מחקר: שליש מילדי הגן בישראל - בעודף משקל
מחקר שבדק 1,100 ילדי גן בכל הארץ מצא: 28% מהילדים סובלים מעודף משקל, 10% סובלים מהשמנה. ילדים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה שמנים פחות. החוקר: "השמנה היא מחלה של אלה שאין להם". "ידיעות אחרונות" מדווח על תוכנית "הקיצוצים" של משרד החינוך
מחקר חדש מציב את ילדי ישראל בצמרת הטבלה העולמית. לא, לא בהצלחה במתמטיקה: כשליש מילדי הגן בישראל סובלים מעודף משקל וכבר בגיל כל כך צעיר מתחילים לסבול מעודף כולסטרול ומלחץ דם גבוה.
הנתונים המדאיגים עולים ממחקר מקיף שערכו פרופ' אלון אליקים וד"ר דני נמט ממרכז הספורט לבריאות הנוער בבית-החולים מאיר בכפר-סבא עבור משרד החינוך. לפיהם 28% מילדי גן חובה סובלים מעודף משקל, ו10%- אף סובלים מהשמנה - שמשמעותה סטייה חמורה מנורמת המשקל הרצוי (משקלים ממוצעים לפי גילים וגבהים - ראו משמאל.(
ההורים מרוויחים פחות - הילדים אוכלים לא בריא
המחקר בדק לראשונה השמנה בקרב ילדים בגילים כאלה והוא הקיף 1,100 ילדי גן חובה ברחבי הארץ. פילוח הנתונים מצביע גם על הבדלים בין קבוצות שונות
באוכלוסייה: בעוד שבקרב המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה 23% מהילדים סובלים מעודף משקל, הרי שבקרב המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך השיעור מתקרב ל.30%- "השמנה אינה מחלה של שפע, אלא של אלה שאין להם," מסביר נמט. "הם אוכלים פחות מזון מזין ובריא, אוכלים יותר לחם ושותים משקאות ממותקים משום שאין להם אפשרות לרכוש מתקני מים. הם אינם משתתפים בחוגים ואינם מקיימים פעילות ספורט."
במחקר נבדקה גם המודעות של הילדים לתזונה נכונה; והציונים, בחלק מהמקרים, היו כישלונות חרוצים. כך, למשל, כשתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך נדרשו לקבוע מה בריא יותר - תפוח אדמה או צ'יפס, ריצה או צפייה בטלוויזיה - הציון הממוצע שלהם עמד על 52 בלבד.
נמט ציין כי כבר עתה ישנה עלייה תלולה בהיקף הילדים המתאשפזים במחלקות ילדים בבתי-החולים כשהם סובלים מעודף כולסטרול, מלחץ דם גבוה ומהפרעה בתפקודי כבד: "מחלות שהיו נחלתם הבלעדית של זקנים כמו סוכרת 2 הפכו להיות מחלות של ילדים. אנו גם רואים יותר בעיות של דיכאון על רקע דימוי עצמי נמוך של ילדים שמנים ובעיות אורתופדיות. ילדים שמנים נכנסים למעגל לא פשוט: ילדים צוחקים עליהם, והם לא משתתפים במשחקים, וכך אינם מבצעים פעילות גופנית."
נוסף על כך מזהיר נמט כי לבעיית ההשמנה בגיל צעיר יש השפעות הרסניות גם על העתיד הרחוק: "הסיכויים של ילד שמן בכיתה א' להיות שמן כמבוגר עומדים על ,50% הסיכויים של ילד בכיתה ג' עומדים על ,70% ושל ילד שמן בחטיבת ביניים עומדים על .80% אם לא נעצור היום את התופעה, נשלם מחיר כבד מאוד."
אז מה אכלו בתנ"ך?
ואכן במשרדי החינוך והתרבות והספורט ובהתאחדות לספורט החליטו לנסות לעצור את התופעה: כבר בשנת הלימודים הקרובה, שתחל בעוד שישה ימים, תצא לפועל תוכנית מיוחדת - "תפור עליי" - לשינוי הרגלי תזונה ולניהול אורח חיים בריא. בשלב ראשון יקבלו כמאה אלף תלמידי כיתות א' החדשים קופסה רב-פעמית לאוכל שתכלול חוברת תפריטים של מזון בריא (דוגמאות לתפריטים - ראו למטה.( נוסף על כך יתקיימו מפגשים של אנשי מקצוע בתחום התזונה עם ההורים והתלמידים, ואלה יסייעו להם להרכיב תוכנית תזונה נכונה יותר לכריכים בבית-הספר וגם לארוחות בבית.
במסגרת התוכנית ישולבו לימודי התזונה בבתי-הספר בכל המקצועות: כך, בתנ"ך ילמדו בכיתה מה אכלו אבותינו, בשיעור אנגלית ילמדו להכין תפריט בריא באנגלית, ובשיעור מתמטיקה ילמדו חישוב קלוריות, ערכי חלבון וחישוב עקומת גדילה. פרויקט נוסף שיחל לפעול השנה הוא תוכנית מקדמי בריאות שפועלת כבר בעולם. במסגרתה יידרשו המורים להראות דוגמה אישית ולשמש מחנכים לבריאות ולתזונה נכונה.
המפקחת הארצית על בריאות התלמיד במשרד החינוך, אירית ליבנה, מסבירה כי השאיפה היא להפוך את כל בתי-הספר למקדמי בריאות כמו שקורה בפינלנד, וכי קידום הבריאות יהיה חלק בלתי נפרד מהתרבות כבר בגיל הגן. "אם המורה יישב בהפסקה בחצר חשוף לשמש ללא כובע, ידבר בטלפון הסלולרי ויאכל ממתק, התלמיד לא יוכל ללמוד שמירה על בריאות ותזונה," מסבירה ליבנה. "עלינו המבוגרים להראות דוגמה אישית." לדבריה, תוכנית "תפור עליי" תורחב בעתיד לבתי-ספר נוספים, ותצטרף אליה תוכנית נקודתית שמטרתה להוציא את מכונות הממתקים ואת מכירת המטוגנים.
גיל | גובה בנים | משקל בנים | גובה בנות | משקל בנות |
4 | 103-92 ס"מ | 17-13.6 ק"ג | 103-94 ס"מ | 17.4-13 ק"ג |
5 | 112-103 ס"מ | 112-103 ס"מ | 110-100 ס"מ | 19.9-14.7 ק"ג |
6 | 118-107 ס"מ | 23-17 ק"ג | 117-107 ס"מ | 22.6-16.4 ק"ג |
7 | 126-118 ס"מ | 25.7-18.7 ק"ג | 125-112 ס"מ | 25.6-18.2 ק"ג |
הנתונים מתייחסים לטווחי גובה ומשקל רצויים של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב. טווחי הערכים הם בין האחוזון ה5- לאחוזון ה,75- כאשר עד אחוזון 84 הילד נחשב לבעל משקל תקין (בת-חן אפשטיין אליאס)
כך תחליפו את הג'אנק של ילדיכם במזון בריא
- ארוחת בוקר: מים קערת דגני בוקר + חלב, שזיף
- הפסקת עשר: 2 כפות גבינה לבנה 5%, חתיכת מלון, מים, שתי פרוסות לחם שחור, 5 עגבניות שרי, 8 זיתים
- ארוחת צהריים: גזר ואפונה, שיפודי הודו, כוס ספגטי, אבטיח, מים, מרק ירקות
- ארוחת ערב: ירקות חתוכים, משולש פיצה, מים, 2 כפות קוטג', 5% יוגורט
רק 7 דקות פעילות בשיעור ספורט
לנתוני ההשמנה המדאיגים מצטרפים גם ממצאים מטרידים על הרגלי הפעילות הספורטיבית של תלמידי בתי-הספר. בחלק גדול מהמקרים היא מצטמצמת לתנועות מהירות וממושכות - של האצבע על שלט הטלוויזיה.
מחקר נוסף שערך ד"ר דני נמט בקרב תלמידי תיכון בדק כמה זמן בפועל הם מבצעים פעילות גופנית בשיעורי חינוך גופני. 4 דקות וחצי בלבד מתוך שיעור ספורט של שלושתרבעי שעה - בכך מסתכמת הפעילות הגופנית של תלמידות תיכון. הבנים משקיעים במיוחד ומבצעים פעילות גופנית במשך 10-7 דקות מתוך השיעור. נמט מצא כי מרבית השיעור מתבזבזת על איחורים, על יציאה לפני הזמן ועל ישיבה בחוסר מעש. הוא מציין כי ההמלצות בארצות-הברית הינן להקפיד על לא פחות מ50%- של פעילות גופנית בשיעורי הספורט.
לאור זאת, יחד עם התוכנית לשינוי הרגלי התזונה מתכוונים במשרד החינוך לטפל גם בנושא זה: תחת הכותרת "זוזו, תתחילו להפעיל את הגוף" תפעל השנה לראשונה התאחדות הספורט לא רק בקרב תלמידים מצטיינים בספורט תחרותי אלא בקרב כלל התלמידים.
נוסף על כך יתוגברו שיעורי החינוך הגופני - לא רק בתיכונים אלא גם בגני הילדים ובבתי-הספר היסודיים - יוקמו חממות ספורט בבתי-הספר שיכללו ציוד ספורט מתקדם ומגוון פעילויות, וכן יוחזרו משחקי רחוב כמו מחניים, ארבע תחנות, תופסת ומשחקי כדור אחרים.
המפקח הארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, אברהם זוכמן, אומר כי
התלמידים אינם אוהבים לנוע ולהפעיל את הגוף: "אנו עדים לתופעה שלפיה יותר ויותר ילדים מביאים אישורים מרופאים ומהורים לפטור אותם משיעור חינוך גופני. הילדים לא רוצים להתאמץ, לא רוצים לרוץ. לצערי, ההורים תורמים הרבה למצב, הן בהרגלי אכילה והן בכך שמסיעים אותם לכל מקום עד הפתח ולא מאפשרים להם אפילו ללכת."
בתוכנית החדשה של התאחדות הספורט בחסות מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני ומנכ"לית משרד התרבות והספורט אורלי פרומן ישקיעו שלושת הגופים 8 מיליון שקלים. מנכ"ל ההתאחדות משה קונינסקי ציין כי הוחלט להתמקד בשינוי הרגלי הפעילות הגופנית בקרב ילדים ובני נוער.