גבירותיי ורבותיי, היכונו למהפך בבית הנבחרים

218 הוא מספר הקסם. זה מספר המושבים הנדרש כדי להשיג רוב בבית הנבחרים של ארצות הברית. סקרים מלמדים שהרפובליקנים צפויים לזכות בקלות ב-212 מושבים, בעוד הדמוקרטים רק 183. שלושה ימים לפני הבחירות נראה שהשמרנים ייקחו את הבחירות בהליכה, והשאלה שנותרה לא פתורה היא עד כמה כואבת הסטירה שתקבל מפלגת השלטון מהציבור.

ארה"ב בוחרת - כל העדכונים ב-ynet

• בין קלינטון לקרטר: אובמה בצומת דרכים
• אובמה אצל ג'ון סטיוארט: נעשה יותר
• השמרנים בסנאט: המטרה - לסלק את אובמה
• הדמוקרטים: מקיין הפר את "חוק מקיין"
  

ב-2 בנובמבר יצביעו אזרחי ארה"ב בבחירות המשנה לשני בתי הקונגרס - בית הנבחרים והסנאט - וכן לתפקידים במדינות השונות, כמו מושלים ומחוקקים. 435 צירי בבית הנבחרים עומדים לבחירה כל שנתיים, ולכן כולם מתמודדים בבחירות הקרובות. 100 חברי הסנאט, לעומת זאת, נבחרים לכהונות בנות שש שנים, ולכן ביום שלישי ייערכו בחירות רק ל-37 מהם. 

קרב בלימה. מישל אובמה, ג'יל ביידן וננסי פלוסי (צילום: AFP)

על פי הסקרים האחרונים העוסקים בבית הנבחרים, לרפובליקנים יש 163 "מושבים בטוחים", שתוצאות המרוץ להשגתם ידועות מראש. ישנם עשרות מרוצים שבהם הם מובילים וצפויים לזכות, ולפי ההערכות, מספר המושבים

שלהם בקונגרס הבא עומד על 212. לעומתם, לדמוקרטים יש בכיס 123 מושבים ובסך הכל הם צפויים לזכות ב-183 מושבים.

פירושו של דבר שהקרב האמיתי הוא על 40 מושבים. הרפובליקנים זקוקים רק לשישה מהם כדי לכבוש מחדש את בית הנבחרים, בעוד הדמוקרטים חייבים לזכות ב-35 מרוצים. אחרי ארבע שנים באופוזיציה נראה שניצחון השמרנים כמעט מובטח וכך גם הדחת ננסי פלוסי מכס יושבת הראש.

הדמוקרטים בקרב בלימה

מי שנוהג להטיל ספק בסקרים מוזמן לעקוב אחר הכסף. ואכן, התרומות הגדולות זורמות בעיקר למועמדים הרפובליקנים - רמז לכך שרוב האמריקנים מעוניינים לסלק את הדמוקרטים מעמדות המפתח. מפלגת השלטון מתמודדת עם ביקורת משני כיוונים: האנשים הפשוטים שסובלים מהמצב הכלכלי וזועמים על וושינגטון, ולצדם גם "הכסף הגדול" - תעשיות הנפט, הבריאות והפיננסים - שרוצות לראות בגבעת הקפיטול אנשים שידאגו לאינטרסים שלהם.

כך מצאה עצמה ההנהגה הדמוקרטית במאבק חסר סיכוי להזרים כסף לכל מסעות הבחירות השונים ברחבי ארה"ב. מסיבה זו קיבלו הדמוקרטים החלטה אסטרטגית לא קלה וזנחו לחלוטין 12 חברים בבית הנבחרים שנחשבים לבעלי סיכויים קלושים לזכות מחדש במושביהם. המטרה היא לרכז את כל המשאבים האפשריים כדי לסייע למועמדים מתנדנדים במאמץ למנוע השפלה.

אובמה מנסה הכל. פנייה מהזוג הנשיאותי לקהל הבוחרים

כמה מושבים בפלורידה, בפנסילבניה, בקנזס, באינדיאנה, בארקנסו, בלואיזיאנה ובטנסי סומנו על ידי הדמוקרטים כמקרה אבוד. בין הדמוקרטים הבולטים שמפלגתם הכריזה על "מותם" בטרם עת ניתן למצוא את סוזן קוסמס מפלורידה, קתרין דלקמפר מפנסילבניה וסטיב ראיהאוס מאוהיו.

את המשאבים הגדולים הפנו הדמוקרטים כדי להציל את עורם של הבכירים הנמצאים בסכנה, כמו יו"ר ועדת ההקצבות, ג'ון ספראט מדרום קרולינה ויו"ר ועדת השירותים המזויינים, אייק סקלטון ממיזורי. גם בטי סטון וצ'רלי ווילסון מאוהיו נחשבו עד לאחרונה לבעלי "מושבים בטוחים", אך כעת הם בעיצומו של קרב צמוד הזוכה לכתף תומכת ממוסדות המפלגה.

בעוד הדמוקרטים עסוקים בקרב בלימה בניסיון לרכך את המפלה, הרפובליקנים רק מפתחים תיאבון. המפלגה השמרנית מזרימה סכומים גדולים למקומות שבעבר נחשבו למעוזים דמוקרטיים. רק כדי להבין את גודל מצוקת מפלגת השמאל, קרב הבלימה מתרחש אפילו במחוזות דמוקרטים מסורתיים במדינת מסצ'וסטס הליברלית.

השמרנים חוזרים למפלגה השמרנית

אבל כסף זה הכל. ככל שאתה חודר ללב אמריקה, לאזורים שבהם האבטלה כבדה יותר ואנשים רבים מאבדים את בתיהם, שם גדל סיכויים של המועמדים הרפובליקנים. אלה בדיוק האזורים שהעניקו לדמוקרטים את הניצחון הגדול בבחירות לפני ארבע שנים.

"מהנדס" המהפך של 2006 מוכר כיום בתור ראש מטה הבית הלבן הפורש. רם עמנואל, שכיהן בזמנו כמס' 3 בהנהגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, הוא שגיבש את האסטרטגיה המנצחת: העמדת מועמדים דמוקרטים מתונים עד שמרנים, בהם ותיקי מלחמת עיראק, כדי להפיל מועמדים רפובליקנים במחוזות

בחירה הנוטים לימין. האסטרטגיה הזו עזרה לדמוקרטים לכבוש 30 מושבים רפובליקניים ולהשתלט על בית הנבחרים.

ואולם, בפועל היה זה רק רוב על הנייר ולא יתרון אמיתי שיכול לשמש את המפלגה לקדם את האג'נדה שלה. הניצחון אמנם אפשר לפלוסי להפוך לאשה הראשונה בתפקיד יו"ר בית הנבחרים, וגם העניק לדמוקרטים את ראשות הוועדות. אולם הצבת דמוקרטים שמרנים בקונגרס סיכלה את מאמץ ההנהגה לאשר יוזמות ליברליות. בעיה זו גם גרמה לאכזבה הגדולה של מצביעי השמאל מאובמה, מאחר שהרוב הדמוקרטי בקונגרס לא סיפק את הסחורה שאובמה הבטיח לבוחרים ב-2008.

עמנואל, נביא ואבי המהפך, כבר לא שחקן אמיתי בשטח בבחירות הנוכחיות. הדמוקרטי הבכיר הפנה את מאמציו לקרב על ראשות עיריית שיקגו, בעוד האנשים שהוא גייס לקונגרס במחוזות השמרניים נאבקים כעת על חייהם הפוליטיים.

מבין 30 הדמוקרטים שנכנסו לבית הנבחרים במהפך של עמנואל ב-2006 נותרו כיום 26 המתמודדים לכהונה נוספת. לפני שנתיים הם הצליחו להחזיק מעמד בזכות התנופה של אובמה בבחירות לנשיאות. אולם מחוזותיהם נותרו שמרנים כפי שהיו מאז ומעולם. כיום הם נותרו ללא תנופה מהבית הלבן, בעוד הבוחרים מאסו באנשי המרכז והעדיפו לחזור לחיק המפלגה הרפובליקנית.

העם אומר את דברו לאובמה

חלק מהמהלכים של אובמה אולי יניבו פירות לקראת הבחירות בעוד שנתיים. בינתיים רואה הציבור רק בעיות וצרות. המועמדים הדמוקרטים הם אלה שישלמו את המחיר בעוד שלושה ימים על תמיכתם ברפורמה בבריאות ובהזרמת מאות מיליארדי דולרים להמרצת המשק, צעד שתוצאותיו שנויות במחלוקת.

עקב אכילס של אובמה והדמוקרטים הוא המצביעים בני 50 ומעלה. המבוגרים כועסים על מצב האומה, והם צפויים לגשת לקלפיה כדי להביע את מחאתם. לא במקרה משקיע הנשיא את עיקר המאמץ בצעירים באמצעות הופעות בקמפוסים, ברשת הטלוויזיה MTV ובהצפת הרשתות החברתיות. בני 30 ומטה הצביעו בהמוניהם לפני שנתיים ותרמו רבות לניצחון אובמה. אולם ההתלהבות הזו נעלמה, ועימה גם הרצון להניח את הפלייסטיישן לשעה קלה ולצאת לקלפי בגשם.

הנשיא האמריקני ניסה לתרץ את ההפסד הצפוי בראיון ל"ניו יורק טיימס", כשקבע ש"השקענו יותר מדי במדיניות ופחות מדי בפוליטיקה".

בשבוע שעבר הוא פתח במסע דילוגים בין שמונה מדינות בשמונה ימים. הוא ניסה להלהיב את הציבור באזורים מתנדנדים, ובעיקר את הצעירים שבהם.

אובמה מנסה לשכנע את הבוחרים ששנתיים הן זמן קצר מדי לחרוץ דין על נשיאותו. אולם האמריקנים סבורים ששנתיים הן די והותר כדי לשפוט נשיא. מבחינתם, הבחירות לקונגרס הן משאל-עם על כהונתו, והתשובה המסתמנת היא "לך הביתה". אולם אובמה יישאר בבית הלבן לעוד שנתיים, ומי שילך הביתה הם חברי מפלגתו בקצה השני של שדרות פנסילבניה.