התביעה הקטנה נדחתה - האם יש טעם לערער?

נעשה לכם עוול צרכני כלשהו - הטיסה אחרה, קיבלתם ספאם, המוביל שבר את השידה האהובה עליכם, או חברת הסלולר לא עמדה בהתחייבותה. החלטתם "ללכת על זה" ולהגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, התייצבתם לדיון בזמן, טענתם את טענותיכם, אך למרבה הצער - השופט דחה את התביעה או פסק לכם פיצוי נמוך מאוד.

האם זהו סוף הדרך מבחינתכם, או שתוכלו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ואולי לגרום לכך שהשופט יהפוך את תוצאת פסק הדין ויחייב את הצד הנתבע לפצות אתכם?

בשונה משאר הערכאות המשפטיות, על פסק דין של בית משפט תביעות קטנות ניתן לערער רק לאחר קבלת אישור מבית המשפט המחוזי. בהתאם לכך, יש להגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע) לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות.

אם פסק הדין ניתן לצדדים ביום הדיון - ספירת 15 הימים מתחילה מיום זה. אם פסק הדין נשלח לצדדים לאחר מועד הדיון בדואר, יש למנות את 15 הימים ממועד זה. אם בקשת רשות הערעור מתקבלת, היא הופכת לכתב הערעור עצמו.

עם זאת, סיכויי ההצלחה של בקשת רשות ערעור אינם גבוהים. בית המשפט קבע כבר בעבר, כי התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות היא מוצדקת רק במקרים חריגים של טעות גלויה בפסק הדין, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (בר"ע 1744-09 אריה נקאש נ' פנינה לב ארי).

עם זאת, מצאנו כמה מקרים מעניינים, שבהם תובע, שלא השלים עם תוצאת פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות, הגיש בקשת רשות ערעור שהתקבלה ויצא כשידו על העליונה.

פיצוי של 400 שקל גדל ל-2,500 שקל

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה בערעור (לאחר קבלת רשות) על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, שפסק פיצוי של 400 שקל לאדם שפרטיו האישיים ותמונותיו פורסמו ללא רשותו באתר הכרויות באינטרנט.

המשיב, ליאב שפירא, היה הבעלים של אתר היכרויות באינטרנט. לטענת המערער, יום אחד נודע לו כי פרטיו האישיים ותמונותיו, הופיעו באתר כמי ש"מחפש קטינות להיכרות משעשעת", וכמי ש"מציע שירותי מין לנשים תמורת תשלום... ולנערות בחינם".

לא עבר זמן רב ואנשים החלו להתקשר אל המערער. כעבור מספר שעות הוא הצליח לאתר את מספר הטלפון של המשיב, בעל האתר, שהסיר את הפרסום. המערער דרש פיצוי בסכום המירבי שבסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, בשל עוגמת הנפש, הכפשת שמו והוצאת לשון הרע, אך קיבל פיצוי של 400 שקל בלבד. בערעור טען התובע, כי הפיצוי שנפסק לו נמוך.

השופט זאב המר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי, קיבל את הערעור וקבע, כי בהתחשב בקביעת בית המשפט לתביעות קטנות לפיה המשיב הפעיל את האתר ברשלנות, ללא כל מנגנוני הגנה וביקורת, ובהתחשב בכך שמדובר באתר למטרות רווח - שגה בית המשפט בסכום הפיצוי הנמוך שפסק.

עם זאת נקבע, כי בהיעדר פרטים על עיסוקו של המערער, מצבו המשפחתי ושאר נתוני-עזר לבחינת הנזק שנגרם לו באותן שעות עד הסרת פרטיו של מן האתר - הפיצוי הראוי בנסיבות העניין הוא 2,500 שקל ולא יותר מכך (ע"א 1550-09 דוביצקי נ' שפירא).

פסק דין זה מדגים שלפעמים לא כדאי לוותר. אם אתם חושבים שהפיצוי שנפסק לכם נמוך במיוחד, ויש לכך הצדקה וביסוס בחומר הראיות אודות הנזק שנגרם לכם - ייתכן שיש מקום להגיש בר"ע.

פסק הדין בוטל

במקרה אחר בית המשפט המחוזי בירושלים דן בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות שדחה תביעה נגד נהגת וחברת ביטוח. במסגרת התביעה, עתר המבקש לחייב את המשיבה וחברת הביטוח בפיצוי של 19,859 שקל בשל אירוע שקרה ב-16 באוקטובר 2008, במהלכו עלתה מכוניתו של המבקש באש.

על פי כתב התביעה, המבקש החנה את מכוניתו, מסוג סובארו לגסי, בסמוך לרכבה של המשיבה. מסיבה לא ברורה פרצה אש בכלי הרכב של המשיבה, מסוג פיג'ו 405, שהיה מבוטח אצל חברת הביטוח הראל, והלהבות אחזו גם ברכבו של המבקש. כתוצאה מכך נגרמו לרכב של המבקש נזקים.

המבקש ביקש פיצוי על הנזקים וכן עבור נזק לא ממוני והוצאות שונות נוספות. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי בדבר הנזק שנגרם לכלי הרכב. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה וקבע, כי הוא שוכנע שלא הייתה כל התרשלות מצד המשיבה, שלא עלה כל חשש להצתה של כלי הרכב, וכי "יש להניח שהאש פרצה עקב כח עליון או עקב נסיבות שלנתבעת (המשיבה) לא היתה כל שליטה עליהם". מכיון שכך נקבע, כי התובע לא זכאי לפיצוי.

התובע לא השלים עם תוצאת פסק הדין והגיש בקשת רשות ערעור. הוא טען כי בית המשפט שגה, וכי המשיבות לא הציגו בפניו כל ראיות ואף לא טרחו לחקור את סיבת השריפה.

סגן נשיא בית המשפט, השופט צבי זילברטל, קבע, כי יש לתת למבקש רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי רשות זו. הדיון הוחזר לבית המשפט לתביעות קטנות כדי שיכריע בסוגיית היקף הנזק וסכום הפיצוי.

בפסק הדין ציין השופט זילברטל כי בפועל, לא הונחו בפני בית המשפט לתביעות קטנות ראיות כלשהן באשר לשאלה כיצד פרצה האש ברכבה של המשיבה. כמו כן, בפי המשיבות לא היה כל הסבר לסיבה לפרוץ האש. "התוצאה היא שהמשיבות לא הרימו את הנטל להוכי,ח שלא היתה מצדן התרשלות אשר הביאה לפרוץ הדליקה ולפיכך הן חבות בפיצוי המבקש", כתב השופט בפסק הדין.

בסיכומו של דבר, השופט קיבל את הערעור והורה על ביטול פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. השופט חייב את המשיבות בהוצאות המבקש בשל בקשת רשות הערעור ובשכר טרחת עורך דינו בסכום של 3,000 שקל בתוספת מע"מ(רת"ק 4034-10 חי נ' שקד ואח').

מפסק דין זה עולה, שבית המשפט עשוי לפעמים לטעות או לא לקחת בחשבון את כל הנתונים או היעדרם של נתונים. תובע עירני, שלא משלים עם פסק הדין, יכול לערער ולשנות את תוצאת פסק הדין מהקצה אל הקצה.

*עו"ד אורנית אבני-גורטלר, מתמחה בכתיבה ועריכה משפטית .

** יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.