קנדל: להקים גוף מקצועי לבדיקת שכר הבכירים
ראש המועצה הלאומית לכלכלה סבור כי לממשלה אין את הכלים לפקח על גובה שכר הבכירים בחברות הציבוריות. תחת זאת, מציע יוג'ין קנדל להקים גופים מקצועיים שיקבעו סטנדרטים ברורים בתחום ולחייב את החברות לשכור את שירותיהם
"לממשלה אין יתרון בקביעת מדדים נאותים לתגמול בכירים בחברות הציבוריות. יש להקים גופים שיקבעו מדדים לתגמול בכירים, ויש לחייב חברות ציבוריות להשתמש בשירותיהם" - כך מציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, במסמך שהציג לוועדת השרים לענייני שכר הבכירים בראשות
שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן,
שהגיע לידי "כלכליסט".
ועדת השרים בראשות נאמן הוקמה על רקע הצעת החוק שמקדמת ח"כ שלי יחימוביץ', שמבקשת לקבוע יחס מקסימלי של 1:50 בין השכר הנמוך לשכר הגבוה בחברות ציבוריות. בוועדה חברים, לצד נאמן וקנדל, גם שר האוצר יובל שטייניץ, שר התמ"ת בנימין בן אליעזר ושר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג.
נייר העמדה של קנדל הוגש לחברי הוועדה בתחילת השבוע שעבר, לקראת דיון שקיימה שלשום הוועדה. במהלך אוקטובר עתידה ועדת השרים לפרסם את המלצותיה הסופיות בסוגיה.
קנדל מתנגד להצעת החוק של יחימוביץ'. בנייר העמדה שלו כתב כי "הממשלה חייבת להבטיח כי המידע המופץ על ידי החברות יהיה ברור ונגיש. עליה לסייע למוסדות החוץ־ממשלתיים לפתח את הבקרות המתאימות, שיבטיחו כי מבנה השכר יתמוך בתפקודן היעיל של החברות, בפרופיל הסיכון המתאים להן ולחלוקה נאותה של הרווחים עם כלל המשקיעים".
הצעת החוק של יחימוביץ' מבקשת לטפל בפערים ההולכים וגדלים בחברה הישראלית דרך הגבלת הרף העליון של שכר הבכירים, ואילו פרופ' קנדל לא עוסק בשאלה זו. לדבריו, "כל דיון על חלוקת ההכנסות במשק דורש הסתכלות רחבה הרבה יותר מאשר ההתמקדות בשכר הבכירים בחברות הציבוריות, וחייב לכלול את כלל החברות והאזרחים. הדרך המקובלת והמתאימה ביותר לטיפול בנושא זה הנה באמצעות מערכת המס. ואולם, מכיוון שהדיון הנ"ל חורג מהמנדט של הוועדה, נימנע מלעסוק בו במסגרת זו".
המועצה הלאומית לכלכלה מציעה חמש דרכי פעולה לטיפול בסוגיית שכר הבכירים בחברות הציבוריות. ראשית, מציע קנדל, להרחיב את חובת הדיווח של חברות ציבוריות על תגמול בכירים. לדבריו, "אחת הבעיות המרכזיות בנוגע לשכר הבכירים היא המחסור החמור בנתונים מהימנים ומקובלים על כולם להבנת תמונת המצב של שכר הבכירים בחברות הציבוריות. כיום דיווחי השכר של החברות נעשים על פי תקנים חשבונאיים, שאינם משקפים נכונה את מבנה החוזה הכלכלי הנחתם בין החברה לבכירים. בכך מקשים על הבנת היקפי השכר והרכביו בפועל ועל תמריצי המנהלים".
קנדל מביא כדוגמה את הדיווחים על אופציות המוענקות לבכירים. האופציות מדווחות בדו"חות הכספיים באופן יחסי על פני זמן, לפי ערכן ביום שבו הוענקו. "דיווחים רבים על אודות ערך האופציות שהוענקו בשנים האחרונות היו מוטים כלפי מעלה, משום ששיקפו את ערכן לפני המשבר הכלכלי. כמו כן, הדיווח החשבונאי לא מבחין בין תשלומים שניתנו בגין חוזים מתקופות שונות לבין התחייבויות לעתיד".
במועצה הלאומית לכלכלה ממליצים לחייב את החברות הציבוריות לאשרר את חוזי התגמול פעם בשנה, בסמוך למועד פרסום הדו"ח השנתי. על פי ההצעה, החברות תידרשנה לצרף לדו"ח השנתי נספח בפורמט אחיד המתמקד בשכר הבכירים. בנספח יחויבו החברות לפרט את כל ההתחייבויות החדשות בנושאי שכר בכירים שקיבלו על עצמן בשנה האחרונה. החברות אף יציגו דיווח מפורט של כל התחייבויות השכר על פי תבנית קבועה שתשקף את הערך הכלכלי שלהן ואת התמריצים לקחת סיכונים. "דיווח כזה יאפשר איסוף וניתוח מידע מהירים ומוסכמים על כולם", מציין קנדל.
שכר הבכיר מושפע מממוצע שכר מתחריו
כאמור, במועצה הלאומית לכלכלה סבורים כי "לממשלה אין כלים רגולטוריים מתאימים לקביעה של מבנה השכר האופטימלי בכל החברות הציבוריות, בגלל השוני והמורכבות בין החברות, ובגלל הקושי לאפיין מה ראוי". קנדל מציין כי על אף חשיבות הנושא, טרם התפתחו בסקטור הפרטי או באקדמיה גופים שנותנים דעתם בצורה מקצועית על הסוגיה וקובעים אמות מידה נאותות, "ככל הנראה בשל קוטנו של השוק, ובשל היעדר מודעות ותמריצים מספקים בקרב משקיעים".
כך, קובעת המועצה הלאומית לכלכלה, קביעת שכר הבכירים במשק הישראלי מושפעת כיום באופן ניכר מ"אפקט ראצ'ט": שכר של בכיר מסוים מושפע מממוצע השכר של קבוצת בכירים שהוא חבר בה, ובעצם כל אחד מחברי הקבוצה "מזין" את תהליך עליית השכר של עצמו ושל אחרים.
"דמיינו מצב של שלושה מנהלים, שכל אחד מהם רוצה לקבל שכר הגבוה מממוצע השכר של שני האחרים. התהליך שיקרה הוא בעצם עלייה מתמשכת של שכר שלושת המנהלים. לא יהיה זה מופרך לקבוע כי חלק מהסיבות שהביאו את שכר הבכירים בישראל לרמות שבהן הוא נמצא כיום הן התייחסות (חסרת בסיס) למשק שלנו כאל 'אי' שאין לו קשר או מגע עם הנעשה מסביב", מסביר קנדל.
כדי ליצור אמות מידה לתגמול בכירים במשק הישראלי, שיתבססו על אמות מידה בינלאומיות או מקומיות רחבות, מציעה המועצה הלאומית לכלכלה להקים גופים ייעודיים שיעסקו בכך - בדומה למודל העסקי של חברות דירוג האשראי. לפי ההצעה, רשות ניירות ערך או אגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר יעניקו רישיונות לגופים החדשים, ואלו יידרשו לעמוד בסטנדרטים כגון אי־תלות ורמה מקצועית נאותה. אמות המידה שיקבעו הגופים הללו ייקחו בחשבון מאפיינים כמו גודל החברה, הענף וותק המנהלים. נוסף על כך, הגופים המקצועיים יידרשו לפרסם את מודל הערכת השכר שלהם.
כדי להבטיח כי קביעת השכר בחברות הציבוריות אכן תתבסס על עבודתם של הגופים המקצועיים החדשים שיוקמו ולא על השיטות הנהוגות כיום, מציע קנדל לחייב את כל החברות הציבוריות להשתמש בשירותי הגופים החדשים תמורת תשלום, ולציין בדו"חות השנתיים שלהן אילו אמות מידה הן מאמצות. "חובה זו תבטיח בנוסף גם את קיומם של הגופים המקצועיים לאורך זמן, ותצמצם את תלותם בחברות הציבוריות", נכתב במסמך.
הצעה חלופית שמעלה קנדל היא לתמרץ חברות ציבוריות להשתמש בשירותים של הגופים המקצועיים באמצעות חיוב גופים מוסדיים להשקיע חלק משמעותי מהשקעותיהם בנכסים ישראליים, בחברות שמשתמשות בשירותי הגופים החדשים.
שימוש באיום להחמרת רגולציה ככלי רגולטורי
שתי המלצות אחרות של המועצה הלאומית לכלכלה מתייחסות לשימוש ברגולציה במתן תמריצים נכונים לחברות ציבוריות בנושאי שכר בכירים.
קנדל מציע כי רשות ניירות ערך תקבע כמה הנחיות ש"ייקרו" את הסטייה כלפי מעלה מאמות המידה שיאומצו על ידי החברות הציבוריות. לדבריו, "אפשר לקבוע שסטייה מאמות המידה תחייב את אישור הדירקטוריון ברוב מיוחס, אישור כל הדירקטורים החיצוניים, אישור אסיפת בעלי המניות וכן חובת דיווח מפורטת המסבירה את הסיבה לסטייה".
המלצה אחרת מבקשת להשתמש באיום להחמרת הרגולציה ככלי רגולטורי לכל דבר. "איום בהחמרת רגולציה מקובל בעולם ככלי אפקטיבי שהוביל ענפים רבים לעמוד בסטנדרטים מחמירים, לרבות בתחומים של אתיקה עסקית. בכך, האיום מחליף רגולציה בפועל ומניב תוצאות יותר יעילות. אנו ממליצים להשתמש בשיטה זו בישראל, ככלי משלים לשאר הצעדים בתחום שכר הבכירים".
קנדל מציע כי הרגולטורים השונים יעבירו לחברות מסרים ברורים וגלויים, כי אי־עמידה לאורך זמן באמות המידה תגרור החמרת רגולציה. לדבריו, "צעדים עתידיים עשויים להיות, בין השאר, בתחום מיסוי הוצאות השכר או בתחום דילול אחזקות בעלי השליטה".
"הטבות לבכירים לא על חשבון הציבור"
בדומה למשרד המשפטים, גם המועצה הלאומית לכלכלה מציעה להמליץ על צעדים בתחום הממשל התאגידי שיגדילו את יכולתם של בעלי מניות המיעוט, ובהם הגופים המוסדיים, להשפיע על מדיניות השכר בחברות הציבוריות ועל מינוי הדירקטורים החיצוניים.
קנדל רואה בחיוב את המנגנונים שעליהם המליצה הוועדה בראשות פרופ' אסף חמדני, שמונתה על ידי הממונה על שוק ההון והביטוח, כדי לבחון את הצעדים הדרושים להגברת מעורבות המוסדיים בשוק ההון. המלצות ועדת חמדני שמות דגש על חובת ההשתתפות של המוסדיים באסיפות בעלי מניות ומחזיקי אג"ח, התמודדות עם ניגודי עניינים הנוגעים לקשרים עסקיים של הגופים המוסדיים עם חברות שבהן הם משקיעים, הגברת מעורבות המוסדיים במינוי דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות, ועידוד המוסדיים למעורבות פעילה בתחומי ממשל תאגידי בחברות שבהן הם משקיעים.
המועצה הלאומית לכלכלה מציעה אף לקבוע כי כלל ההסכמים בחברות ציבוריות שעניינם תשלום שכר - כולל סוגיית תשלום דמי ניהול לבעלי השליטה - יובאו לאישורם של הדירקטורים החיצוניים מדי שנה. "צעדים אלו צפויים לסייע במניעת העברתן של טובות הנאה למנהלים בכירים על חשבון בעלי מניות המיעוט - תופעה התומכת בהגדלה חריגה של שכר הבכירים".
קנדל סיכם כי הוא מאמין ש"פעולה נחושה ומתואמת צפויה להוביל לשיפור משמעותי של סוגיית שכר הבכירים בחברות ציבוריות בישראל. עם זאת, מורכבות הנושא והדינמיות שלו דורשות המשך מעקב הרגולטורים, תוך מוכנות לבצע התאמות ועדכונים של המדיניות הממשלתית - לרבות החמרת רגולציה".
לפנייה לכתב/ת 
יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחברה
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
