מדענים: פצחנו את הצופן הגנטי של החיטה
אחרי שפוצחו הגנומים של האורז, התירס וכמובן הגנום האנושי, הגיע תורה של החיטה, הדגן הפופולרי שמאכיל מיליארדים. האם פיצוח הצופן הגנטי של החיטה יוכל לעמוד עם אתגרי האקלים ולפתור את בעיית הרעב?
מדענים בריטים פיצחו את הצופן הגנטי של החיטה – הדגן הפופולרי והחשוב ביותר בעולם. כעת הם מקווים כי הפיתוח יוכל לעזור למאמץ העולמי בנושא לנוכח האתגרים הגדולים של שינויי האקלים, מחלות והתרבות אוכלוסיית העולם.
"הגנום של החיטה הוא הגביע הקדוש של הגנומים הצמחיים", אומר ניק טלבוט, פרופסור מאוניברסיטת אקסטר שבאנגליה. "התגלית תחולל מהפכה של ממש בדרך בה אנחנו מגדלים את החיטה". החוקרים העלו את הצופן הגנטי לרשת האינטרנט בתקווה שמדענים יוכלו להשתמש בו כדי לשפר את את יבולי החיטה.
ניל הול מאוניברסיטת ליברפול שקבוצת המחקר שלו היא שפצחה את הקוד, אמר כי בסופו של דבר המידע החדש יאפשר למגדלי חיטה לזהות טוב יותר את הוריאציות הגנטיות של החיטה האחראיות לעמידות למחלות ולרעלים כמו גם לתנובה.
פיצוח הצופן הגנטי של החיטה מגיע כעשור לאחר פיענוח הגנום האנושי, וכמה שנים לאחר פיענוח הצופן של אורז (2005) ותירס (2009). הול מסביר כי הסיבה שלקח זמן רב יותר לפצח את הקוד של החיטה, היא שמדובר בקוד גדול באופן משמעותי שלשם השוואה ארוך פי 5 מהצופן האנושי.
השיטה באמצעותה פוענח הקוד מכונה Pyrosequencing. זוהי טכניקה שמערבת הפקה של דנ"א, השהייתו בנוזל, שבירתו באמצעות פרצי גז ושימוש בתגובות כימיות ובמצלמה ברזולוציה גבוהה כדי ללמוד על המבנה שלו.
הול אומר כי שיטה זו אפשרה לנתח מיליון רצועות של דנ"א בכל פעולה של המכונה, וכי התהליך כולו הושלם בתוך כשנה.
אלכסנדר אוונס, מומחה לניהול משאבים מאוניבריסטת ניו-יורק, מברך על הגילוי ואומר כי הוא יהיה "שימושי מאוד" עבור החקלאים שמגדלים חיטה וצריכים להתמודד כיום עם בעיות כגון שינויי אקלים ומחלות קשות שפוגעות ביבולים.
יחד עם זאת, הוא מציע שלא לתלות תקוות גדולות מידי בגנטיקה, שכן עריכת רפורמות בפוליטיקה ובכלכלה של חלוקת המזון בעולם, היא אתגר חשוב לא פחות שעדיין ניצב בפני האנושות. "עלינו להיות מאוד זהירים כשאנחנו מכריזים שהמדע יאכיל את העולם".
לפנייה לכתב/ת 
