עוזרים להתפלה: תולים את המלח לייבוש

מה עושים עם כל המלחים שנותרים במתקני ההתפלה המרוחקים מהחוף? מחקר חדש מציע שיטה יעילה וחסכונית - לתלות את המלח לייבוש כמו כביסה. היתרון: מתקן הייבוש מהווה תחליף לבריכות האידוי המסורתיות – ובכך חוסך בשטח, מונע זיהומי קרקע וגם מקצר את הזמן הדרוש לתהליך כולו.

בישראל מתפילים כיום מיליוני קו"ב מים - והכמות עתידה לגדול בשנים הבאות. אחרי שמפרידים את המים מהמלחים, נותר רכז - תמיסה מרוכזת של מלחים שצריך להיפטר ממנה. במתקני התפלת מי ים הממוקמים על החוף מזרימים את הרכז לים; אך ישנם גם מתקני התפלה של מים מליחים שלא נמצאים ליד הים. שם אין מנוס אלא להשתמש בבריכות אידוי גדולות ולאדות את התמיסה ברוח ובשמש.

הבעיה: בריכות האידוי תופסות שטח רחב ולא פעם המלחים מחלחלים דרכן וגורמים לזיהום הקרקע. בקציעות למשל, יש כ-160 דונם של בריכות אידוי שמטרתן לטפל במלחים שנותרים במתקן ההתפלה שם.

הפתרון החדש הוא מתקן הייבוש (WAIV), שפותח על ידי ד"ר ג'ק גילרון ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. למחקר היו שותפים פרופ' אורה קדם ואברהם קדם.

התהליך דומה, כאמור, לייבוש כביסה: מספיגים יריעות מיוחדות ברכז, ואז תולים אותן לייבוש. השמש והרוח מאדים את התמיסה, המלח שנשאר מתרכז בתחתית המתקן ומועבר לאחר מכן לטיפול.

השיטה הזו מייתרת את הצורך בבריכות אידוי גדולות, ומאפשרת חיסכון ניכר בשטח. מספר ניסויים שנערכו גילו כי שימוש במערכת התלייה מגדיל גם את כושר האידוי לפחות פי עשרה לעומת בריכת אידוי רגילה. בנוסף - נמנעת הסכנה של זיהום הקרקע במלחים.

המתקן הוא כבר מופעל כפיילוט בשלושה פרויקטים על ידי חברת לסיכו. אחד הפרויקטים פועל במשותף עם חברת "מקורות" בישראל, ושני פרויקטים נוספים פועלים מעבר לים - באוסטרליה ובמקסיקו.

המחקר שהוביל לפיתוח המתקן החדש יוצג הערב (ב'), במסגרת שלוש תערוכות בנושא מים, שהוקמו במימון "מקורות", במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים. התערוכות ייפתחו לקהל בחינם במסגרת אירועי "ליל המדענים" - סדנאות והרצאות בנושאי מדע במוזיאונים ובאוניברסיטאות ברחבי הארץ.

לא רק מי ים

מדוע יש צורך להתפיל מים שאינם מי ים? התפלת מים מליחים ממאגרי מי התהום מניבה שני יתרונות לסביבה: האחד הוא טיפול במים שאינם מתאימים להשקייה והפיכתם למי שניתן להשקות בהם גידולים חקלאיים. היתרון השני הוא שיקום של האקוויפר.

אקוויפר החוף למשל, אחד משלושת מאגרי המים המרכזיים של המדינה, עובר כבר שנים תהליך בלתי הפיך של המלחה. ההמלחה נגרמת כתוצאה משאיבת היתר מהמאגר, אך גם בגלל השקיית הקרקע שמעליו בקולחין - שפכים מטוהרים המכילים מלחים בריכוז גבוה. על פי הערכות, השקייה בקולחין מוסיפה לקרקע אלפי טונות של מלח בשנה.

כיצד תסייע ההתפלה לשיקום האקוויפר? ראשית - שואבים את המים המליחים מהמאגר ומנקים אותו; שנית - לאחר שמתפילים אותם ומשקים באמצעותם את הגידולים, מחלחלים המים המותפלים לקרקע. בתהליך שייארך שנים ה "ימתיקו" בהדרגה את המאגרים התת-קרקעיים, וימתנו את ההשפעה השלילית של ההשקיה בקולחין.