אם השלטון יתערב – המדע יפגר
ניסיונות להשפיע על המדע ועל העבודה האקדמית בהתאם להלכי רוח ציבוריים או שלטוניים מובילים למדע נחשל, מביאים את המדינה לידי ניוון ועוצרים את ההתקדמות האנושית. פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל בכימיה, מתריע מפני המדרון החלקלק שבפניו ניצבת ישראל
יופיו של המחקר המדעי - בכל התחומים - הוא כי תוצאותיו מפתיעות ואין החוקר יודע את אשר ממתין לו מעבר לפינה. לכן נסיונות לברור, לכוון, לסנן, ולהחליט על אשר ייחקר על פי הלכי רוח ציבוריים או שלטונייים עכשוויים, דינם להאט את התקדמות האנושות בשל השארתן של תגליות רבות חשיבות קבורות לעד.
יתר על כן, התערבויות אלו יוצרות לחץ שמביא לבריחת מוחות של אלו שאינם יכולים לחשוב וליצור בתנאים בהם נראה להם כי נושא מחקריהם נשפט שלא על פי אמות מידה של מצוינות אקדמית אלא על פי כאלו שכוונתן לרצות את השלטון.
ניסיונות התערבות חיצוניים – דתיים ופוליטיים – לארכה של ההיסטוריה, גרמו להרס הסקרנות והתהייה, ולהסגת האדם לאחור. מי שמשלה עצמו כי ההתערבות תיעצר בשערי המחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות טועה.
מקרתיזם
מקרתיזם: מה קורה כשאסור לחשוב אחרת?
שי זמיר
זה מספר חודשים שהאקדמיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה: מרצים מואשמים בחוסר פטריוטיות ובכך שחומרי הלימוד אינם ציוניים מספיק. הצצה להיסטוריה האמריקנית של המאה הקודמת ולרדיפות של הסנטור מקרתי, יכולה להעניק שיעור מאלף בחשיבותו של חופש אקדמי
מחלקות לספרות תיבדקנה להטייה באשר לכתיבתם של סופרים כמו עמוס עוז, ופקולטות למשפטים תמצאנה מוטות כמי שמתרכזות בפסקי דין העוסקים בזכויות של מיעוטים בישראל.
מדרון חלקלק
האם הבדיקה תעצר בשערי החוגים למדעי החברה והרוח? האם הפקולטות למדעי הטבע והרפואה מוגנות? על פניו נראה שכן, היות שלגבי המדעים המדויקים קיימת לכאורה הסכמה רחבה, והם לא אמורים להיות נושא לחילוקי דעות פוליטיים או דתיים.במדרון החלקלק שבו אנו נתונים, גם הן עלולות להיות נתונות לחקירה. רוב חרדי בישראל, לכשיווצר, ואולי גם קודם לכן בשל הסכמים קואליציוניים, ימצא את הפקולטות לביולוגיה מוטות ללימוד של תורת האבולוציה של דארווין, ויתבע את החלפת הסגל האקדמי בחוקרים המאמינים ומלמדים תאוריות התפתחותיות אחרות כמו זו של התכנון התבוני או תאוריות בראשיתיות אחרות.
נשמע מופרך? כלל וכלל לא. כדאי ללמוד מן ההיסטוריה בת מאות השנים, ודווקא בשטחי מדעי הטבע הנראים לכאורה מוגנים. גליליאו גלילי וגו'רדנו ברונו עמדו בגבורה אל מול הכנסייה הקתולית בהגינם על התאוריה ההליוצנטרית (מרכזיות השמש; גלילי) ואין סופיות היקום (ברונו), אך הכנסייה הכניעה אותם, אסרה את גליליאו ושרפה חיים את ברונו.
תורתם כמובן הוכחה כנכונה, אך ההרס שנגרם לאוניברסיטאות באיטליה ובאירופה ונמשך מאות בשנים הסיג את ההתקדמות המדעית אחור.
גליליאו גליליי: נאסר על ידי הכנסייה הקתולית (צילום: Getty Images)
המתנה של היטלר
הגרמנים, בשנות העשרים והשלושים, טרם השואה, פיטרו בהמוניהם חוקרים יהודים רבים רק בשל היותם יהודים, אך גם לא יהודים רבים כארווין שרדינגר, מגדולי הפיסיקאים ואחד מאבות עקרון אי-הוודאות, עזבו בשל הלחצים הפוליטיים והחובה להביע נאמנות לשלטון.רבים מהם היגרו לבריטניה ולארה"ב, ביניהם איינשטיין (שעזב מתוך מחאה) והותירו אחריהם מכוני מחקר ואוניברסיטאות ריקות, דבר שגרם להתמוטטות המדע הגרמני ששלט עד אז בעולם.
בו בזמן הם העניקו לבריטניה ולארה"ב את המתנה היקרה שהן קיבלו אולי מעולם המכונה היום בפי רבים Hitler’s Gift (ראו למשל הספר של Jean Medawar ו – David Pyke).
על מגש של כסף קיבלו ארצות אלו ידע רב, בשל ומוכן בכל השטחים – בפיסיקה, כימיה וביולוגיה – ידע שהפך תוך שנים ספורות את המדע בארצות אלו למוביל, והקנה לארה"ב בין השאר את היכולת להכריע את הנאצים ובני בריתם במלחמת העולם השנייה. גרמניה שהחלה בבניית האוניברסיטאות ומערך המחקר שלה אחרי המלחמה יש מאין, מן ההתחלה ממש, מלקקת את פצעיה עד היום.
המדען שמכר את עקרונותיו
דוגמא מרתקת הפוכה היא זו של טרופים ליסנקו, מדען שמכר נשמתו לשלטון. ליסנקו, אגרונום שהיה נשיא המכון לגנטיקה והאקדמיה למדעי החקלאות של האקדמיה הרוסית למדעים, ניסה למצוא חן בעיני יוסף סטלין ולשפר את החקלאות הסובייטית על ידי הגדלת יבולי התבואה.הוא דחה את תורת התורשה המנדליאנית (שכפי שלמדנו מאוחר יותר הינה מבוססת על החומר מעביר התורשה ה- DNA) ואימץ במקומה את התאוריה של התורשה-מוכתבת הסביבה על פיה תכונות נרכשות מועברות בתורשה.
תאוריה זו היתה "מעשית" ולא דרשה כל מחקר מעמיק, דבר שתאם את גישת השלטון שביקש לפתור בזמן קצר את בעיית החקלאות המפגרת והרעב. כך למשל הטבלתם של זרעי חיטה במים והקפאתם בקרח היתה אמורה לגרום לשינויים מורשים שיביאו ליצירת זנים מניבים של חיטה.
טרופים ליסנקו
השילוב הקטלני של פוליטיקה ומדע
רועי צזנה
כשפוליטיקאים מתערבים במדע הדבר מוביל לאסון. מיליוני בני אדם מתו ברעב בבריה"מ לאחר שהמדינה הכריזה מלחמה על תורת דרווין ופגעה אנושות בחקלאות.
כמובן שהתאוריות של ליסנקו, שהיו נטולות כל בסיס מדעי, לא היו מקובלות על המדענים הרוסים, אך הוא השתמש בכוחו הפוליטי, כדי להגלותם, לשפטם, לאסרם, ואף לרצחם.
האסון הכבד שהמיט ה"ליסנקואיזם" על המדע הרוסי – על כוח האדם, אוניברסיטאות, ומכוני המחקר - היה בל ישוער בממדיו. אנדריי סחרוב אמר עליו כי: "הוא אחראי לנסיגה המבישה של הביולוגיה הסובייטית ושל הגנטיקה בפרט, להפצת רעיונות פסאודו-מדעיים, להרפתקנות בלתי אחראית, להרס הלמידה והמחקר, ולהשמצה, פיטורים, מאסרים ואף רצח של מדענים גאונים רבים".
אלו רק דוגמאות ספורות, מני רבות, לרגישותו הרבה של המחקר המדעי להתערבות ולחצים חיצוניים. פיגורן של המדינות הקומוניסטיות והמוסלמיות בבניית תשתיות מחקר מתקדמות הן עדויות נוספות בנות ימינו אנו לצורך של המחקר המדעי להיות חופשי מכל לחצים שהם ולעוף על כנפי הדמיון היוצר של החוקרים.
הדוגמאות שונות זו מזו ואינן ברות השוואה, אך לכולן מכנה משותף - נסיון התערבות של יד חיצונית מכוונת שתוצאותיו הרס או בריחה ונזק מתמשך. מחקר, ובמיוחד תרבות אקדמית של מצויינות אינם מוצרי מדף. לטיפוחם ופיתוחם נדרשות שנים רבות, ופגיעה בהם גורמת נזק לדורות.
פרופ' אהרן צ'חנובר הוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, חבר סגל הפקולטה לרפואה של הטכניון.
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' אהרן צ'חנובר
צילום: דוברות הטכניון
אלברט איינשטיין: עזב במחאה
ג'ורדנו ברונו, הועלה למוקד בשל דעותיו
צילום: Gettyimages Imagebank
