משאל בטורקיה: אירופה בישלה דייסה ונכשלה?

הניצחון הגדול שרשם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, במשאל העם על הרפורמות בחוקה, התקבלו בסיפוק במטה האיחוד האירופי. בבריסל רואים בניצחון של מפלגת "הצדק והפיתוח" שמוביל ארדואן, כשלב נוסף בהעמקת הדמוקרטיה במדינה הנמצאת במשא ומתן על שילובה באירופה. אך מאידך, האם אירופה מעלימה עין מהתחזקות נוספת של הזרם האיסלאמי בטורקיה על-חשבון הזרם החילוני? האם קיימת כאן אי התאמה בין ציפיות האירופים והטורקים מהתהליך?

מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בטורקיה לשעבר, אלון ליאל, סבור כי הפליאה על העמדה האירופית נובעת בעיקר בגלל חוסר ההבנה שלה בישראל. "לאירופה אף פעם לא היתה בעיה עם מדינות מוסלמיות. טורקיה קיבלה משימות עם תחילת תהליך ההצטרפות, ובחמש שנים האחרונות היא עושה מה שהאיחוד מבקש ממנה. את חלק מהמשימות היא השלימה במשאל העם. האיחוד הוא זה שדרש שהצבא לא יהיה מעורב בחיים הפוליטיים. מעבר לכך, אושרו הרבה מאוד סעיפים דמוקרטים מאוד כמו הזכות להתאגד והזכות לשביתה כללית, שעליהם כמעט ולא מדברים".

ליאל מפנה את תשומת הלב לשיקולים הכלכליים בעומדים בבסיס תהליך צירופה של טורקיה לאיחוד. "אירופה של היום זקוקה לטורקיה ודורשת ממנה דמוקרטיה. בתחום מדיניות החוץ ממילא האיחוד פועל לפי מדיניות מתואמת. זה נכון שיש המון פחדים בנושא הדתי והתרבותי, בעיקר בגרמניה ובצרפת, אבל את אירופה מטרידה יותר האפשרות לטרוק את הדלת בפני טורקיה. החשיבה היא לא רק מה אנחנו מקבלים משילובה, אלא גם מה הנזק אם טורקיה לא נכנסת".

תומכי ארדואן מול משרדי מפלגת "הצדק והפיתוח", הלילה (צילום: רויטרס)

שגריר ישראל בטורקיה לשעבר מצביע על האפשרות לשיתוף פעולה טורקי עם מדינות כמו טורקמניסטן, אזרבייג'ן ואולי גם רוסיה ואוקראינה ליצירת ציר אירו-אסייני על גבול אירופה. "גוש כזה ישלוט במקורות הנפט במפרץ הפרסי, בים הכספי, וישלוט גם על הובלתו. זה יגרום נזק גדול מאוד לאיחוד".

רצו דמוקרטיה וסינדלו הצבא 

ד"ר ענת לפידות-פירילה, מומחית לטורקיה מהאוניברסיטה העברית, מחזיקה בדעה לחלוטין. לשיטתה, העמדה האירופית נובעת "מחוסר הבנה בסיסי בעולם המערבי לגבי מהות תהליך שילובה של טורקיה באיחוד, ומבילבול בין דמוקרטיה פורמלית לערכים דמוקרטים. "האירופים קיוו להחיל בטורקיה דמוקרטיה מלמעלה ושהיא תחלחל למטה. ההנחה שהתהליך הוא החשוב יצרה מחויבות שהאירופים אינם יכולים לסגת ממנה, מה גם שהם לא מצליחים להשיג את הדמוקרטיה שבאמת רצו.

אז למה בעצם אירופה אינה מפסיקה את תהליך שילובה של טורקיה באיחוד? לדברי לפידות-פירילה, הסיבות שעומדות מאחורי התרחבותו של האיחוד הן סיבות כלכליות, והיא אינה פוסלת את האפשרות שגם הטורקים ימנעו לבסוף מהצטרפות, מאותן סיבות בדיוק.

"האם יש טעם בשלב זה בהתרחבות נוספת - לדעתי לא. ההנחה הבסיסית באירופה בתחילת התהליך היתה שהצבא הטורקי ישמור על החילוניות, אבל הרפורמות יצרו מצב שמסנדל את הצבא", מסכמת לפידות-פירילה. "טורקיה היא מדינה של כ-80 מיליון תושבים והחשיבות היחסית שלה באירופה תהיה גדולה יותר מזה של גרמניה. לכן, אני לא רואה את האיחוד מאפשר לטורקיה להצטרף למועדון היוקרתי הזה וגם להפוך למדינה כל-כך דומיננטית בו. הם יעדיפו לראות את טורקיה יושבת ב-'חדר ההמתנה'. השאלה היא אם הטורקים יישארו שם".