משפחה היא עסק מכניס מהצד
לענקות-דעתי וארומת-טעמי, אין שום סתירה בין הרומנטיות של האהבה לעסקיות של המשפחה.
נשמה, תפתחי טלביזיה. עסק עושים באהבה, או לא עושים בכלל.
בנקים רוקדים איתנו סלואו, סלולרים מקשיבים לנו, כבלים חמים עלינו, משקאות נשפכים עלינו ופוליטיקאים נמשכים אלינו ומזיינים אותנו בלי להתעייף.
אז מה יש, אולמות לא צריכים להתפרנס? גם להם יש עסק משפחתי והחיים זה לא גן-ארועים. בשביל זה אומרים יש בעולם אהבה.
בקיצור: גם בעסק הזה של המשפחה יש מקום לרומנטיקה.
מהסרט הרומנטי הראשון בקניון לב-1 , עד הסניף של שילב בקומה למטה.
בעסק יכולה להיות אפילו תשוקה. אחד מתחרמן וטוחן עבודה עד עשר בלילה, אחת יוצאת מהקניון עם שקיות וחיוך של אחרי, ואחד בונה לו ארמון עם נסיכה חרמנית ומשכנתא אש.
אז למה להכריז על זה כעסק, אם זה ממילא כזה? לא טוב. גם מושך מס-הכנסה ולא חם ללקוחות. עסק צריך לתת תחושת-בית. אה, וואלה, זה הבית.
אז בואי לא נהיה קטנוניים ונעשה דיל נוצץ גם בלי לרשום בדפי-זהב.
בסה"כ כמה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מוכרים? אותנו, כפרה עלינו.
- נכתב בתגובה לטור אולי נכריז על משפחה כעל שותפות עסקית
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
