במשרד המשפטים מתנגדים להגבלת שכר בכירים
צוות מקצועי שהוקם על ידי השר נאמן מתנגד להגבלה בחקיקה של שכר הבכירים בחברות הציבוריות ומציע לא לפסול שימוש במערכת המס כפתרון לבעיה הערכית של פערי השכר
צוות מקצועי במשרד המשפטים מתנגד, בחוות דעת שהגיש לשר יעקב נאמן, להגביל בחקיקה את שכר הבכירים בחברות הציבוריות. הוא ממליץ לנקוט בצעדים חלופיים כגון: קביעת מדרגת מס לבעלי שכר גבוה במיוחד שתחול גם על הכנסות אחרות של הבכירים; חיזוק עצמאות הדירקטוריונים; והגברת מעורבות האסיפה הכללית של בעלי המניות באישור מדיניות השכר. ההמלצות הופצו בין השרים חברי ועדת שכר הבכירים בראשות נאמן.
הצוות הוקם לבקשת השר, במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי) בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט. הצוות התבקש לבדוק אם ראוי וניתן ליישם את הצעת החוק הפרטית של הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) להגביל את שכר הבכירים עד פי 50 מהשכר הנמוך בחברה הציבורית. הצוות דוחה את עצם הרעיון בטענה שהוא לא מוכר בעולם; לא ניתן לאכיפה יעילה, ולא הכלי להקטנת הפערים החברתיים.
בראש המלצות הצוות – אין לפסול שימוש במערכת המס כפתרון לבעיה הערכית של פערי השכר. לדעת הצוות מדובר בפתרון ניטראלי של קביעת מדרגת מס לשכר הבכירים הגבוה, כולל בונוסים והטבות אחרות. עוד מציע הצוות להכיר בהוצאות השכר בחברות הציבוריות רק עד רף מסוים, ושהמלצה זו תיבחן במועצה הלאומית לכלכלה. זאת מאחר שהסדר זה נכשל בארה"ב וראוי לאמץ אותו רק על סמך לקחי הכישלון האמריקני.
הצוות מדגיש כי אין זה ראוי בשלב זה להתערב באופן ישיר ובחקיקה שגובה השכר בחברות הציבוריות בטרם מוצו דרכים אחרות. לדעת הצוות התערבות ישירה עלולה לגרום נזקים העולים על התועלת שבריסון השכר. חוות הדעת מתייחסת לדעות שראשי המשק השמיעו בוועדת נאמן ובעצם היא מתמקדת (ובפועל מחזקת) רעיונות חלופיים לחקיקה שנשמעו בוועדה.
"הורדת שכר הבכירים תעזור לבעלי השליטה, לא לעובדים"
הצוות תוקף את הטעם החברתי שעומד בבסיס הצעת החוק הפרטית. הוא מציין את מתנגדיה שטענו כי פערי שכר קיימים לא רק בחברות הציבוריות וישנן דרכי התעשרות שאחראים לפערים מחוץ לשכר. גם הורדת שכר הבכירים לא מבטיחה לחלק את העושר בין עובדי החברה והיא מיטיבה בעיקר עם בעלי השליטה, כך שייתכן והחוק יגביר את הפערים החברתיים ולא יצמצם אותם.
החלופות שהצוות ממליץ, מלבד שינוי מדיניות המס, הן בחיזוק סמכות הדירקטוריונים להתערב בנושא השכר בתור הגוף המרכזי שבו ייקבע שכר המנהלים המקצועיים. שכר זה יובא תמיד קודם לאישור ועדת הביקורת ולאחר מכן לאישור הדירקטורים. במצב הנוכחי רק שכר חריג מובא לאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון. עוד מומלץ להגביר עצמאות וסמכות הפיקוח של הוועדה על שכר הבכירים, כשהיו"ר ורוב חבריה יהיו דירקטורים חיצוניים, ולבעל השליטה או לתאגיד בשליטתו לא יהיו חברים בוועדה.
הצוות ממליץ גם על נורמה לפיה דירקטורים חיצוניים יתמנו על ידי בעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית גם לתקופת כהונתם הראשונה, או לפחות לתת להם משקל רב יותר בהחלטות האסיפה על מינוי הדירקטורים החיצוניים. בחירת הדירקטורים תהיה ברוב של משתתפי האסיפה ושאינם בעלי השליטה או מישהו מטעמם. יוטלו מגבלות על חברה ובעל השליטה בה למנוע מינוי דירקטור חיצוני לתקופה נוספת של 3 שנים.
עוד ממליץ הצוות להגביר את מעורבות בעלי המניות בעיקר של המיעוט בקביעת שכר המנהלים המקצועיים באחת מ-3 חלופות: הצבעה ממליצה ולא מחייבת של האסיפה הכללית על מדיניות השכר שקבע הדירקטוריון ועל קביעת שכר פרטנית של בכירי החברה; או שמדיניות השכר תאושר באסיפה הכללית ברוב מיוחס ויידרש אישור האסיפה ברוב מיוחס גם לשכר של בכיר החורג מהמדיניות שנקבעה; או אישור הדירקטוריון למדיניות לאחר קבלת עמדתה של האסיפה הכללית.
המלצות הצוות המקצועי במשרד המשפטים מיועדות "לעשות סדר" ברעיונות שנשמעו בוועדת השרים לשכר הבכירים. גם בוועדה אין רוב לאישור הצעת החוק של יחימוביץ וכץ. השר הרצוג תומך אבל נמצא במיעוט. השרים אמורים להחליט על החלופות עד סוף אוקטובר. הצוות מציין בחוות דעתו כי "אין פתרון קסם להסדרת שכר הבכירים" וכי "ההתלבטות בנושא היא מנת חלקן של מדינות רבות שמתמודדות אתה בדרכים שונות על פי התנאים בכל מדינה".
"יחימוביץ' וכץ: נאמן נאמן לבעלי ההון, נמשיך בחקיקה"
נמשיך בחקיקהח"כ יחימוביץ אמרה בתגובה כי מדובר ב"המלצות דלוחות וחסרות משמעות וכי הן מממשות את הצפוי מראש. השר נאמן התמנה לעמוד בראש ועדת השרים כדי לאפשר את המשך השתוללות שכר הבכירים ולא כדי לעצור אותה. נאמן איננו מחויב לציבור הרחב אלא לסקטור הפרטי ממנו בא ואליו ישוב, של בעלי ההון והמנכ"לים העשירים".
חבר הכנסת כץ מסר בתגובה: "מסקנות הוועדה טובות לנייר שעליהן נכתבו. נמשיך לחוקק את החוק במושב הכנסת הקרוב. מצער לגלות שוב שנאמן נשאר נאמן לבעלי ההון, וחבל שאינו מייצג את המדינה, החברה ומצביעי הליכוד".
ד"ר שלמה סבירסקי, יו"ר מרכז אדווה למדיניות חברתית, שחושף שנה אחרי שנה את הפערים האדירים בין מנהלים ושכירים בישראל, מסר בתגובה: "הוועד התחמקה מלהכריע. לדעתי, זה היה די צפוי, כי המדינה לא רוצה להתערב בעניין, אבל היא נבוכה ולא יודעת מה לעשות. באופן עקרוני, חקיקה היא לא הדרך הטובה ביותר לטפל ביחסי עבודה ושכר, והיה עדיף לפתור את הדברים בהסכמים, אבל במקום שבו אין הסכמים צריך חוקים. כפי שמטפלים בנושא באמצעות שכר מינימום, כך צריך לטפל בנושא המקסימום, אבל לשם המדינה מפחדת להיכנס".
תני גולדשטיין השתתף בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת 
