ברלין מתחת לחגורה: סיור שירותים בגרמניה

ישנן דרכים רבות להכיר את ברלין: מעל לפני האדמה; מתחת לה; ברלין היהודית; הנאצית; הקומוניסטית; ברלין המודרנית; ברלין של מועדוני הלילה למיניהם. ישנה גם ברלין למתחילים, הכוללת את האתרים הידועים ביותר של העיר, וישנה ברלין החשאית, שכמעט אינה מוכרת להמוני התיירים המציפים אותה בכל חודשי השנה.

אנה האזה, מדריכת תיירים בבירת גרמניה עוד מהימים בהם זו הייתה מחולקת לשניים, מציעה את כל הסיורים האפשריים. אבל אחת לחודש היא מארגנת מסלול ייחודי ביותר שאיש לא חשב עליו לפניה ‭"-‬תרבות השירותים וההיגיינה‭,"‬ ובמילים פחות מעודנות: סיור בבתי השימוש של ברלין.

כנסו לסיור במפת העיר

זה מעורר בכם בחילה קלה? אל דאגה. האזה מקפידה על הצדדים הבריאותיים של עבודתה, והיא אפילו מעודדת את הלקוחות שלה להשתמש באתרים השונים כדי לעמוד באופן אישי על דרך תפקודם. אחרי הכל, מדובר בצורך טבעי ביותר.

במשך שעתיים וחצי מוליכה האזה את המתעניינים בין בתי השימוש הציבוריים הראשונים והישנים מסוף המאה ה‭,19-‬ שעדיין ממלאים בנאמנות את ייעודם תמורת תשלום. היא מראה היכן ה"קייזר" - הקיסר וילהלם השני - נהג ללכת להטיל את מימיו ושאר ענייניו ב"אולם הקיסר‭,"‬ סמוך לכיכר פוטסדאם, והיא מסיימת את הסיבוב הבלתי שגרתי במסעדת החוויה הוותיקה ביותר בעיר - ה"קלו" (בית שימוש‭,(‬ הממוקמת במערב ברלין ומהווה היכל קולינרי באולם שכולו מוקדש לשירותים.

מסעדת "קלו" בברלין, המוקדשת כולה לשירותים (מתוך אתר יוטיוב)

נשמע הזוי? בהחלט. במקום לשבת סביב לשולחן על כיסא נוח, תמצאו את עצמכם יושבים ואוכלים על אסלות. בירה תוכלו לשתות מבקבוק, אבל גם מסיר לילה נקי למהדרין. ובשירותים מחכה לכם האסלה היקרה ביותר בעולם, שהגיעה היישר מיפן: מושבה מחומם, וכשתסיימו את עניינכם היא תשטוף ותנקה אתכם בעצמה, מלמטה.

בלי תחתונים  

הרעיון הביזארי להכין מסלול שירותים לתיירים עלה במוחה של האזה לפני כמה שנים. "מדי שנה אני משתתפת באירועי 'יום השנה למדריכי תיירים‭,'‬ המתקיימים בכל פעם סביב נושא אחר‭,"‬ היא מספרת ל"ידיעות אחרונות‭."‬ "לפני חמש שנים התבקשו מדריכי התיירים בברלין להכין מסלולים תחת הכותרת 'איים של שקט‭.'‬ כל עמיתיי התמקדו בכנסיות, בתי קברות ופארקים, ואני החלטתי לחפש נושא מקורי יותר. בסופו של דבר בתי השימוש הם גם מקומות שבהם אנשים מוצאים מקלט מפני המולת העיר הסואנת ומתפנים לעסקיהם האישיים ביותר‭."‬

אנחנו נפגשים בנקודת המוצא של הסיור, בית שימוש ציבורי מסוף המאה ה‭19-‬ בכיכר ג'נדרמנמרקט, בלב לבה של ברלין, בקרבת בית הקונצרטים העירוני ושתי כנסיות - גרמנית וצרפתית - החולשות על הכיכר היפה ביותר של בירת גרמניה. עברתי כאן מאות פעמים, ישבתי במסעדות שונות סביב לכיכר ומעודי לא שמתי לב לבית השימוש האלגנטי שקירותיו צבועים ירוק, הנחבא בינות לעצים הפרוסים בכיכר. היום, כשאפשר להשתמש בשירותים של כל מסעדה ובית מלון, אין יותר צורך לחפש שירותים ציבוריים, ובמקרי חירום הרי תמיד ישנן חצרות אחוריות.

בסוף המאה ה‭19-‬ לא היה כל כך פשוט להשתין בחוצות. המשתנות הראשונות הוקמו החל מ‭1870-‬ בערים הגדולות, כולל ברלין, והן יועדו אך ורק לגברים. "בית הקפה בעל שמונה הפינות" כינו בשעשוע תושבי ברלין את המבנה המתומן והנאה שהוקם בג'נדרמנמרקט וכלל שבע עמדות הטלת מים וגג לתאורת גז ואוורור.

היום כולל המבנה המתוחזק היטב גם שירותים לנשים. "אבל באותם הימים‭,"‬ מדגישה האזה, "לנשים לא היו בגדים תחתונים מתחת לשמלותיהן הארוכות, כך שהן יכלו לעשות בקלות את צרכיהן בחיק הטבע מבלי שאיש יבחין. ובכלל, אנחנו מדברים על תקופה שבה נשים לא נהגו להסתובב מחוץ לבית כמו היום. כך שאיש לא חשב שגם הן זקוקות למקומות שחרור מעין אלו‭."‬

שותים בירה מכלי שתן ב"קלו"

היסטוריית השירותים מתחילה כבר בימי התנ"ך

האזה מסבירה כי מרבית המשתמשים בבתי השימוש הציבוריים כיום הם מחוסרי דיור שאין להם כסף להיכנס לשירותים הגובים דמי כניסה, ואיש לא יכניס אותם למסעדה או לבית מלון. היא אינה מסתפקת רק בהצגת בתי שימוש בברלין. הסיור המודרך, המוענק בגרמנית בלבד, מפרט את ההיסטוריה הארוכה של השירותים הציבוריים, המתחילה לדברי האזה כבר בתנ"ך, וליתר דיוק בספר דברים, כ"ג, י"ג-י"ד: "ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ, ויתד תהיה לך על אוזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכיסית את צאתך‭."‬

האזה מציגה צילומים של בתי שימוש ציבוריים מיוון ורומי העתיקות וגם מערים ימיביניימיות באירופה - שבהן נבנו על בתים בחומות חדרי מושב מחוררים מיוחדים, מהן צנחה פסולת האדם היישר למימי הנהר הסמוך. שיטות רבות שימשו את האדם עד להמצאתן של תעלות הניקוז והביוב המודרניות המשרתות אותנו כיום. גם מערכות אלו מהוות חלק מהסיור של האזה, שכן, היא מבהירה חד-משמעית, "מדובר בסיור העוסק בתרבות השירותים וההיגיינה ולא במסע בתי שימוש‭."‬

"לכן‭,"‬ היא מוסיפה, "אלו שמגלים עניין במסלול הזה הם לא רק תיירים פשוטים, אלא גם אנשי מקצוע, כמו שרברבים מקצועיים ומתמחים שבאים ללמוד‭."‬

מגנט תיירותי

"כמו 75 אחוז מהברלינאים, אני לא ברלינאית מקורית‭,"‬ מתוודה האזה. היא נולדה במזרח גרמניה והגיעה למזרח ברלין בשנות ה‭70-‬ כדי ללמוד עיצוב אופנה. מאחר שלתחום זה לא היה עתיד גדול במזרח הקומוניסטי, היא עשתה הסבה להדרכת תיירים והדריכה תחילה אורחים רשמיים של "מכון האופנה" המזרח גרמני, שהגיעו מרחבי הגוש הסובייטי. בקיץ ‭,1989‬ לאחר המתנה של חמש שנים, היא קיבלה אישור להגר למערב גרמניה. כמה חודשים לאחר מכן נפלה חומת ברלין ובירת גרמניה שאוחדה הפכה למגנט תיירותי בינלאומי.

"שנות השיא היו בסוף שנות התשעים‭,"‬ מספרת האזה‭" .‬אז הייתה למדריכי תיירים בעיר עבודה בשפע. היום המצב מאוד שונה. יש מאות מדריכים. כל סטודנט חושב שהוא מכיר הכל ויכול להדריך. סיורים טובים באמת מאוד יקרים וצריך להזמין מקומות הרבה זמן מראש. ובכלל, כל התיירים שמגיעים הנה בטיסות זולות ושוכנים במלונות זולים מסתובבים ברחבי ברלין עם ספרי הדרכה. הם לא צריכים אותנו. אין למדריכי התיירים שום לובי. אנחנו לא זוכים לסיוע ממשלתי או עירוני. כל אחד דואג לעצמו. במצב הזה אתה חייב למצוא רעיונות מקוריים ולהיות שונה מהאחרים‭."‬

לסיור השירותים של האזה יש גם פן של מחאה חברתית. לאחר איחודה מחדש של ברלין הוחל בהפרטת מערכת השירותים הציבוריים. ברחבי ברלין החלו להופיע מתקני שירותים בתשלום, שגרמו להיעלמותם האיטית של שירותי החינם. "העירייה מעודדת הגעת תיירים לברלין‭,"‬ רוטנת האזה, "אבל הם לא דואגים לבנות שירותים ציבוריים לתיירים הללו. את מבנה השירותים הציבוריים הגדול ביותר, בנמל התעופה לשעבר טמפלהוף, ששם היינו עוצרים עם אוטובוסים מלאי תיירים, סגרו לאחרונה. שירותים בתשלום לא נוחים לקבוצות גדולות של אנשים שלא יכולים בהכרח לחכות עד שהאחרים יסיימו. במהלך השבוע אנחנו יכולים להיכנס עם תיירים למשרדי ממשלה ועירייה ולהשתמש בשירותים שלהם, אבל בסוף השבוע המבנים האלו סגורים. ומה קורה עם כל מחוסרי הדיור? מי דואג להם‭"?‬

קרוב לוודאי שלא ידעתם, אבל מאז 2001 מצוין ב‭19-‬ בנובמבר "יום בתי השימוש העולמי‭."‬ האו"ם החליט להנהיג את המסורת הזו כדי להגביר את מודעות הרשויות הציבוריות לכך של‭40-‬ אחוז מכלל אוכלוסיית העולם אין בתי שימוש ברמה לה אנו רגילים במערב. האזה שולפת מתיק הצילומים והמסמכים שלה, המלווה אותה בכל סיוריה, גזיר עיתון שעוסק בכך. "מדובר ב‭2.5-‬ מיליארד בני אדם‭,"‬ קוראת האזה מהמאמר, ונזכרת: "גם במזרח ברלין, עד לנפילת החומה, היו דירות רבות שלא היו בהן בתי שימוש ואפילו לא מקלחות. אנשים היו יוצאים למסדרונות או למתקנים בגנים אחוריים. היום המצב כבר שונה לחלוטין‭."‬

אילו סיורים נוספים הייתם מציעים לערוך? כיתבו לנו בטוקבקים.