שוברים את המצור: משוריינים ונוף בדרך בורמה

הדמיית שולחן החול ששימש את הפלמ"ח, טרסות נטושות, משוכות צבר ועצי תאנה. בשבוע שבו מלאו 15 שנה לרצח רבין - טיול משפחתי קל שמתחיל במצפה הראל ונגמר בנווה שלום

אתר מפהפורסם: 22.10.10 , 09:04

קשה לדמיין את ירושלים ב-1948 ללא דרך בורמה וקשה לדמיין את יצחק רבין ז"ל ללא ירושלים ומלחמת העצמאות. דרך בורמה היתה מעקף חשוב לדרך הראשית העולה מהשפלה אל ההר, שתרם רבות לפריצת המצור שהוטל על ירושלים. בשבוע בו חל יום הזיכרון ליצחק רבין, אזור דרך בורמה מרגיש מקום מתאים להיות בו. כמה סמלי שדווקא באיזור זה הוקם היישוב היחיד בארץ שמקיים דו קיום אמיתי, נווה שלום. הקשר לפרק אחר בתולדות יצחק רבין ברור.

איך מגיעים? נוסעים על כביש 44 מערבה, בין צומת שמשון (בית שמש) וצומת נחשון. כארבעה ק"מ מזרחית לצומת נחשון, בסמוך לתחנת שאיבה גדולה, מתפצלת מהדרך פנייה ימינה (צפונה) לדרך בורמה ומצפה הראל. מכאן מתחילים.

מפת המסלול (באדיבות "מפה")

תיאור המסלול

מצפה הראל. הכניסה המקורית לדרך בורמה נמצאת בכלל על כביש 3, בין מושב בקוע לקיבוץ נחשון, ועוברת בין חורבות הכפר הערבי בית ג'יז. הדרך שבה נכנסתם היא דרך נוחה ומסודרת שיצרה הקרן הקיימת לישראל לאורך הנתיב שנפרץ במלחמת העצמאות. אחרי הפנייה ימינה מכביש 44 (נקודה 1 במפה), נוסעים עם השילוט ישר, צפונה, על דרך מסומנת אדום, עד למצפה הראל (2). יורדים מהרכב. במרכז החניון שבמצפה מוצבת מפת תבליט המדמה את "שולחן החול" ששימש את מפקדי הפלמ"ח לתכנון הקרבות שהתנהלו כאן, ומעליה מסומן התוואי של דרך בורמה. מהתצפית אפשר לראות את רכס לטרון ומשטרת לטרון.

הדמיית משורייני העבר (צילום: עומר יגאל)

חוזרים ממצפה הראל לדרך הראשית המסומנת אדום, עולים בחזרה לרכב, וממשיכים כקילומטר לכיוון צפון-מזרח, לפי השילוט לדרך בורמה המקורית. מהוואדי שאליו הגעתם נשקפות מעט מצפון לכם דמויות מפוסלות, המשחזרות את פריצת הדרך. כקילומטר אחרי מצפה הראל מגיעים לחניון בית סוסין שמדרום לדרך (3). כאן היו בעבר בוסתן קטן ומשאבות מים, שהיוו חלק מ"קו השילוח" שהיה קו המים החלופי לירושלים. המעיין נובע רק בחורף, אבל החניון עצמו נאה ומוצל, עם דקלים גדולים וצמחיית מים. בסמוך לחניון הזה נפגשו, במאי 1948, שני ג'יפים מחטיבת הראל שהגיעו מכיוונים מנוגדים. בעקבות המפגש, שהבהיר ללוחמים כי ניתן להגיע ברכב מהשפלה להרי ירושלים, החלו לפרוץ את הדרך.

אפשר לצאת מהחניון (ומהרכב) לטיול רגלי קצר בין שרידי הכפר ההרוס בית סוסין. עולים על הגבעה שממזרח לחניון, באחד השבילים הלא מסומנים המובילים לראשה. הדרך למעלה עוברת בין טרסות חקלאיות נטושות, הנשלטות בידי צמחיית בר, עצי שקד ומשוכות צבר. בסמוך לפסגה נראים קירות האבן של בתי הכפר, ותוואי הבתים והחצרות עדיין ברור. מראש הגבעה בוחרים באחד השבילים היורדים בחזרה. בחורף מתמלא האזור כולו בפריחה יפה של עירית גדולה, כלניות, כתמות ורקפות.

מעלה תאנים מלא בתאנים

חוזרים לדרך בורמה המסומנת אדום, עולים לרכב ונוסעים מזרחה. כעבור כ-800 מטר יופיע מימין הדרך חניון קטן נוסף, מעלה תאנים (4). המקום מוצל ויש בו שפע של עצי תאנה וטרסות מטופחות. ליד מעלה תאנים מוצבים פסלים סביבתיים הממחישים את סצינת העלייה הקשה והתלולה בקטע דרך זה בימי תחילת המצור על ירושלים. ממעלה תאנים יוצא מסלול רגלי העובר מימין ובצמוד לדרך הראשית. אחרי כ-300 מטר של הליכה על גבי טרסות, שאורנים גבוהים ומצלים נטועים בהן, מגיעים לראש הגבעה. בפיצול הדרכים שכאן בוחרים בדרך האדומה הממשיכה ישר מזרחה. לאחר כ-40 מטר מתעקל השביל ימינה לסרפנטינות (5). זהו קטע ירידה רגלי תלול ומפותל מאוד, שמשחזריו החליטו להשאירו כשהיה, כדי שניטיב להבין את הקושי של העוברים בדרך. השפאלות (רצועות מתכת רחבות), שחוברו אז זו לזו ומנעו את שקיעתם של המשוריינים הכבדים שעברו מעליהן, ניצבות עדיין מימין לדרך.

אחד הפסלים לאורך המסלול (צילום: עומר יגאל)

את הרכב מביא הנהג שנותר בו לתחתית הסרפנטינות (6), בדרך משולטת היטב ומסומנת כחול, העוקפת את הסרפנטינות משמאל (מצפון). נכנסים לרכב בתחתית הסרפנטינות, וחוזרים צפונה ומערבה באותה דרך עוקפת ומסומנת כחול, עד לצומת השבילים העליון (7), הסמוך לאנדרטה של קהילת יהודי פרו. כאן פונים ימינה (צפונה) עם השילוט לנווה שלום, בדרך המסומנת בירוק ובשביל ישראל. לאחר כ-900 מטר, ליד מתקן צינורות מגודר וסימון שחור עם שביל ישראל, פונים שמאלה (מערבה). כ-900 מטר נוספים, ומשמאלכם, על הגבעה שמעל נווה שלום, יופיע מצפור לטרון (8), המספק תצפית יפה לעמק איילון ואזור לטרון כולו. מכאן ממשיכים כ-300 מטר עם הסימון השחור, עד הכניסה לנווה שלום (9), יישוב מיוחד עם מסר חיובי באשר לאפשרות של דו קיום בישראל.