"שמתי לב שיש מסביבי הרבה נכים רגשית"
"הבנתי שמרוב שאני נזקקת לתת כל הזמן, לא נשאר בשבילי, שילחתי אותם לדרכם באהבה ובשלום ופיתחתי שריון חדש של אגואיזם", אומרת מירי חזקיה. נא להכיר
בפגישתנו אני מוצא דווקא בחורה רגועה, המספרת לי שבזמן האחרון היא משקיעה בעצמה. "פתאום אני מקשיבה לעצמי וזה די מעניין", היא אומרת. לפני חצי שנה הבינה שהיא בבלגן. "שמתי לב שיש מסביבי לא מעט 'נכים רגשית'. הבנתי שמרוב שאני נזקקת לתת כל הזמן, לא נשאר בשבילי, שילחתי אותם לדרכם באהבה ובשלום ופיתחתי שריון חדש של אגואיזם".
לתפישתה, נתינה זה שליטה, הנותן הוא זה שמחזיק את המושכות, זקוקים לו, יש בזה סיפוק אבל לא כזה שחוזר פנימה, "היה לי נוח למשוך אליי אנשים שכאלה, עם התלות שלהם, אבל יש לזה מחיר גבוה".
-מירי, מה את יודעת על אהבה?
"בניגוד לכל השירים והסטריאוטיפים וכנגד 'בלעדייך אני חצי בן אדם' של ליאור נרקיס, זה לא חצי פלוס חצי שווה שלם, אלא שלם ועוד שלם שווה שלם גדול יותר. צריך להיות נוח עם החסרונות והיתרונות שמביאים לקשר, בלי שפיטה".
מירי היא בן אדם של קשרים ארוכים בלבד, למרות שטעתה בעבר בבחירות שלה, או יותר נכון - בחרה פרטנרים שברור שירוקנו את מעיין הנתינה שלה, ואז תוכל להשליך אותם לדרכם. כך היא נשמרה מהתחייבות ופגיעה.
היא אומרת שהיא לא מפחדת מכלום. אני מאמין לה
היא מאוד ברורה לעצמה ולסביבה. היא עונה מהר ובבירור, כמעט בחדות, אבל עם זווית של חיוך, היא לא בכתה ליד אף בחור, למרות שבכתה כשהיה בחור. היא אומרת שהיא לא מפחדת מכלום. אני מאמין לה, אבל איך אפשר לא לפחד מכלום? "מה יש לפחד, או ממה? מהמוות? לא הבנתי למה מפחדים מהמוות? אתה מת ו... נו ו... אין מקום לפחד שאתה מת, רק מרכבת ההרים בלונה פארק אני קצת מפחדת", היא אומרת.
-למה את לא יכולה לבכות ליד בחור, להראות את זה שאת חלשה לפעמים?
"עובדים על זה עכשיו, וזה עולה 250 שקל לפגישה", היא אומרת בחיוך.
-ומה את עושה בשביל לנסות ולמצוא "אותו"?
"רק באחרונה התחלתי לצאת, למרות שזה מוזר לחכות עד 11 בלילה להתלבש ולצאת, זה קצת הזוי בעיניי. אבל אני מתאמנת בזה, בסופו של דבר אני מוצאת מוזיקה ואנשים טובים. 'אותו' עוד לא פגשתי. אני יודעת שזה בדרך, שאני בדרך למצוא. כל הזמן מצאו אותי, עכשיו אני מוצאת, למרות שאף פעם לא באמת חיפשתי. אני עושה את המהלכים המודעים בשביל למצוא אותו, פותחת דלתות, מכוונת מיתרים".
-מה לדעתך החסימות שלך בענייני אהבה?
"באמונות שלי אני עדיין בתחילת גיל ההתבגרות, אבל זה בטיפול, על האש, וזה חסמים ענקיים, הרי געש פעילים מתחת למודעות".
מירי רוצה לשנות בעיקר את יכולת הבחירה, להפוך אותה לבחירה מודעת, להיות מסוגלת לבחור באהבה בריאה. היא שלחה את הטקסט הזה, מהגיגי ליבה, המילים מדברות בעד עצמן:
"רק אלוהים יודע איזה שד נכנס בי כשראיתי את הפרויקט 'אהבה במעקב'. פתחתי עיניים, הרמתי גבות, כאילו נדלקה אצלי איזו מנורה אדומה שיש לה צליל 'גלינג' של פעמון. אותו גלינג, גרם לי לשלוח במיידי מייל ולאחר מכן למלא טופס ארוך ומייגע, עם המון שאלות. החלטתי שאני רצה על זה, לא סתם הולכת על זה.
היתה לי תחושת בטן מאוד ברורה שאני צריכה להיות וגם אהיה חלק פעיל בפרויקט הזה. כשפורסמו שמות שלוש הבנות הראשונות אמרתי לעצמי – 'איך זה יכול להיות? הרי תחושת הבטן שלי מעולם לא שיקרה לי קודם לכן, אני דווקא מחזיקה מהיכולת הזאת שלי. כשקיבלתי מייל שהתקבלתי לפרויקט קפצתי, לא מהפתעה, אלא מההתרגשות ומהשמחה ובעיקר - מהנכונות שלי לחשיפה.
אני אוהבת מכשפות. הן מסתוריות ותמיד יודעות דברים מעבר. יצא לי לא פעם מתוך סקרנות ללכת לכל מיני מיסטיקנים וטעמתי מקלפים, קפה, מפות, תקשורים וכו'. ביקרתי גם אצל מי שנחשבים 'תותחים' בתחום. ברוב הפעמים מה שנאמר, לפחות מבחינת נבואת עתיד, התברר בהמשך כלא היה ולא נברא. אלה שהתיימרו לחזות את עתידי, בסופו של דבר משכו את החיזוי למקומות פשוטים כמו איזה סוג של עבודה מתאימה לי, או מהן תכונות האופי המאפיינות אותי. אבל אני, בגילי, הרי כבר ידעתי את כל אלה, מכשפה שכמותי. יש מי שיגיד שאני סוג של מכשפה בעצמי, אבל אחת כזאת טובה.
אני כן מאמינה שרב הנסתר על הנגלה (וזה יכול להיות הנסתר בתת המודע ויכול להיות הנסתר בכוכבים). אינני מאמינה בצירופי מקרים, אני יודעת שהדברים אינם קורים בצורה שרירותית, סתם כך. מה שבטוח, אני בדרך למציאת אהבה. יהיה גם מעניין".
- בזאת נגמר לבינתיים הפרק הנשי של פרויקט אהבה במעקב.
בהצלחה למתאמנות/מטופלות. מהשבוע הבא: גברים.
לפנייה לכתב/ת 
