ארה"ב, רוסיה וצרפת - מחוץ לחוגי ההיסטוריה
הידלדלות מספר התלמידים ומיעוט תקציבים הביאו לסגירת קורסי מפתח בחוגי היסטוריה כללית בכלל האוניברסיטאות בארץ. המרצים מזדעקים: "זה כמו שסטודנט לפיזיקה לא ילמד על תורתו של איינשטיין", וגם הסטודנטים כבר מתחרטים: "טעינו כשפנינו ללימודי היסטוריה"
ארה"ב, רוסיה, צרפת ומדינות נוספות נותרו מחוץ לתוכנית תואר ראשון בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטאות בישראל - מכיוון שאין תקנים למרצים בתחום. בכירים בהשכלה הגבוהה יוצאים במחאה: "זה לא סביר שסטודנט להיסטוריה כללית לא ילמד על ההיסטוריה של ארה"ב, שיש לה השפעה מכרעת גם על העולם של ימינו. זה כמו שסטודנט לפיזיקה לא ילמד על תורתו של איינשטיין".
אתמול (יום א') נפתחה בחגיגיות שנת הלימודים האקדמית, אך בפקולטות למדעי הרוח לא נשמעו כל תרועות שמחה. מרצים רבים בחוגים להיסטוריה כללית מספרים על סגירת קורסי מפתח בשל מיעוט התלמידים ודילול התקציבים. באוניברסיטה העברית, למשל, מדווחים על סגירת חוגים כגון צרפת המודרנית, הודו וימי הביניים. "בשל מיעוט התקנים אנו נאלצים לצמצם את מספר הסמינרים והתוצאה היא שמספר הסטודנטים בכיתה עולה ורמת הדיון יורדת", הודה ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, פרופ' משה סלוחובסקי.
לדבריו, בשנים האחרונות עזבו את המחלקה כחמישה מרצים שיצאו לפנסיה או עברו לתפקידים אחרים, אך לא מונו להם מחליפים. "כתוצאה מהקיצוצים הכבדים בעשר שנים האחרונות, הקורסים הפכו פחות אטרקטיביים ופחות סטודנטים מגיעים ללמוד, וכתוצאה מכך הנהלות האוניברסיטאות מקצות פחות תקנים למדעי הרוח".
באוניברסיטת בן-גוריון, לעומת זאת, נסגרו הקורסים להיסטוריה של
ארה"ב ורוסיה. "העדר התקנים וסגירת הקורסים היא בעיה כללית הנוגעת לכל הפקולטות להיסטוריה בישראל", טוענת ד"ר רות ג'יניאו, מרצה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה. "אם היה מדובר בקורסים להיסטוריה של אוסטרליה או מיקרונזיה אז היינו אומרים ניחא, זה לא נורא, אך כאשר מדובר במדינות כמו ארה"ב או רוסיה, שיש להן השפעה דרמטית על העולם, זה בעייתי מאוד, במיוחד לאור זה שרוצים ללמד אך אין תקנים. זה נכון שמדעי הרוח אינם רווחים אך ישנם תחומים שבהם צריכה המדינה להשקיע יותר ממה שהיא מרוויחה, כי אלו תחומים שחברה אנושית לא יכולה להתקיים בלעדיהם".
ראש המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה גת, סיפר כי בשנים האחרונות קוצצו כמחצית מהתקנים בפקולטה שבאחריותו. במסלולים להיסטוריה גרמנית ורוסית נרשם דילול של סטודנטים, וגם הניסיונות להציע להם תחומי לימוד חדשים ואטרקטיביים כשלו בשל המצוקה התקציבית. "במשך השנים ניסינו לפתוח קורסים ללימודי סין, יפן או הודו, אך בשל חרב הקיצוצים נאלצנו לבטל את התוכניות ולאחד תחומי לימוד", הוא אומר. "אין ספק שסין והודו הן מעצמות שעתידות להנהיג את העולם בשנים הבאות, אך לצערי כאשר סטודנט רוצה להתמחות בסין, הוא צריך מרצה שינחה אותו וללא תקנים לא ניתן לפתוח קורסים חדשים".
הסטודנטים: "אי אפשר לסיים ככה תואר"
גם הסטודנטים המיואשים כבר מתחרטים על בחירת המקצוע. "בתנאים הללו כמעט בלתי אפשרי לסיים את התואר. אמנם אנחנו לומדים דברים מאוד מעניינים, אבל כנראה שטעינו כשפנינו ללימודי היסטוריה".
לדבריהם, הסדנאות דחוסות בעשרות סטודנטים המתקבצים לכיתה אחת, משום שאין מרצים לפתוח סדנאות נוספות. קורסים שהיו קיימים עד לפני שנתיים-שלוש נסגרו, וסטודנטים לתואר שני נאלצים להשלים קורסי חובה באוניברסיטאות אחרות כי הפסיקו ללמד את הקורסים שלהם.
"כשהלכתי ללמוד מדעי רוח הייתי מאוד ממוקדת בתחום שבו
אני רוצה להתמחות, אך לצערי הרב במהלך הלימודים נאלצתי לסטות מהדרך שלי ימינה ושמאלה כדי להצליח לסיים את התואר הראשון", סיפרה סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית. סטודנטית אחרת הוסיפה: "אני סטודנטית לתואר שני במזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב, אך בלית ברירה אני נאלצת לנסוע פעמיים בשבוע לירושלים כי סגרו אצלנו את הקורסים ללשון פרסית".
"ההבדל הוא מאוד פשוט", הבהיר סטודנט נוסף, "כשאתה מסתכל על הבניינים של הפקולטות למדעים אתה רואה פאר ויוקרה ואילו בבניין של מדעי הרוח הכל מוזנח והקירות מתקלפים".