"נסרב להופיע בהיכל התרבות באריאל"

במכתב שממוען להנהלות תיאטרון הבימה, הקאמרי, בית ליסין, חיפה, באר שבע והחאן נכתב: "אנו מבקשים להביע שאט נפש מהכוונה של הנהלות התיאטרון להופיע באולם החדש באריאל. השחקנים שבינינו מצהירים בזאת שיסרבו להופיע באריאל, כמו גם בכל התנחלות אחרת. אנו קוראים להנהלות לקיים את פעילותן הענפה בתחומי שטחה הריבוני של מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק".

טיראן. "נוגד את צו מצפוני" (צילום: חיים הורנשטיין)

כזכור, שלשום (ד') החלו להישמע קולות בקרב יוצרים, שחקנים וארגונים שונים שמחו על כוונת התיאטראות לשלוח מחזות לאריאל. בתגובה לדברים, ראש עיריית אריאל, רון נחמן, אמר בין היתר כי "אין לתרבות שום קשר לפוליטיקה. אם שחקנים ויוצרים רוצים לעשות פוליטיקה, שילכו לכנסת. השפלות, הנבזות והדו פרצופיות של אלה שעוסקים בתרבות וקוראים להחרים אותנו, היא בלתי נסבלת". כעת, נראה שהמחאה עולה שלב, עם המכתב עליו חתומים עשרות אנשי תיאטרון בולטים.

בין יוזמי המכתב היתה גם הדרמטורגית ורדית שלפי, שאומרת היום ל-ynet: "אריאל אינו ישוב לגיטימי וככזה הוא מנוגד לחוק

הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל. מכאן כל מי שמופיע שם ייחשב על ידי החוק הבינלאומי כעבריין. כדאי שהנהלות התיאטרון יידעו את השחקנים שלהן שאל ההתנחלות אריאל מובילים כבישי אפרטהייד ליהודים בלבד. ברגע שנופיע שם, אנחנו נותנים לגיטימציה לקיומה של ההתנחלות הזו".

מקריאת השמות החתומים על העצומה מצטיירת מאסה קריטית שתקשה על התיאטראות בבחירת ההצגות הרפרטואריות שיישלחו לאריאל מבלי שייאלצו לעשות שינויים מסיביים בצוות השחקנים.

בין החתומים על המכתב: כלת פרס ישראל רנה ירושלמי, יוסי פולק, דורון תבורי, עירית קפלן, שמעון בוזגלו, אלון דהן, אבי פניני, איתי טיראן, אבי גרייניק, דרור קרן, עדנה מזי"א, סיני פתר, רמי הויברגר, רות זיו אייל, אלברט כהן, עידו ריקלין, שרדי ג'ברין, ליליאן ברטו, עודד קוטלר, מיכאל כורש, יוסף סוויד, שיר אידלסון, נורמן עיסא, ישי גולן, אוהד שחר, דורי פרנס, יעל קרמסקי, גלעד עברון, סיון ששון, אופירה הניג, יהושע סובול, סביון ליברכט, בעז גאון, מוטי לרנר, ענת גוב, יעלי רונן, פרופסור גד קינר, פרופסור אבנר בן עמוס, פרופסור נורית יערי, שירי גולן, גרי בילו, שוקי וגנר, אמיר אוריין, תמר קינן, חוה אורטמן, אהרון אלמוג, ירדן בר כוכבא, מרים גורצקי, אילן תורן, בן ציון מוניץ, נמרוד ברגמן.

השחקן דרור קרן הצטרף גם הוא אל רשימת החותמים על המכתב ואמר: "זו החלטה תקדימית של התיאטרון הישראלי, שעד היום מעולם לא הופיע מעבר לשטחי הקו הירוק. אני לא חושב שעכשיו זה הזמן להתחיל. אני מתנגד באופן חד משמעי להופיע באריאל. אני לא מוכן להגיע לשם גם כאדם פרטי, יש לישראל שטח ריבוני ונכון להיום, אריאל אינה נכללת בו.

"אני חתום בקאמרי ולו ההצעה הזו היתה מועלית טרם חתימת החוזה, הייתי מתעקש להדגיש את הסירוב שלי בסעיף מיוחד. אני רואה כבעיה את החלטת התיאטרונים ללכת לשם מבלי להביא את הנושא לדיון בקרב השחקנים. זה בסדר למכור הצגות, אבל לא כך. מי שרוצה, מוזמן לראות אותי על הבמה בארץ".

"זה מתחיל באריאל ונגמר במאחזים"

המחזאית סביון ליברכט אמרה בתגובה: "אני מתנגדת למפעל ההתנחלויות וברור שכשהדברים מגיעים לתיאטרון, חובתי לא לשתוק. עד שלא יהיה הסכם שלום חתום והדברים לא ייחתכו, אריאל היא לא ישוב לגיטימי. שנים שאינני חוצה את הקו הירוק ומבחינתי מי שהחליט לחיות שם ורוצה ליהנות מתרבות ישראלית, שיגיע לכפר סבא או לכל עיר ישראלית אחרת. אני מניחה שאם מספיק שחקנים ואנשי תיאטרון יחתמו על המכתב, הצגות תיאטרון לא יוצגו שם. מי יחליף בדיוק את איתי טיראן?".

תבורי ועיסא בחזרות. בין החתומים על המכתב (צילום: ארלה הצמצם הבוער)

טיראן עצמו, שחתום על המכתב ואף הקדים לשלוח לפני כיומיים מכתב עצמאי נוסף להנהלת תיאטרון הקאמרי, אומר היום ל-ynet: "הדבר נוגד את צו מצפוני ואת דעותי ואינני יכול לקחת חלק במשהו שהוא ההיפך מכל מה שאני חושב ומאמין בו. מבלי להיכנס למניפסטים מורכבים, אני לא אופיע בהיכל הזה או בכל היכל אחר שנמצא בשטחים כבושים ומחוץ לקו הירוק. המרחק בין להופיע בהיכל התרבות באריאל לבין הופעות במאחזים ועל גבעות הוא קטן מאוד".

השחקן דורון תבורי אמר בתגובה: "מבחינתנו, אריאל היא התנחלות והגדה היא שטח כבוש והקו הירוק עדיין קיים וכך גם התקווה לשתי מדינות. המכתב הזה מתרגם את ההתנגדות לכיבוש למעשה. אי אפשר להתנגד רק באופן תיאורטי ולהופיע בשטחים הכבושים, זו סתירה פנימית שדורשת הכרעה".

הבמאית אופירה הניג אמרה בתגובה: "אני מדברת בשם עצמי וכאדם פרטי שחי ויוצר במדינה הזו. לא אסכים שיצירה שלי תוצג בשטחים הכבושים, כי מבחינה פוליטית אני לא מקבלת את החיים של ישראלים באזורים האלה. כמו שלא הסכמתי שיצירותי יציגו בדרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד, כך אינני מוכנה שהן יעלו על הבמה באריאל. החיים שם נוגדים את כל ערכי המוסר שלי".

פרופסור גד קינר, שעומד כעת בראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הדרמטורג של הבימה, הקאמרי והחאן, מדגיש כי הוא חתום על המכתב כאדם פרטי ואומר: "ברגע שניתן את חסותנו בשתיקה או במעשה להפרדה הזו שקיימת כל השנים בחבירה לאזור שאינו שייך לישראל ונמצא תחת שלטון כיבוש צבאי, אנו מביעים עמדה פוליטית שמצדדת בכיבוש ובהתנחלויות, ולזה איננו מוכנים".

כלת פרס ישראל, הבמאית ומייסדת אנסמבל עתים רנה ירושלמי, אמרה בתגובה: "אינני יוצאת נגד, אלא בעד עתידה של מדינת ישראל. בימים אלה מתנהלות שיחות על העתיד הישראלי-פלסטיני ואנחנו צריכים לתת להן להתנהל כדי לראות אם יש תקווה להמשך הקיום פה. אריאל כיום היא מעבר לקו הירוק ולכן אין לנו לעבור

אותו. זה נכון גם להצגות תיאטרון. חילופי תרבות זה חשוב, אבל כעת הסיבה שבכלל מסכימים להגיע לשם אינה אידיאולוגית אלא מתוך הדחף להציג בכל מחיר, כל עוד אפשר לקבל על זה תשלום".

המוזיקאי והמתרגם דורי פרנס אמר בתגובה: "אם זה תלוי בי, יצירות שלי לא יבוצעו מעבר לקו הירוק. מבחינתי הם ייאלצו להעלות שם את 'הרוזן ממונטה כריסטו' בלי סאונד. זו הדרך היחידה שלי להביע את המחאה וההתנגדות לכיבוש. אני לא אתן יד למפעל ההתנחלות".

ממועצת יש"ע נמסר בתגובה: "תגובתנו למכתב החתום על ידי חבורה של סרבני שירות צבאי ופעילי שמאל אנטי ציונים תהיה חריפה ביותר. מכתב שטנה זה, היוצא בנבזות כלפי טובי בניה של המדינה המגינים עליהם בעת שהם משחקים על הבמה, דורש מענה ישיר, חד וברור מצד הנהלות התיאטראות ואנו מצפים לכך. על המשך צעדינו נודיע בימים הקרובים".

שמוליק קליין, דובר הפורום המשפטי למען א"י, הודיע בתגובה: "בכוונתנו לפנות לשרת התרבות, לימור לבנת, ולתבוע כי תיאטרון שיסרב להופיע בפני אזרחים ישראלים שומרי חוק, לא יזכה לתקצוב של מדינת ישראל". נחי אייל, מנכ"ל הפורום אמר: "השחקנים והיוצרים של מדינת תל אביב צריכים להבין שיש עוד אזרחים ביראל וזכותם לתרבות אינה נופלת מזכותו של תושב תל אביב. שחקן שמחרים אזרחים שדעתם שונה מדעתו, אינו ראוי לשחק בתיאטרון בישראל והוא ודאי אינו איש תרבות. זהו יום עצוב לתיאטרון הישראלי שמושפע מארגוני שמאל קיצוניים כמו 'האומץ לסרב', ארגון שפועל נגד צה"ל ומטרתו להחלישו ולפגוע במדינת ישראל".

בתיאטרון הלאומי הבימה אומרים היום בתגובה: "זו פעם ראשונה שנושא העלאת הצגות תיאטרון ומופעי תרבות מעבר לקו הירוק עולה בשיח הישראלי. כתיאטרון לאומי, הבימה רואה בהצפת הנושא חשיבות רבה אך הנושא מחייב עם זאת בדיקה מעמיקה של מכלול הסוגיות שהוא מציף, הן בתוך הבית והן בדרגים הממלכתיים. אנחנו בודקים את הסוגיה".

מנכ"ל תיאטרון חיפה, דרור גרבר, אמר בתגובה: "גם אם השחקנים מביעים במכתב טענות אתיות ומוסריות, אני רואה בו בעייתיות. הדרך להביע מחאה והתנגדות לכיבוש, אינה עוברת דרך החרמת תושבי אריאל. תיאטרון חיפה נוסד כדי להביא את אמנות התיאטרון לכל אזרחי מדינת ישראל".

ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, אמרה בתגובה: "אני באופן אישי מתנגדת לכיבוש ותומכת בשלום, אך באריאל חיים בני אדם שאותם אני מכבדת וכך גם את רצונם לצורך תרבות".

בתיאטרון הקאמרי אומרים בתגובה: "אנחנו נגד חרמות ונופיע בכל מקום שיש בו שוחרי תרבות שרוצים לראות תיאטרון ישראלי".

תגובת משרד התרבות לא התקבלה עד לרגע פרסום הכתבה.