יש ריח של ניצחון באוויר. גם פוק הוא מרכיב של כוח!
אחרי מיליוני שנות דיכוי עצור בתוכנו, מגיעה אנחת הגאולה.
ללא עכבות, ללא אהבות, ללא מעצורים, ללא עצירות, ללא גבר.
רוח-הקודש נושאת עימה פרי-בטן, והבתולה הקדושה יכולה סוף סוף לשחרר.
האהבה, הלידה, והאינטואיציה, של האשה מתחילות בבטן. זה הזמן למימד הרביעי. הרוחני, הריחני, הערטילאי, הערפילי, הטהור, העוקף את הטחור.
יש ריח של ניצחון באוויר. חילחול מתפשט מהחלחולת ומכה בחלחלה את המימסד הפטריכיאלי החלול.
הוא ידכא, אנחנו נשחרר!
הוא יחפיץ, אנחנו נפליץ!
הוא יאטום את האף, אנחנו נגנח ונעצום עיניים.
כי כמו האהבה ואלת-הצדק, גם המעי הוא עיוור.
אישות לוחמות! אשה זקוקה לגבר כמו שדג זקוק לאופניים. ואין כמו להפליץ מהמושב תוך כדי דיווש ממסעדת-דגים.
אז בואו נפרוץ את תקרת-הזכוכית, לא רק את קירות החרסינה.
במקום לכלוא בבטן את עצמיותנו, ניתן לה רוח-גבית של העצמה.
כן לחלון, לא לאנינות! די לאיפוק! איייי איזה פוק!
השחרור מתחיל בתוכנו, והעולם מחכה רק לנשום אותנו:
קבלו עוד אחת, כפרה עלינו.
--התנועה לשחרור הבאשה, המחלקה למטחי-הרוח
- נכתב בתגובה לטור יש לך הומור או גזים? אל תתביישי לשחרר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
