"שוק ההון רווי יצרים, אנשים מלשינים זה על זה"

משרדי אגף החקירות של רשות ניירות ערך בתל-אביב צנועים למדי. אך למרות החזות השקטה, כאן מתנהלות החקירות המורכבות של בעלי הממון בישראל, הרגילים לרוב להתארח במשרדים מפוארים. הלשכה של עו"ד ניר בר-און, ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך, חבויה לצד המזכירות. החדר הקטן שלו לא מרמז על ההחלטות הרות הגורל שהוא נאלץ לקבל מדי יום.

"האם פה בחדרים הסמוכים מתבצעות החקירות המפורסמות של הרשות?" שאלתי את בראון בתחילת השיחה שלנו. עובד של הרשות שנכח בחדר אמר בבדיחות: "כן, בחדר הסמוך מענים נחקרים". בר-און, שהומור וחקירות לא הולכים אצלו יחד, העיר מיד: "אפילו בצחוק לא צריך לומר דברים כאלה".

בר-און, שמוביל ומנהל חקירות מורכבות ומסועפות בארץ ובחו"ל, מתייחס בראיון ראשון ובלעדי ל"ממון" לתחושות שלו כלפי הנחקרים, לתיקים מפורסמים שהרשות עוסקת בהם, וגם לרמת הפשיעה בשוק ההון הישראלי.

בתור חוקר, איך אתה מרגיש כלפי הנחקרים?

"אתה רואה אדם בחדר החקירות שפשוט יושב לו שק של לבנים על הראש. זה בן אדם שקמל ומבין שהוא באחד הרגעים השפלים בחייו. גם אם אני פועל בשם החוק, וחובתי לעשות זאת, זה לא הצד הכייפי של החיים. הייתי מעדיף לשבת ולצייר פרחים.

"כחוקר וכמנהל לא פעם הלכתי הביתה, גם בחקירות הכי מוצלחות ושנעשו בצורה הכי נכונה, בתחושה של עצב. יש אנשים שהקימו חברה בשביל לגנוב, אבל יש כאלה שהקימו חברה והגיעו לצומת מסוימת ועשו טעות. העצב הוא על כך שלא נעים לראות אדם במפלתו. חלק מהאנשים הם כמוני וכמוך".

"התגלגלתי לרשות ני"ע" 

בר-און (43), נשוי ואב לילדה בת 3 וחצי, הוא עורך דין בהכשרתו. יש לו תואר שני במינהל עסקים ותואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובמדעי המדינה. עם תחום החקירות עשה היכרות בשירותו במשטרה הצבאית החוקרת, שם שימש בין היתר כשתול בעסקאות סמים.

לרשות ני"ע הגיע ב-2001 במקרה לאחר שהשיב על מודעה בעיתון. כיום הוא מפקח על 40 חוקרים במחלקה, ומנהל תיקי חקירה מול חשודים מתוחכמים ובעלי ממון. רובם המוחלט של החוקרים במחלקה הם עורכי דין ורואי חשבון.

"התגלגלתי לרשות ני"ע", מספר בר-און, "האמת, שלא כיוונתי לתחום של החקירות כשבאתי לרשות. בסופו של דבר, מירי כ"ץ, יושבת ראש הרשות, ומי שהיה מנהל מחלקת חקירות דאז (גיורא הרטוג, ל.ד), שהיה איש מצ"ח לשעבר, ראו שקורות החיים שלי הם ממצ"ח, אז שלפו אותי לחקירות. הבנתי שעורך דין אני לא רוצה להיות. עברתי ברשות את המסלול כחוקר, ראש צוות, סגן מנהל מחלקה ומנהל מחלקה, ולאחר מכן גם איחדנו את המודיעין אלינו".

בשנים האחרונות הפך בר-און למנהל החקירות של הפרשות המסעירות ביותר בשוק ההון. כך למשל, הוא פיקח ומפקח על תיק החקירה של פרשת פסגות ורועי ורמוס, הנחשדים בתרמית של ניירות ערך. בעבר ניהל את תיק החקירה של נדב גרינשפון, ויותר מכל הוא מזוהה עם חקירת השופט דן כהן, שהואשם בעבירות שוחד בפעילותו כדירקטור בחברת החשמל, ועדיין שוהה בפרו.

יש נחקרים שסיפרו לי שהגיעו אליהם בארבע לפנות בוקר. למה זה נחוץ?

"לאף אחד לא באו בארבע בבוקר. כל שם שתגידי לי אני אגיד לך בדיוק את השעה שדפקו אצלו בבית. אין ספק שחקירה זו טראומה. מי שמורה על פתיחת חקירה זה פרופ' זהר גושן, ראש הרשות, זו לא גחמה שלי. חלק ניכר מהזמן של המודיעין זה לפסול תיקים. יש מערכת בקרה שלמה במסגרתה אנחנו פוסלים מידעים שונים. אנשים בארץ מלכלכים אחד על השני. יש לנו קו חם, אבל גם בלעדיו אנחנו מקבלים מאות מידעים מגורמים שונים בשנה ורובם נפסלים.

יש הרבה אנשים שמלשינים על מתחרים?

"כן. זה שוק רווי יצרים. אנשים טעונים, ולפעמים מרגישים שנעשה להם עוול. הם מספרים לנו דברים שהם יודעים, אבל לפעמים הם גם מביאים דברים שהם לא יודעים, ממציאים או מגיעים עם שמועות. אנחנו עסוקים בלפסול את אותם אנשים, וזה המון עבודה. מידת הזהירות שלנו רבה. חשוב לא להתחיל בחקירות שבסופו של יום יתברר שהן קשקוש.

"אני אומר לך, מטפורית, שרועדת לי היד לפני שאני שולח מישהו לחיפוש בבית. אני מחפש הרבה פעמים אלטרנטיבות שלא לעשות חיפוש כזה. לצערי, אנשים מחביאים בבית מידע רב במחשבים שלהם, במחשבים של הילדים, ומחביאים גם בדירות של חברים. אני מתחייב שלא באנו באף תיק לנחקר בארבע בבוקר.

"עם זאת, שעת ההתחלה בהחלט מוקדמת. יש כמה זירות של אירועים, המון אנשים מעורבים. אנחנו צריכים להגיע אליהם הביתה כדי לתפוס את החומר ולמנוע את שיבוש החקירה. היה מקרה של בחור שהתחבא בעליית גג של חברה שלו ולקח לנו הרבה זמן לגלות שהוא שם. אנשים מסמסים אחד לשני שהגיעו אליהם מהרשות, ויש חשיבות מכרעת לתפוס את החומר ביחד".

במקרים כמו חקירת פסגות ורועי ורמוס, שחקנים מרכזיים בשוק ההון, ההתנהלות שונה?

"באמת שלא. ההתנהלות שלי עניינית"

למה בעבר הייתה תחושה שהרשות פחות נוגעת בשחקנים המרכזיים אלא מתעסקת עם הזוטרים יותר?

"אני כרגע לא מתייחס לפרשת פסגות ורועי ורמוס. אני חושב שיש הבדל בין אדם שגונב לחמנייה בסופר לבין מישהו שפשוט לקח את הסופר והזיז אותו למקום אחר. חשוב לחקור את המתוחכמים. זה חלק מהאני מאמין של גושן ושלי. זהר הוא אדם מאוד אמיץ שהביא הרבה מאוד אומץ לתהליכים חקירתיים מסוימים".

לאחרונה הוגש נספח לבית המשפט בו טענה רשות ני"ע כי הצטברו ראיות נגד ורמוס. באיזה שלב נמצא התיק?

"אני רוצה להתייחס לתיק פסגות באופן כללי ולא לנחקר כזה או אחר. התיק בשלבי סיום. הפרקליטות מעורבת פה כמעט כל הזמן. התחלנו את התיק מנקודה מאוד חזקה, ואנחנו כעת במקום הרבה יותר חזק מהיום שהתחלנו את החקירה. החקירה הלכה והתחזקה כל הזמן מיום שהתחלנו. מצאנו עוד ועוד ראיות, ונהגנו בצורה מידתית וזהירה. הפרקליטות תבדוק את התיק ותחליט.

"ככלל, בנושא של עבירות צווארון לבן, יש ניסיון לצבוע כל פעולה של איש עסקים כפעולה נשגבת שאנחנו ההדיוטות לא מסוגלים להבין. אני חושב שלא הכל זה פיצוח האטום, וגם אנשים רגילים, או אנשים שהם לא אנשי שוק ההון, מסוגלים להבין. לשם כך הוקמה רשות ני"ע. אנחנו גם מסוגלים להבין משהו ויש פופוליזם מסוים להגיד שאנחנו לא מבינים.

"אנחנו כן בודקים כל דבר. יש לנו ספקנות טבעית כי אנחנו הרי לא אנשי עסקים, ולכן תמיד נשאל את עצמנו אם הבנו את המצב נכון ונבדוק את זה. הטיעון הרגיל של אנשי העסקים זה: 'אתה לא מבין את השיקולים שלנו. זה לא כסף בשבילי. בשביל זה אני אתלכלך? אתה חושב שמיליון שקל זה כסף בשבילי?', מסתבר שכן. גם לאנשים שיש להם הרבה כסף, מיליון שקל זה כסף".

"מידע פנים הוא מחלה"

לאחרונה הוגש כתב אישום נגד נדב גרינשפון, סגן יו"ר אפריקה ישראל ובעבר סמנכ"ל בחברת ממורנד, שבבעלות לב לבייב, בחשד לעבירות לכאורה של מידע פנים בעניין מו"מ שניהלה חברת האופנה פוקס עם ממורנד (המקרה הסתיים בהסדר טיעון שאושר על ידי בית משפט במסגרתו לא הורשע גרינשפון והוטל עליו קנס של 750 אלף שקל, ל.ד).

לדברי עו"ד בר-און, "גרינשפון בחור נורא נחמד. הוא כמוני וכמוך. הוא לא בן אדם שהייתי חושש להפקיד את הילדה שלי אצלו עכשיו בבית, כמו חלק מהנחקרים שלנו. יחד עם זאת, הוא נקלע לסיטואציה שבה עשה בחירה מוטעית וביצע עבירה.

"חוק ני"ע מייצר למעשה נורמות. מידע פנים הוא מחלה בשוק ההון, הישראלים מספרים על ימין ועל שמאל. חקרנו הרבה תיקים במידע פנים בזמן האחרון כדי להתמודד ולתקוף את התופעה הזו.

"הקלות הבלתי נסבלת שאנשים, אולי בסחבקיות, מספרים אחד לשני אינפורמציה, היא משהו שצריך לטפל בו. במקרה הזה הכלי היחידי שיש לנו הוא פלילי. לימים, כשתהיה אכיפה מינהלית, זה יעשה הרבה צדק לאנשים מסוימים, לאו דווקא גרינשפון, שבתקופות מסוימות לאורך ההיסטוריה לרשות לא הייתה ברירה אלא לטפל בהם בהליך הפלילי כי הם עשו עבירה פלילית במובן הטכני. אבל יכול להיות שבמובן האמוציונלי גם אני כחוקר, וזה קרה מול נחקרים בתיקים מסוימים, חשבתי לעצמי שהנחקר מסכן".

נדב גרינשפון הוא לא מהמסכנים האלה?

"נדב עבר עבירה פלילית. האם בספקטרום הזה של העבירה הפלילית הוא עומד לצד שלל הנחקרים שיש לנו? לא. אבל נעשה איזון בהסדר אליו הגיעה הפרקליטות עם נדב. אני מבין את התחושה לפיה זה לא העבריין הטיפוסי שאתה רוצה לראות בכלא. עם זאת, תפקידנו ליצור נורמות מסוימות ותמיד יש סיטואציה חדשה. תמיד יש מכשיר פיננסי חדש שאתה לא מכיר".

אתה היית החוקר שליווה את התיק של השופט המחוזי בדימוס דן כהן. איך היה להתנהל מול איש כזה?

"זה תיק שהכי מאפיין אותי וליווה אותי הרבה שנים. התיק התחיל למעשה ב-2002 עם הקריסה של חברת רוגוזין, שהייתה חברה ציבורית בבעלות איש העסקים עזרא הראל ז"ל. החקירה נגעה לקריסה ולעסקאות בעלי שליטה כשהיו לנו חשדות כלפי הראל. דן כהן היה אחד מהעדים בתיק. הוא הגיע להעיד כעו"ד לא תחת אזהרה, אלא כעד. לא היו לנו חשדות נגדו באותה עת.

"החקירה התגלגלה, כשמרכז החקירה היה עזרא הראל. לימים החלו להתחזק חשדות שנגעו גם לדן כהן ולקשר בינו להראל. התמונה לא הייתה ברורה במשך הרבה מאוד זמן. לימים, חקרנו את אחד מאנשי הקש בפרשה והזרקור התחיל לפנות יותר לכיוון של כהן. בינתיים הראל נפטר ופנינו לקבלת חומרים מיותר מ-10 מדינות. החקירה הייתה מסועפת. התחלנו לשרטט את מסלול הכספים של דן כהן".

הפתיע אותך לגלות שאדם שהיה שופט מכובד נחשד בחשדות כאלו קשים?

"ברמה האישית לא הבנתי עד שלבים מאוד מתקדמים עד כמה דן כהן הוא אדם משפיע ומקושר. במהלך החקירה הרגשתי את זה, בין השאר מאמירות של נחקרים. ראינו שהוא בן אדם חזק, גם יחסית לנחקרים החזקים שאנחנו מתמודדים איתם. לאט לאט התגלגלנו עם החקירה והגענו גם לפרשייה של חברת החשמל. כהן היה מאוד מתוחכם וכך גם הראל ז"ל.

"היה פה משחד שמשלם שוחד למשוחד. למעשה הכל נעשה באמצעות אנשי קש וחברות 'אוף שור,' שמוקמות מחוץ לישראל לצורך מקלטי מס (מדובר בחשדות ולא ניתנה הכרעה על ידי בית המשפט בנוגע לאישומים נגד כהן והראל ז"ל, ל.ד.( בשלב בו דן כהן הפך לחשוד הוא בחר בשתיקה, ולא דיבר".

מדוע לא היה נגד כהן צו עיכוב יציאה?

"דן כהן היה אדם שהתייצב לחקירות. הוא גם הגיע מחו"ל לחקירה. זה לא היה סביר שבן אדם שקשור עסקית, משפחתית וכלכלית לארץ יקום ויעזוב. בדיעבד הסתבר שזה כן סביר. מעבר לכך, אין לנו יכולת להגביל יציאה של בן אדם מהארץ לתקופה של מעל שנה. החקירה הזו נמשכה 5 שנים".

בשנים האחרונות היו גם כמה זיכויים משמעותיים בתיקי ני"ע.

"זיכויים זה ממש לא דבר רע. אני לא רואה בזה משהו בעייתי שלמערכת יש זיכויים. הרי לא יכול להיות שאנחנו צודקים בכל. כן הייתי שמח אם לצד הזיכויים והעלייה בזכויות הנחקרים, הייתה גם עלייה בענישה. הענישה כיום מינורית בדברים מסוימים".

הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"