בג"ץ טרפד הקלות לחרדים לקבלת רישיון ייעוץ מס
בג"צ מעכב אישור תקנות להקל על חסרי תעודת בגרות לקבל רישיון לייעוץ מס. זאת, מאחר שהממשלה לא מינתה למועצת יועצי המס 3 נציגי לשכת היועצים. הלשכה: שטייניץ מנסה לרצות את גפני לפני דיוני התקציב
בג"צ מטרפד לפי שעה אישור תקנות של שר האוצר להקל על חסרי תעודת בגרות לקבל רישיון לעסוק כיועצי מס. את ההקלות יזם בחוק ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים, במטרה לאפשר לצעירות חרדיות להשתלב בענף יועצי המס. ועדת חוקה חוק ומשפט היתה אמורה לאשר את התקנות היום (ד'); אבל הנושא הוסר אתמול מסדר היום לבקשת לשכת שר האוצר בעקבות צו מניעה שהוציא בג"צ בעתירה של לשכת יועצי המס.
הצו ניתן בשבוע שעבר במסגרת צו על תנאי נגד שר המשפטים בנוגע להחלטות מועצת יועצי המס שאישרה, בין השאר, את התקנות להקלת תנאי הרישוי לחרדים עליהן חתם שר האוצר. זאת, מאחר ששר המשפטים, הממונה על מינוי חברי המועצה, לא מינה את 3 נציגי הלשכה במועצה במשך שנה וחצי, וההחלטות התקבלו בלעדיהם - בניגוד לחוק. בלשכת יועצי המס טוענים שמדובר במחטף שנועד לרצות את גפני לקראת דיוני התקציב.
הרכב בג"ץ, בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין, ציווה על שר המשפטים להשיב תוך 15 יום על 5 שאלות קשות בראשן:
- מדוע השר לא מינה יועצי מס למועצה טרם קבלת כל החלטה הנוגעת ליישום חוק יועצי המס?
- מדוע לא תבוטל כחסרת תוקף כל החלטה שהתקבלה במועצה ללא נוכחות וללא שמיעת עמדת לשכת יועצי המס?
- ומדוע לא יוצהר כי התנהלות זו של השר סותרת לחלוטין את החוק, מטרותיו וכוונתו?
מחדל?
כמו כן, דורש בג"ץ מהשר לנמק מדוע לא יפעלו למינוי מומלצי הלשכה למועצה בהיותם אנשי מקצוע בייעוץ מס, בעלי ניסיון רב וכל הכישורים לתפקד כחברי המועצה? והאם אי מינוי נציגי הלשכה במשך שנה וחצי, ללא תגובה עניינית לפניות הלשכה, תוך המשך קיום דיוני המועצה וקבלת ההחלטות, "מהווה פעולה בלתי סבירה ומחדל של ממש במסגרת שימוש השר בסמכויותיו על פי דין".
בג"ץ קיבל במסגרת העתירה את בקשת הלשכה לצו ביניים שימנע כל פעולה ליישום החלטות המועצה, בעיקר אישור התקנות של שר האוצר. מגיש העתירה, היועץ המשפטי של הלשכה, עו"ד איתן צחור, אמר ל-ynet שמדובר בהחלטה חמורה מעצם העובדה החריגה שהיא ניתנה בפרק זמן קצר יחסית של כ-3 חודשים. הצו הפתיע את האוצר,
לאחר שביקש מוועדת החוקה להחיש את אישור התקנות שנשלחו אליה ב-27.7.
"הצו סיכל ניסיון למחטף של האוצר", טוען צחור. "הצו אומנם יצא נגד שר המשפטים אבל מועצת יועצי המס נשלטת למעשה בידי האוצר. יו"ר המועצה הוא ראש רשות המסים. הוא הסתמך על הקוורום החוקי שיש לו לקבלת ההחלטות, בהיעדר נציגי הלשכה. נראה לי כי התנהלות זו היתה בהשראה מגבוה, כדי לרצות את ח"כ גפני יוזם ההליך, כיו"ר ועדת הכספים שהאוצר זקוק לו לקראת האישור הקרוב של התקציב הדו-שנתי וחוק ההסדרים".
יועץ התקשורת של שר האוצר מכחיש בתוקף את הקשר הזה. הוא מדגיש כי חלקו של האוצר הסתכם בפניה לוועדת החוקה להסיר את התקנות מסדר היום על סמך המידע שקיבל ממשרד המשפטים על התערבות בג"צ. דוברת רשות המסים סירבה להגיב נוכח ההליך המשפטי שעדיין תלוי ועומד. ח"כ גפני טרם השיב על בקשת ynet לתגובה.
ההרחבה של גפני גרמה לפיחות זוחל בתנאי הסף
מעורבות גפני בנושא החלה ב-2005, לפני שהתמנה ליו"ר ועדת הכספים. אותה שנה התקבל בכנסת החוק להסדרת העיסוק של יועצי מס כמייצגי נישומים במס הכנסה. המועצה שהוקמה על פי חוק זה, ירשה את סמכות הרישוי של יועצי המס שהיו קודם בידי נציב מס הכנסה. תעודת בגרות היתה תנאי-סף ראשוני לכשירות המועמד לקבלת הרשיון.
גפני מיהר להעביר בכנסת תיקון לחוק שהרחיב את התנאי גם על מי שהוא "בעל השכלה תיכונית או בעל השכלה אחרת המספקת לדעת המועצה". הוא הסביר את התיקון בכך שההרחבה היתה קיימת לפני הקמת המועצה, כך שהצעתו היא "תיקון שגגה שנפלה בחוק החדש". ההרחבה פרצה פתח לפיחות זוחל בתנאי הסף.
גפני חזר וציין בפומבי את מלחמתו להתיר לצעירות חרדיות לעסוק כיועצות מס, גם לאחר שהתמנה לפני כשנתיים לתפקידו הנוכחי כיו"ר ועדת הכספים. בראשית 2009 נקבעו 2 חלופות לחסרי תעודת בגרות: עמידה בבחינות המועצה במשטר מדינת ישראל ובחשיבה כמותית, או בתעודת סיום לימודים במכינה קדם אקדמאית.
בפברואר 2010 נמשך הפיחות. בעתירת לשכת יועצי המס לבג"צ מצוטט פרוטוקול המועצה (כאמור, בהיעדרם של נציגי הלשכה) שהיא מאשרת הקלות נוספות כחלופה לבחינות הבגרות, באישור משרד החינוך, אבל בעיני הלשכה מדובר ב"הפחתת מדרג ההכשרה המקדמית הדרושה שתזיק למקצוע ומן הדין שהלשכה תביע את דעתה בעניין".
מזכיר המועצה ציין שם כי בינואר 2010 נערכו בחינות לחסרי תעודת בגרות, "אבל המגזר הגדול ביותר שהיה אמור לגשת – הבנות מהמגזר החרדי – לא ניגשו". לדעת הלשכה הכוונה היא להקל עוד כדי להרחיב את מסגרת הנבחנים במועד הבא". לאחר עתירת הלשכה לבג"צ ב-14.6, החיש האוצר את גיבוש ההקלות בתקנות שהובאו לידיעת המועצה כעבור חודש והוגשו לאישור ועדת החוקה.
השר ביקש להוסיף חלופה של בחינות בלשון עברית, מתמטיקה ואנגלית שנערכו מחוץ למועצה או בידי גוף שאיננו מוסד חינוכי אלא "תאגיד שמתמחה בעריכה וכתיבת בחינות". זאת, באישור משרד החינוך שהבחינות ברמה של הבגרות. הקלה נוספת: מי שעמד בהן יהיה פטור מבחינות הקבלה המקצועיות של מועצת יועצי המס.
עידוד חרדים כהתוויית ה-OECD
השר ציין בבקשתו לאישור התקנות בכנסת כי כללים אלה מעוגנים גם בהצעת חוק ההסדרים לתקציב הדו-שנתי הבא. ככל הנראה – בעקבות המלצות ה-OECD לעודד כניסת חרדים למעגל התעסוקה. השר ביקש לאשר את התקנות "בהקדם האפשרי", אבל פגרת הכנסת לא עזרה לו, ועכשיו בוא נחסם בפסיקת בג"צ מהשבוע שעבר.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי 3 שבועות לאחר הגשת העתירה מינה השר נציגה אחת של הלשכה למועצה מתוך 3 הנציגים השמורים לה בחוק. מועמדות שני האחרים עדיין נבחנת. לעצם העתירה טענה בבג"צ נציגת הפרקליטות עו"ד דנה בריסקמן כי הרכב חסר של המועצה לא מונע ממנה לקבל החלטות ברוב של חבריה, כפי שנעשה. לעניין הכשירות לעיסוק בייעוץ מס, הדיון במועצה היה ראשוני ויועצי המס יוכלו להביע את דעתם בכנסת לפני אישור התקנות.
בלשכת יועצי המס מציינים כי בג"צ לא שוכנע לדחות את העתירה על הסף. בלשכה סבורים כי מינוי נציגיה לאחר הגשת העתירה לא יכשיר בדיעבד את החלטות המועצה שהתקבלו בהעדרם בשנה וחצי האחרונות, אשר בג"צ מאיים לבטל אותן בצו על תנאי.