"אמא, למה את לא אומרת פשוט 'סקס'?"
לא משנה כמה הכנות עושים, השיחה הזו תמיד מפתיעה ומשאירה אותנו "עם המכנסיים למטה". איך נולדים ילדים אחרי עידן הציפורים והדבורים? סיגל קפלן, אמא לשלושה, נחקרת ומגלה שהחוקר בן ה-10 עונה יותר טוב ממנה
"כן, נראה לי", עניתי.
"ממש עצוב. אין לך עם מי לשחק. למה בעצם היא בת יחידה?" המשיך הילד לתהות.
"אני לא בטוחה, אבל אני חושבת שזה מפני שהם ניסו ולא הצליחו להביא עוד ילדים", הרהרתי בקול.
"מה זאת אומרת?" הוא שאל סקרן.
"זאת אומרת שיש אנשים שיותר קשה להם להביא ילדים", תרמתי תשובה מעורפלת וחשבתי לצאת בזול.
"למה קשה?" הילד אגוז קשה.
"כי יש להם בעיות בלהיכנס להריון", דיווחתי בקצרה, שכן כתיבה של שנים בתחום ההורות לימדה אותי שילדים שואלים בדיוק מה שהם רוצים לדעת, לא פחות ולא יותר. 'חשוב לא לתת מידע שהוא מעבר ליכולת שלהם לספוג', שיננו באוזניי אנשי מקצוע.
"אבל איך הם עושים אהבה?"
"רגע, אני לא מבין. איך נולדים ילדים?" אופס, כנראה שלא הערכתי מספיק את יכולת הספיגה של הבן שלי. האמת, שלא משנה באיזה גיל ובאיזו סיטואציה, תמיד, אבל תמיד, השאלה הזו תתפוס אותנו לא מוכנים.
סריקה מהירה של תאי המוח המנומנמים שלי העלתה שבגיל עשר סיפורי ציפורים ודבורים נשמעים אינפנטיליים, שלא לדבר על חסידות. כי בינינו, הילדים של היום לא פראיירים. הם יודעים שבעידן הטכנולוגי העכשווי, אפילו חסידות בוררות את העבודות שלהן במקור. הן כבר לא עוסקות בסבלות תינוקות ואין אף סרט ביו-טיוב שמוכיח שאי פעם הן עשו זאת, כך שאפשר לחתוך את גללי השור כבר עכשיו.
"נו, אמא", הוא הקיץ אותי מחלומותיי.
"מה?" משכתי זמן וקיוויתי שאם אני אמשוך מספיק, נגיד שנה, הוא כבר יתחיל לקבל שיעורי 'חינוך מיני' בביה"ס ואני אקבל פטור. אבל הילד תבע את תשובתו "איך נולדים ילדים?"
"הממ... כשגבר ואישה נמצאים ביחד..."
"אבל מה הם עושים ביחד?" הוא לא וויתר.
"הם נמצאים יחד ועושים אהבה", שיוויתי לקולי גוון רציני.
"אבל איך הם עושים אהבה?" הוא לא הרפה, כאילו נהנה לראות אותי מתפתלת מברירת המילים והתנוחות.
"סקס? למה לא אמרת?"
אבל הי, הצד החיובי בכל השיחה הזו שבעוד רוב הילדים בני העשר בקרבתו יכולים להעביר לנו שיעורי אנאטומיה עם התמחות באזור האגן, כזו שרכשו בעיקר מגגול המילה 'סקס' באינטרנט, בן העשר החליט לעבד את החומר מול הוויקיפדיה האישית שלו 'אמא'. מה גם שכאן הוא פטור מלענות על שאלות מסובכות כמו "האם אתה מעל גיל 18?" (עדיין לא הכרתי את הילד שעונה "וואלה, טוב ששאלתם. לצערי אני רק בן עשר. בעוד שמונה שנים אנסה שוב").
"עירומים. הם עושים את זה עירומים", כן, גם לי התשובות שלי נשמעו מטופשות.
"מה זאת אומרת?" מה זאת אומרת - מה זאת אומרת? אוף, הוא לא מסוגל לקלוט עניין?
"זאת אומרת..." פאוזה, נשימה עמוקה. "זאת אומרת שאיבר המין של הגבר ואיבר המין של האישה".
"אאאאיחחחחססס", תודה לאל, סוף סוף הילד נגעל. ואני חשבתי שעוד רגע אפליג בשבחה של התנוחה המיסיונרית באוזניו.
"סקס, אמא! הם עושים סקס! למה לא אמרת?" הוא חש נבגד.
"מאיפה אתה יודע מה זה סקס?" תמהיל של הלם עם קורט הקלה מסויימת ניכר בשאלתי.
"כל הילדים בכיתה שלי יודעים", המשיך התם. "מה את חושבת, שילדים בגילי לא יודעים מה זה סקס?" נו, באמת מה חשבתי לעצמי.
"מה זה סקס?" היכיתי את המומחה.
"זה שגבר ואישה נמצאים ביחד עירומים ואיברי המין שלהם מתחברים", ברגע אחד קם הגולם שלי על יוצרו ופטר אותי מהסברים נוספים. אין ספק הילד יודע כל מה שצריך לדעת. אפשר להחליף נושא.
המשכנו לנסוע, כל אחד מאיתנו שקוע בהרהוריו.
הוא - אלוהים יודע על מה... אני - על איך לפני רגע הייתי אני בעלת השליטה על הידע, הכלי המסנן, המתווך והמרכך ופתאום ההון הזה הופקע מידי ע"י מגוון גורמים שמקבלים דיבידנדים של גושפנקא מהבן שלי.
לפתע "אאאאיחחחחחסססס" נוסף, עוצמתי אף יותר מקודמו, פילח את דיאדת השתיקה היפה שלנו.
"מה קרה?" עצרתי את האוטו בחריקת בלמים, בעוד הילד שואג בבעתה: "אז את ואבא עשיתם את זה שלוש פעמים!"
"נכון, מתוק אבל מי סופר..."
לפנייה לכתב/ת 
