הוצאות משקי הבית עלו, אבל מה עם השכר?
נתוני הלמ"ס, לפיהם ב-2009 עלתה ההוצאה החודשית הממוצעת ב-2%, עוררו תמיהות רבות: איך זה יתכן שתלוש המשכורת נשאר כפי שהוא? ובכן - לא רק שהשכר לא עלה - הוא גם ירד. מדוע זה קרה - בכתבה שלפניכם
סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס לשנת 2009, שפורסם היום (ב'), גילה כי אשתקד עמדה ההוצאה החודשית על 13,009 שקל - עלייה ריאלית של 2% בהשוואה ל-2008. כמה מתגובות הגולשים שקיבלנו בתגובה היו, איך לומר...כעוסות משהו. את רובם סיננו בשל שפה לא נאותה אבל השאלה המרכזית הייתה איך זה שאנו מוציאים יותר אבל מקבלים אותו סכום בתלוש המשכורת שלנו.
ובכן - הטוקבקיסטים טעו. ב-2009 לא קיבלנו את אותה המשכורת. במונחים ריאליים (בניכוי השפעת האינפלציה) קיבלנו פחות.
סקר הלמ"ס
ב-2009 ההוצאות של משקי הבית עלו ב-2%
מירב קריסטל
ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית בישראל ב-2009, הייתה 13,009 שקל כשההוצאה הגדולה ביותר היא על דיור - 3,168 שקל. כמחצית מההוצאות החמישון התחתון מופנות למזון ולדיור, ולחמישון העליון יש יותר מחשבים ומכוניות, והוא מוציא כמעט פי 5 על תחבורה ותקשורת
השכר הממוצע בשנת ב-2009 לא רק שלא עלה - הוא אף ירד. בממוצע שנתי (2009 בהשוואה ל-2008) ירד השכר הריאלי ב-2.8%. עם זאת, אם נשווה את השכר בדצמבר 2009 לשכר הממוצע בדצמבר 2008 נבחין בירידה נמוכה יותר - של 1.5%.
ירד, איך יכול להיות שירד?
איך זה קרה? בחסות המשבר הכלכלי שהתגלגל לפתחנו במהלך שנת 2008, והספיק מאז להתעמעם בזיכרוננו. זוכרים? את הפיטורים? את הקיצוצים? את היעדר הבונוסים? ובכן - כל זה השתקף בתלוש המשכורת של כולנו.
אבל במשבר כלכלי המחירים צריכים לרדת. איך זה שהוצאנו יותר?
מחירי הדיור דווקא עלו, כמו גם סעיפי התקשורת, התחבורה, הירקות והפירות. מה שתרם הכי הרבה לעליית המחירים (כ-40% ממנה) היה העלאות המסים של הממשלה, כגון המע"מ. בסופו של דבר המחירים עלו ב-3.9% ב-2009. אבל תוכלו להתנחם בכך שהנתונים על ירידת השכר הם ריאלים - משמע, בניכוי אינפלציה.
ואם אנחנו רוצים עכשיו פיצוי על עליית ההוצאה של המשפחות שלנו?
אז ככה: אם אתם עובדי המגזר הציבורי, האוצר וההסתדרות מבשלים לכם העלאה מוסכמת בחודשים האחרונים. אם יש לכם ועד עובדים אתם יכולים לפנות אליו ולבקש שידרוש מההנהלה תוספת יוקר. או, לחלופין, פשוט גשו למנהל ותבקשו העלאה בעצמכם.
נשמע מסובך - מפחדים שיבעטו אתכם מכל המדרגות? אתם יכולים גם לא לעשות כלום, ופשוט לחכות. כיוון שמאז דצמבר 2009 ועד יוני 2010 חזר שוב השכר הריאלי הממוצע במשק לעלות ב-1.3%. גם שוק התעסוקה התאושש, כשברבעון השני ירד שיעור האבטלה ל-6.2%, כשנראה שביוני שיעור האבטלה נמוך אף יותר מ-6%.
שוק התעסוקה מתאושש? השכר הממוצע עלה? אצלנו בתלוש שום דבר לא זז.
בגלל זה קוראים לזה שכר ממוצע. למעשה, השכר החציוני (ש-50% מהעובדים מרוויחים מתחתיו ו-50% מעליו) הוא נמוך הרבה יותר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מספקת את הנתון הזה. למה? כי מסובך יותר לחשב אותו.
המשמעות היא יש הרבה יותר אנשים שמשתכרים מתחת לשכר הממוצע מאשר כאלו שמשתכרים מעליו. שכר הבכירים, שלפעמים גבוה פי 50 ויותר משכר המינימום, מטה את הממוצע כלפי מעלה.
לדוגמה: אם 99 עובדים מרוויחים 4,000 שקל בחודש, והמנכ"ל בחברה מרוויח 404 אלף שקל בחודש - אז בממוצע מרוויח עובד בחברה 8,000 שקל. אם נספר לאותם העובדים שהשכר הממוצע בחברה הוא 8,000 שקל הם יחשבו שאתה צוחק עליהם. באופן דומה, נתוני השכר הממוצע של הלמ"ס מתקבלים לא פעם בהרמת גבה מציבור השכירים.
אז יהיה טוב?
אולי. מה שבטוח שנדע את זה רק בדיעבד. שנה טובה.
לפנייה לכתב/ת 
(אילוסטרציה)
צילום: Index Open
מומלצים
