יהדות רפורמית אינה יהדות
הרב רוטנברג קרא להפסיק להיאבק ברפורמים אבל המציאות מוכיחה ההפך: היהדות הזו הולכת וקטנה, הולכת ונעלמת. במובנים מסוימים, היא גרועה מן הנצרות
הסערה בעקבות דברי הרב הראשי שלמה עמאר על היחס אל הרפורמים ומעורבותם בענייני דת ומדינה הביאו את הרב פרופ' רוטנברג לצאת ב-ynet בקריאה נרגשת להפסקת המאבק בחוגים אלו, ולבניית גשרים חדשים אל אחינו ובשרינו היהודים הרפורמים.
רוטנברג טוען כי כעת, ממרום שנותיו, הוא מבין כי האמירה האקסיומטית לפיה "אין דבר כזה נכד של רפורמי" היא אמירה שקרית ושדווקא התנועות הבלתי-אורתודוקסיות נאבקות בדרכן שלהן על המשך הזהות של העם היהודי, בעוד אורתודקסים רבים אחרים מביאים במעשיהם את ההתבוללות ההרסנית. האורתודוקסיה, לטעמו, צריכה לזנוח את אותם ביטויים של חולשה שאפיינו אותה עד לפני 40-50 שנה, ולהפסיק להגיב מתוך פחד בלתי-מוצדק אל מול אחינו הפלורליסטים.
אלא שהצעתו של הרב רוטנברג, המגוללת את מגרעות המאבק ברפורמה וקריאתו לחדול ממנו, מעלה תהיה אמיתית וכנה האם הרב הפרופ' הנכבד חי, קורא, ומתעדכן מאותם מקורות ונתונים אמפיריים המוכרים וידועים לנו.
אז איפה הם, היהודים ההם?
בכנס שנערך לפני שנים מועטות הציג הרב הראשי לתל אביב ישראל מאיר לאו נתון סטטיסטי קשה על ההתבוללות בגולה. לדבריו, מתוך
מאה יהודים חילונים בחו"ל, שורדים בממוצע לאחר ארבעה דורות כ-13 אנשים המזוהים כיהודים.
טיעוניו של הרב מקבלים אסמכתא אקדמית: הדמוגרף פרופ' דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית אומר כי הגידול במספר יהודי העולם מאז 1945 שואף לאפס, לעומת גידול של למעלה מ-70% בכלל אוכלוסיית העולם באותה תקופה, וזאת בגלל נישואי תערובת והתבוללות בקרב יהדות העולם. בנוסף, גורס דלה פרגולה כי בעשור האחרון קטן מספר היהודים בארה"ב, בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה ב-33 מיליון. גם כאן הסיבה בעיניו טמונה בהתבוללות המאסיבית של יהודים שחיים עם בני זוג לא-יהודים.
מומחה נוסף, דוד פסיג, פרופסור מאוניברסיטת בר אילן ועתידן המתמחה בחיזוי טכנולוגי חברתי וחינוכי, בצפי סטטיסיטי קודר ליהודי התפוצות, חזה כי בעוד כ-50 שנה יחיו בישראל בין 16-18 מיליון יהודים, וכ-4 מיליון יהודים מחוצה לה. לדעתו, התבוללות של למעלה מ-55% בקרב יהודי התפוצות, היא זו שתביא לצמצום התפוצות במידה ניכרת.
במסגרת מתודולוגית יותר ניתן היה להציג נתונים נוספים ולפרוס את פעמוני ההתפלגות בהמחשה ויזואלית יותר, אך גם כעת ברור כי התעקשותו של הרב הראשי וחבריו לחסום את נסיונות הרפורמים לגיורי האינסטנט המיובאים מחו"ל הם שהעמידו את רף ההתבוללות בישראל על שלושה אחוזים בלבד, שגם הוא אגב, נתון אמפירי. הקונבנציה הבלתי נתפסת של ה"רבנים" הרפורמים לקבל לחיק היהדות כל עובר אורח שמתועלת אישית כלשהי חפץ להצטרף אל העם היהודי לא רק מקוממת אלא גם מסוכנת ומאיימת. קשה או אפילו בלתי נתפס, נוכח נתונים מאוּששים אלו, להבין כיצד אדם הקורא לעצמו רב אורתודוקסי מבקש לחדול מהמאבק הקיומי הזה.
שנן "תשרי-חשוון" ואתה יהודי
די אם ניזכר בווידויו הכנה של רביי נוסבאום, רבם של ה"שחקנים היהודים בהוליווד", שסיפר לא מכבר על חלקו הקרדינלי בגיורה של שחקנית הקולנוע אליזבט טיילור. הכוכבת, שהחזיקה בארסנל מרשים של בעלים מתקופות שונות, מצאה את עצמה באחד מזיווגיה מבקשת להתגייר למען בן זוג יהודי. כשנשאל הרב נוסבאום מה היו הדרישות שהציב לשחקנית הנכבדה סיפר ללא שמץ של מבוכה כי ביקש מהכוכבת לשנן את שמות שנים עשר חודשי השנה העבריים ולזוכרם על פה. טיילור שיננה ונבחנה, ולמרות תיקול קטן בחודשי ניסן-סיון עברה את התהליך בהצלחה ושמה נקרא בישראל באותה עת "אלישבע".הרביי לא שיקר, וגם לא ראה כל פסול במעשיו, אך האם לנו כיהודים - ולאו דווקא דתיים - אין את הזכות הלגיטימית להיאבק באנשים כמו נוסבאום, שבמעשיהם עשויים להביא את בנינו ונכדינו נישאים לצאצאיה של אשה כמו אליזבט טיילור?
אפשר וצריך כמובן לקרב את אחינו התועים, כפי שציין הראשון לציון, אך צריך לזכור כי קונספטואלית, אין דבר בין הרפורמה והיהדות ההלכתית כפי שהיא. ולעולם גם לא יהיה. שכן הרפורמה איננה יהדות, ובמובן מסוים גרועה היא אף מן הנצרות, וכפי שהתבטא פעם הפרופסור ליבוביץ המנוח, כשנתבקש להצטרף לוועד העוסק בכתביו של אחד ממנהיגי הקונסרבטיבים בארה"ב: "אין אני רוצה לתת את ידי לעשיית נפשות לתורה שטחית וקלוקלת, מותאמת לטעמה של הדתיות הרכרוכית-סנטימנטלית-אנתרופוצנטרית הרווחת באמריקה בחוגים מסוימים של גויים שאבדה להם הנצרות, ושל יהודים הרוצים ב'יהדות' (מרוקנת מתוכן) ללא תורה ומצוות".
לפנייה לכתב/ת 
