השוואה: תמלוגי הגז בישראל - מהנמוכים בעולם

הוויכוח על גובה התמלוגים שצריכים לשלם יזמי הגז הטבעי, לקראת פרסום מסקנות ועדת ששינסקי, עולה לטונים גבוהים, וכמו הרבה ויכוחים ציבוריים במקומותינו, הוא גדוש בסיסמאות שטחיות והשמצות אישיות. אלה שולחים מכתבים אישיים ליזם ומדביקים לו כינויים מעליבים, ואלה יוצאים לרחובות לבושים במסיכות גז וזועקים על בגידה במדינה. כרגיל, נזרקת לאוויר הסיסמה המוכרת: "רק בישראל". רק בישראל המדינה מעזה לשנות את גובה התמלוגים, רק בישראל היזם מאיים שיעזוב את המדינה, וכו' וכו'.

• שטייניץ: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל (וגם הגז)"
• גם אובמה רוצה להעלות את התמלוגים מקידוחים
  

התרופה הטובה ביותר לשיח פופוליסטי היא בדיקה פשוטה של הנתונים היבשים. מרכז המידע של הקונגרס האמריקני (PAO) ערך בשנת 2007 השוואה מקיפה של גובה המסים והתמלוגים השונים, שיזמים משלמים למדינה תמורת השימוש בנפט וגז טבעי בכ-55 מדינות מערביות ומתפתחות.

המחקר האמריקני לא הקיף את ישראל, שכידוע, עד לאחרונה לא היה בה הרבה גז, ומרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) ביצע השנה מחקר משלים, ומעודכן יותר, שבו השווה את תשלום היזמים בכ-40 מדינות, כולל ישראל ומדינות נוספות שרובן, אך לא כולן, נכללו במחקר האמריקני. בסך הכל נכללו בשני המחקרים המקיפים כ-70 מדינות.

התוצאה ברורה וחד משמעית. מכל המדינות הללו, יש רק שתי מדינות שבהן היזמים משלמים על השימוש בגז ובנפט פחות מאשר בישראל: אירלנד וקמרון שבאפריקה. בכל שאר המדינות היזמים משלמים יותר מאשר בארץ, ולפעמים הרבה יותר.

מאגרי הגז הם רכושה של המדינה. היזם פועל במאגרים מכוח זיכיון ממשלתי שהוא מקבל ממשרד התשתיות. היזם מפתח את הקידוח על חשבונו, ומשתמש בגז להפקת רווחים, אך תמורת הזיכיון עליו לשלם למדינה תמלוגים. בנוסף, כמו כל חברה עסקית, עליו לשלם למדינה גם מס חברות.

גובה התמלוגים בישראל עומד כיום על 12.5%. שיעור מס החברות בארץ עומד על 25%, ודומה לממוצע במדינות המפותחות (ה-OECD). יזמים העוסקים בגז ובנפט בישראל מקבלים מהמדינה הנחת מס של 27.5% המכונה "ניכוי אזילה". המס האפקטיבי שהיזמים משלמים, אחרי ניכוי האזילה, עומד על כ-19%. בסך הכל משלמים היזמים למדינה, איפוא, כ-32% מרווחי הגז.

חשוב לציין שלא מדובר בחישוב תיאורטי על מס שטרם נגבה. שדה חלץ שבנגב הפיק כמות קטנה של נפט משנות ה-50 ועד לפני שנים ספורות. שותפות חברות הגז ים תטיס, הכוללת, בין השאר, חברה בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה, מפיקה גז טבעי משדה ימי קרוב לאשדוד מאז פברואר 2005, מוכרת אותו לחברת החשמל ומשלמת למדינה את התשלום האמור.

אופן חישוב התשלום למדינה ושמות המסים והתמלוגים השונים משתנה מארץ לארץ. חלק מהמדינות אינן מחלקות את התשלום בין תמלוגים למס, אלא גובות מהיזמים מס בלבד, או תמלוגים בלבד, או תשלום מיוחד עם שם משלו. במרבית המדינות, שכידוע, הן גדולות מישראל ויש בהן מאגרים רבים ושונים של משאבים, יש מיסוי שונה על מרבצים באזורים שונים והבדלים בין התשלום בים לתשלום ביבשה שהוא גבוה יותר. אבל ברוב המדינות גם הרף התחתון של התשלום גבוה מהמקובל בארץ, ובכל המדינות שנבדקו, פרט לאירלנד ולקמרון, התשלום הממוצע גבוה יותר.

בארה"ב, היזמים משלמים תשלום מופחת על קידוחים במים עמוקים, שעמד בשנת 2007, לפי המחקר האמריקני, על שיעור ממוצע של כ-50% מהרווח; על קידוחים במים רדודים משלמים בארה"ב בין 57% ל-59% מהרווח ועל הקידוחים היבשתיים באלסקה וטקסס הם משלמים יותר מ-60%.

באירופה יש הבדלים גדולים בהיקף התשלום בין מדינה למדינה: באיטליה גובים 42.7% על קידוחים ימיים ו-43% על קידוחים יבשתיים; בהולנד, לפי המחקר של הכנסת, משלמים 48% בים ו-50% ביבשה, ואילו בנורבגיה השיעור נע בין 74% ל-76%. גם תשלום היזמים בבריטניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, ניו זילנד ופולין גבוהים יותר ממה שהיזמים משלמים בארץ.

98% מהרווח, לא כולל שוחד

מרבית קידוחי הנפט והגז בעולם המערבי מתבצעים בידי יזמים פרטיים, שמבצעים אותם בהתאם לרישיונות וזיכיונות שהם מקבלים מהמדינה. באחדות מהמדינות משתתפות במיזמים גם חברות ממשלתיות עסקיות. התשלומים שפורטו כאן אינם כוללים רווחים שחברות ממשלתיות בחו"ל גורפות לעצמן כאשר הן משתתפות במיזמי הגז.

בהולנד, לדוגמא, יש חברה ממשלתית שמשתתפת, כיזמית, בחלק מקידוחי הנפט והגז, ומחזיקה בסך הכל בכ-40% מהקידוחים במדינה. אם מצרפים את הדיבידנד לחברה הזאת לתמלוגים והמסים שגובה המדינה, יוצא שממשלת הולנד גובה 70% מהרווח - אך זהו חישוב מעוות שאינו מבדיל בין הממשלה כגובה מס לחברה ממשלתית כעסק.

במרבית המדינות המתפתחות, לעומת זאת, מבצעת המדינה עצמה את הקידוחים בשיתוף פעולה (PSC) עם חברות פרטיות, לרוב זרות. היזמים במדינות הללו צריכים להשקיע פחות מכספם בחיפושים ובקידוחים, אך המדינה גם לוקחת לעצמה יותר מהרווח וגם מעיקה עליהם באינספור מגבלות בירוקרטיות.

היזמים במצרים - שכיום היא ספקית הגז העיקרית של ישראל - משלמים לממשלה בקהיר בין 72% ל-90% מהרווח. בתאילנד הם משלמים בין 69% ל-74% מהרווח; בסין - בין 42% ל-77%; בקזחסטאן - בין 83% ל-88% ובקולומביה - 89.6%.

התשלום בוונצואלה מגיע, לפי המחקר האמריקני, ל-95%. שיאנית הגביה העולמית היא איראן, שגובה בין 96% ל-98% מהרווח. כל זה אינו כולל, כמובן, "כספי עידוד" כאלה ואחרים שהיזמים נאלצים לשלשל לכיסם של פקידים במנגנונים הממשלתיים במדינות כאלה תמורת האפשרות לזכות במכרזים.

גם בחו"ל משנים את גובה התמלוגים

בעלי שותפויות הגז בישראל טוענים, בין השאר, שהעלאת התמלוגים אינה הוגנת - כיוון שהיזמים נכנסו להרפתקה על סמך הבטחה לרווחים מסויימים, וכעת הם מגלים, בדיעבד, שיצטרכו לשלם יותר.

תומכי העלאת התמלוגים, לעומתם, טוענים שלא מדובר כאן בעיסקה בין המדינה ליזמים, שמבוססת על הסכמה שחייבים לקיים, אלא במס, שהמדינה רשאית לשנות את גובהו כרצונה, כשם שהיא משנה כל הזמן את שיעורי המע"מ, מס הכנסה ותשלומי הביטוח הלאומי - ולמעשה, מתכננת גם להוריד את גובה מס החברות שיזמי הגז משלמים במסגרת מתווה הורדת המסים. 

גם את הוויכוח על שינוי התמלוגים ניתן להעמיד להשוואה בינלאומית. המחקר שביצעה הכנסת השווה בין שיעור חלקה של הממשלה ברווחי הגז במדינות שונות בשנת 1998 ו-2007, ומצא שמדינות רבות העלו באותה תקופה את המסים והתמלוגים בשיעור ניכר, בשעה שאחרות דווקא הורידו אותן.

ארה"ב ביצעה העלאה חדה בגובה התמלוגים ב-2007, מיד אחרי פרסום דו"ח הקונגרס, שמצא שהתמלוגים בארה"ב נמוכים מעט ביחס לממוצע העולמי. חלקו של הממשל האמריקני ברווחים מקידוחים במים רדודים וביבשה עלה ב-8%, משיעור שבין 48% ל-52% לשיעור שבין 57% ל-59%, ואילו חלקו ברווח מקידוחים ממים עמוקים עלה משיעור שבין 38% ל-40% לשיעור שבין 50% ל-52%. יש לציין שהגז והנפט נמצאים בארה"ב כבר למעלה מ-100 שנה, אבל היזמים האמריקנים ממשיכים להשקיע כל העת בחיפושים וקידוחים חדשים, ויכולים לטעון שכעת יצטרכו לשלם יותר מכפי שצפו.

בריטניה הקפיצה מ-1998 ל-2007 את רווחי המדינה מ-32% לשיעור ממוצע של 52%, כלומר, בכ-20%; רוסיה העלתה אותם באותה תקופה מ-60% לשיעור שנע בין 72% ל-74%, כלומר, בכ-13%.

שיאניות העלאת התמלוגים היו מדינות אמריקה הלטינית, שנשטפו בשנים האחרונות בגל לוהט של סוציאליזם: ארגנטינה העלתה אותם ב-7%, אקוודור וטרינידד ב-17%, בוליביה של מוראלס ב-21% וונצואלה של צ'אבס בלא פחות מ-28%. גם אירלנד, מוזמביק, אלג'יריה, ניגריה וסין העלו את התמלוגים.

היזמים הישראליים יכולים לשאוב עידוד מסוים ממרוקו, פרו, אינדונזיה, הודו, מלזיה וגיניאה החדשה. מדינות אלה, לעומת זאת, הורידו את תשלומי היזמים בשיעור שבין 12% ל-24%.