הכספומט לא הוציא לי כסף וחוייבתי - מה עושים?
אם זה קרה לכם פעם, אתם בטח זוכרים את חוסר האונים: הכספומט לא הוציא לכם כסף, אבל זאת המילה שלכם נגד המילה של המערכת הבנקאית. למרבה המזל, בתי המשפט קבעו לא פעם שנטל ההוכחה מוטל על הבנק. מנגד, קרה לא אחת שלקוחות לא קיבלו את כספם, ואף חויבו בהוצאות
"מצטערים, תקלה", הבהב המסך. ניר הוציא את כרטיס האשראי, חיכה שנייה, וניסה שוב להוציא 1,500 שקל, אך גם הפעם הופיעה הודעת תקלה. ניר עמד לעזוב את הסניף, אך מבט נוסף גילה, כי בקיר ממול יש עמדת כספומט נוספת. ניר ניסה שם, והצליח להוציא 1,500 שקל. למחרת בעבודה בדק ניר את מצב החשבון באינטרנט, וגילה שחוייב אמש בלא פחות מ- 4,500 שקל, כאילו הצליח להוציא כסף ב-3 הניסיונות! כיצד צריך ניר לפעול?
קודם כל - למי פונים?
ניר שלנו הוא לקוח של בנק אחד, אך הסניף בו הוציא את הכסף, שייך לבנק אחר. למי משניהם היה ניר צריך לפנות? במקרה דומה שנדון לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות, טען הבנק בו מתנהל חשבון הלקוח, כי הלקוח היה צריך לפנות לבנק בו ניסה להוציא את הכסף, אך בית המשפט קבע כי אין קשר ישיר בין המושך (הלקוח) למכשיר:
"לא יעלה על הדעת שבכל מקרה בו מבצע אדם פעולה פשוטה של משיכה תיווצר לו מערכת חוזית מול הבנק בו מצוי המכשיר.... לפי שיטה זו למשל, אם יגלה אדם אחר שובו מטיול בטימבוקטו טעות בחיוב במשיכת כספים שבצע בטימבוקטו, יהא עליו לטוס לטימבוקטו ולהגיש שם את תביעתו".
לאחר שנתן דוגמא כה נוקבת, קבע בית המשפט שבמקרים כגון זה על הלקוח לפנות לבנק בו מתנהל חשבונו, ובמידה ומוגשת תביעה - הוא בעל הדין הנכון בתביעה.
פניתי לבנק שלי, אבל הם לא מאמינים לי!
אם זה קרה לכם פעם, אתם בטח מבינים איך מרגיש לקוח שזה קורה לו: הוא מתקשר לבנק, מספר שהכספומט לא הוציא לו 4,500 שקל, אלא רק 1,500 שקל, ומבקש לבטל את החיובים העודפים. הפקיד האדיב מבקש רגע, נכנס לחשבון לבדוק, ואז אומר: "אבל לי רשום פה שאתה כן משכת אתמול 4,500 שקל בסך הכל, ואין שום בעיה". ואפילו מוסיף בעדינות: "אתה ב-ט-ו-ח שלא לקחת את כל הכסף??"
בשלב זה מבין הלקוח שכספו לא יושב לו בקלות: הרי רק הוא עצמו, הכספומט, ואלוהים שבשמים יודעים מה בדיוק הלך שם, ו-2 האחרים, מלבדו, לא בדיוק מהווים עדים פוטנציאליים לדיון!
למעשה מדובר במילה שלו, הלקוח הקטן, מול המערכת הבנקאית החזקה והגדולה, אז מה הוא יכול לעשות?
טור זה נועד לחזק את ידיכם, ולהסביר לכם, שלב אחר שלב, איך עושים את זה נכון - עד שמקבלים את הכסף בחזרה.
מי צריך להוכיח?
נתחיל בבשורה הטובה: בתי המשפט מודעים למשוואה הבלתי אפשרית הזו, של לקוח קטן מול בנק גדול, ובמקרים שונים שנדונו, נקבע שנטל ההוכחה יתהפך: באותם מקרים נקבע, שלמרות שהלקוח הוא התובע ולכן "עליו הראיה" (להוכיח כי הכסף לא התקבל), דווקא הבנק הנתבע הוא שיצטרך להוכיח את גרסתו (שהשטרות כן יצאו).
הסיבה: הלקוח לא יודע, ולא יכול לדעת, מה התרחש במכשיר הבנקט, ולמה הכסף שלו לא התקבל. רק הבנק עצמו, שהמכשיר מצוי בשליטתו, יכול לדעת מה קרה בדיוק במכשיר הבנקט הספציפי, ורק הוא יכול לנסות ולהוכיח את גרסתו (דהיינו, שהכספים כן נמשכו, שהמכשיר כן היה תקין, ושלא הייתה בו כל תקלה בעת המשיכה).
כך, במקרה דומה למקרה של "ניר", שנדון לאחרונה, התובע פנה לבנק מזרחי טפחות, בו התנהל חשבונו, מייד למחרת היום, ובקש לזכות את חשבונו בסך של 3,000 שקל (כי קיבל בפועל רק 1,500 שקל). לאחר בירור זוכה חשבונו ב-1,500 שקל בלבד, אך לגבי ה-1,500 שקל הנוספים - הבנק סירב לזכותו.
"ניר" הגיש נגד הבנק תביעת השבה בסך 1,500 שקל, ואכן, בית המשפט קבע כי עדותו ברורה, סדורה ועקבית, ואף נרשמה התרשמות לטובה מכך שניר לא ניסה "לעשות כסף" מהעניין, ולא דרש פיצוי בגין עגמת נפש (וכפי שציינתי בעבר, בתי המשפט אינם אוהבים את השימוש המופרז במונח "עגמת נפש").
שהבנק יתכבד ויבדוק בדלת אמותיו
ואולם, קבע בית המשפט, עדות אמינה מצד התובע זה לא מספיק במקרה כזה, ויש להבין מה אירע שם בדיוק: אולי טעה התובע בקריאת ההודעה שהופיעה על צג הכספומט? או לחץ על כפתור לא נכון? אולי בתום לב טעה ולא הבחין בכספים שיצאו שניות ספורות לאחר שעזב את המקום? אולי איש זר עבר ולקח את הכספים?
בית המשפט פנה לעדות הבנק, ושם גילה כי הבנק דווקא כן מודה בקיומה של תקלה במכשיר: מסתבר שהבנק זיכה את חשבונו של "ניר" ב- 1,500 שקל פעם אחת, וזאת בשל תקלה שאירעה בניסיון המשיכה הראשון שלו, וכי רק לגבי ניסיון המשיכה השני, נקבע שלא הייתה תקלה... לאור זאת, תהה כבוד השופט אילן רונן: אם הייתה תקלה אחת שהביאה לרישום משיכה שלא בוצעה, אולי תקלה זו הביאה לרישום שגוי נוסף? כיצד הבנק משוכנע שלא כך היה?
נקבע שהבנק היה חייב "לערוך ולהציג ראיות לבדיקה מדוקדקת שנעשתה" לאיתור הטעות, ולשם כך יכול היה למנות מומחה בתחום: כזה שיוכל לבחון את פעילות הכספומט, למנות את השטרות, להשוות שטרות חסרים לאלו שנמשכו, לבדוק פעילות קדומה ומאוחרת של הכספומט מול לקוחות אחרים, ולנסות לאתר תקלות במכשיר.
כל עוד לא מונה מומחה לעניין, וממול עומדת עדות התובע האמינה, ותקלה מוכחת אחת בכספומט - נקבע כי יש לקבל את התביעה במלואה, ולזכות את התובע במלוא כספו, פלוס 500 שקל הוצאות והחזר אגרה.
למען הגילוי הנאות אציין כי לבנק עדיין עומדת זכות להגיש בקשת ערעור על פסק הדין, שניתן רק ביום 26.08.10 (ת"ק 34465-03-10 לוי נ' בנק מזרחי), ואין לדעת מה יוליד הערעור, באם יוגש.
ובמקרים אחרים?
במקרים אחרים תביעת הלקוח דווקא נדחתה, והוא לא קיבל את כספו:
1. לקוח שניסה למשוך 2,500 שקל ללא הצלחה הגיש תביעה, שנדחתה, וכך גם הערעור למחוזי. הסיבה: עדות המומחה של הבנק, שקבע כי המכשיר הוציא 2 שטרות של 50 שקל ו- 24 שטרות של 100 שקל, בדיוק. כן התגלה, כי 3 דקות לאחר הפעולה שלכאורה נכשלה, בוצעה פעולה תקינה על ידי לקוח אחר, וכי לאורך כל היום היה רצף של תנועות תקינות במכשיר. נגד התובע המאוכזב לא נפסקו, לאור הנסיבות, הוצאות משפט.
2. תובע נוסף טען כי ניסה למשוך מספר פעמים כספים ללא הצלחה, ולבסוף חוייב ב-3,000 שקל שלא הגיעו לידיו. בנק יהב טען כי דווקא קיימת התאמה מלאה בין מספר השטרות שנמשכו מהכספומט, לבין מספר השטרות שנותרו בו. כן צויין כי דקה וחצי לאחר מכן נמשך סכום על ידי לקוח אחר. מאחר ובעדות התובע היו סתירות (פעם אחת טען שהכספומט בלע את הבנקט, ופעם אחת לא טען זאת) - התקבלה גרסת יהב, אך שוב, ולפנים משורת הדין לא חוייב התובע בהוצאות.
3. במקרה אחר העיד מומחה מטעם בנק דיסקונט, והבהיר כי: "במכשיר יש עיניים פוטו-אלקטריות וסנסורים, אשר רק כאשר הכסף הגיע לפתח שטרי הכסף, אז נרשמת התקדמות במוני המכשיר... וזה אומר שיצאו שטרות". חוות דעתו זו, מול דברי התובעת המבולבלים קמעה, הכריעו את הכף לטובת גרסת הבנק, והתביעה נדחתה. במקרה זה חוייבה התובעת, שהפסידה, ב-3,000 שקל הוצאות משפט!
טיפים - איך עושים את זה נכון?
לסיכום, בואו ונראה מהם שלבי הפעולה המומלצים במקרים דומים:
1. אם לא קיבלתם כסף כלל, או פחות ממה שביקשתם, המתינו קימעה ליד המכשיר, בדקו האם מגיעים לקוחות אחרים והעלו את העובדות לעצמכם על הכתב.
2. לאחר מכן בדקו אם נרשמה בחשבונכם משיכה ובאיזה סכום.
3. במידה ויש טעות, העבירו מיידית לבנק שלכם בקשה בכתב לתיקון הטעות, ושמרו העתק.
4. אם יבקשו מכם לחתום על "טופס הכחשת עסקה", קראו היטב, חתמו וצלמו העתק.
5. אם לאחר בירור (יכול לקחת מספר ימים), הבנק בכל זאת מסרב לזכות את חשבונכם, דרשו את התשובה בכתב.
6. העבירו הפעם מכתב מסודר, בדואר רשום, ובו חזרו על הדרישה ועל סירובם. ציינו שאתם מודעים לזכויותיכם.
7. לאחר זמן סביר ממשלוח ההתראה - שהתקבלה בבנק - ובאם לא קיבלתם תשובה חיובית או הצעת פשרה, ניתן לתבוע.
בברכת שנה טובה ונטולת תקלות!
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא -www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא - http://www.koloved.net
לפנייה לכתב/ת 
