהם לגבש את העדפותיהם המקצועיות ולחפש התמחות מתאימה, ובמקביל המשרדים יראיינו סטודנטים מגובשים יותר ובעלי נתונים רבים יותר העשויים לנבא את התאמתם למשרד והצלחתם בהתמחות. אני מקווה שהמשרדים יתנהלו בהתאם לכללים החדשים ולא יחפשו דרכים לעקוף את המגבלות. כך כולנו נצא נשכרים".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון: "אנחנו מברכים על אימוץ יוזמת הלשכה, מדובר בתיקון המתחייב כחלק מהסדרה מחודשת של מקצוע עריכת הדין בישראל. האופן שבו התקבלו עד היום מתמחים להתמחות היה לא רציני, משום שלא ניתן לעמוד על טיבו של הסטודנט רק לאחר השנה הראשונה. גם מצידו של הסטודנט לא היה נכון לבחור ולהתחייב תחום התמחות בשלב כה מוקדם".
עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל במשרד גורניצקי ושות' שהוביל עם פורום המשרדים הגדולים מאבק להסדרת מועדי הראיונות לקראת קבלת סטודנטים להתמחות, בירך את שר המשפטים ואת לשכת עורכי הדין על התקנת התקנות ואמר: "התקנות יתנו מענה לאחת הבעיות הקשות ביותר בהכשרת עורכי הדין בשנים האחרונות ותסייענה להבטיח בחירה נכונה של מקומות ההתמחות, הן מבחינת המשרדים והן מבחינת המתמחים, על בסיס העובדה שהסטודנט כבר השלים שני שליש מתקופת לימודיו.
"יש לקוות כי כתוצאה מכך תיפסק תופעת ה'הברזות' (מהתמחויות - ל"ד) ושמערכת המשפט הציבורית, שעד כה התנהלה באופן עצמאי, ראיינה מתמחים בשלבים מאוחרים ובכך גרמה לחוסר ודאות, תיישר קו עם ההנחיות ותסייע בכך ליצירת ודאות חזקה יותר, הן של המתמחים והן של המשרדים".
עו"ד מטלון קרא להמשיך במהלך הרפורמה ולהאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, שכן התמחות של שנה אחת קצרה מדי והופכת את כרטיס הכניסה למקצוע עריכת הדין לקל מדי להשגה, מה שמביא לכך שרבים מעורכי הדין לא נשארים במקצוע. הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים תביא לכך שרק מי שבאמת רוצה לעסוק במקצוע עריכת הדין, יבקש להשתלב בו ותבלום הפיחות ההולך ומתגבר במעמד המקצוע".
אבל, יש גם מתנגדים. שחר אורגד, מתמחה בעריכת דין ולשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן, ממובילי פורום המאבק כנגד סגירת שערי המקצוע: "מהלך זה אינו חוקי, מאחר שרוצים למנוע מסטודנטים להתראיין לצורך מציאת מקום עבודה, ומצד שני אוסרים על מעסיקים לראיין אותם. הוראה חמורה כזאת אינה קיימת באף מקצוע אחר ובאף מדינה מתוקנת. לאדם מוקנית בחוקי היסוד זכות בסיסית לעבודה ולמציאת מקום עבודה, ושר המשפטים ולשכת עורכי הדין אינם מעל לחוק. אנו שוקלים את צעדינו בנושא".