ילדות לא נשכחת: בעקבות נעוריו של יצחק רבין
היום לפני 15 שנה נרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, שגדל והתחנך בבי"ס כדורי שבגליל - מהמוסדות החינוכיים הוותיקים בישראל. הזדמנות טובה להיזכר ב"איש ההוא" ולצאת לסיור נוסטלגי אל נוף ילדותו של התלמיד הכי מפורסם של בית הספר
בשנת 1983 התכנסו בבית הספר החקלאי "כדורי" בני המחזורים השונים לציון 50 שנה לבית הספר. יצחק רבין היה בין אורחי הכבוד. הוא עלה לבמה, ובירך את הנוכחים והוסיף: "כמה אני חייב לבית הספר הזה, על מה שנתן לי אז, אינני יודע אם הייתי יכול להיות מה שאני, אם הייתי יכול לעשות את מה שעשיתי אלמלא הייתי כאן".
כשנשא את הדברים האלה, אז, הוא היה חבר מן המניין במפלגת העבודה שישבה בספסלי האופוזיציה. איש מהנוכחים באירוע לא היה יכול לשער או לדמיין מה עוד נכון לו, לרבין, בהמשך דרכו.
זה היה נוף נעוריו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. חווה ירוקה בלב הטבע הגלילי הנדיר למרגלות התבור. למרות השינויים והזמן שחלף ניתן לזהות בבית ספר כדורי את הימים ההם. בניין בית הספר, חדר האוכל והמתחם המרכזי שהוקמו בשנת 1933 - שופצו ושומרו. במקום הוקם מוזיאון להנצחת המורשת והנופלים בוגרי כדורי.
בסיורים בבית ספר כדורי והסביבה מטעם קק"ל משולב הטיול בטבע, ביער בית קשת הסמוך ובמשק החקלאי. לצד כל אלה נשמעים בסיורים הסיפורים והפכים הקטנים שעיצבו את מנהיגי המדינה, ובראשם יצחק רבין.
שילוב של טבע והיסטוריה. סיור רבין בבי"ס כדורי (צילום: אסתי ינקלביץ)
הסיור בכדורי של היום מחזיר את המטיילים לתקופה ההיא ולמקומות ההם, ל'מנזר' - הבניין המרכזי ובו אולמות השינה, כיתות הלימוד, חדר האוכל, המקלחות והמעבדות, ולסביבה, למשק החקלאי, למרחבים הפתוחים ולשדות הממתינים לגשם, כשמעל לכל מתנוסס במלוא הדרו התבור. הסביבה אמנם השתנתה, בית הספר גדל והותאם לצרכי החברה של היום, אך הגליל התחתון נותר ביופיו הפסטורלי והייחודי.
כדורי: מהמוסדות החשובים בישראל
לפני כשנה הסתיימו עבודות השימור של המבנה ההיסטורי שהוקם לפני 75 שנים. האדריכל הראשי שהיה ממונה על הקמת בית הספר, אוסטן סיינט בארב הריסון, מונה לתפקיד על ידי שלטונות המנדט. הוא תכנן בית היתר את מוזיאון רוקפלר, ארמון הנציב, בניין הדואר המרכזי ובית המדפיס הממשלתי בירושלים. בשנים שקדמו לקום המדינה נחשב "כדורי" לאחד המוסדות החשובים בישראל ובין בוגריו רבים ממפקדי הפלמ"ח ולוחמיו: יצחק רבין, יגאל אלון, חיים גורי ועוד רבים. בבניין ששופץ הם למדו והתגוררו וכיום הוא משמש כמרכז מבקרים, אולם למיצג אורקולי וכיתות לימוד. במהלך עבודות השיפוץ הקפידו להחזיר את הקירות למצבם המקורי ולצבעם הבהיר, ללא חוטי חשמל ותוספות.
בין הסיפורים הידועים על הטקסים והמנהגים שרווחו בבית הספר, בולט טקס ההשבעה המרשים והטיפוס להר תבור בלילה הראשון לשנת הלימודים. טקס הקבלה בחדר האוכל בערב הראשון כלל שירה אדירה של השכבה הבוגרת, 'הבתניקים', והדבקת כינויים ל"טירונים". התלמידים יצאו למסע לילי בשדות הטרשים הסלעיים בתוך חורש אלונים סבוך, וטיפסו עם שחר אל התבור לצפות בזריחה. בדרך חזרה כבר ניתן להשקיף על הנוף הגלילי.
יער בית קשת נדיר בנופי הארץ. אזור זה משופע בעצים ממשפחת המחטניים ובפריחה אביבית ססגונית שמהווה מרחב מיוחד לטיולים. העץ השולט בשטח הוא אלון התבור, שעציו היום בוגרים ועבותים היוצרים תצורת צומח בשם "יער פארק".
יער בית קשת, ברקע - הר תבור. אזור משופע בעצים (צילום: יריב כץ)
אחווה ורעות יוצאת דופן
יצחק רבין התקבל ללימודים בכדורי בשנת 1937, אחרי תהליך מיון קפדני שבו התקבלו שני תריסרים מתוך עשרות מועמדים. היה זה בית ספר עבור נערים בני 18-16 שהפכו לחלק מחברה אליטיסטית מגובשת בבית ספר מרוחק ומבודד, ולמדו בו רק בנים ולכן זכה לכינוי "המנזר". בין כותלי בית הספר התפתחה מערכת יחסים שהייתה ידועה כאחווה ורעות יוצאת דופן. המחזור של רבין כונה המחזור ה'אוטונומי'. היה זה המחזור הראשון בהנהלתו של האגרונום נתן פיאט.
התלמידים בכדורי בחרו להיבחן "בשיטת הכבוד" שבה המורה אינו נוכח בכיתה. מי שניסה להעתיק "טופל" על ידי ועד הכיתה שדרש לערוך לסורר מבחן חוזר או לסלקו מבית הספר בהתאם לחומרת המעשה.
היחסים בין התלמידים היו מבוססים על רעות ונכונות לעזור. מיטה ליד מיטה התגוררו התלמידים באולם השינה הגדול, כשהקרבה הפיזית הובילה לחברות עמוקה בין התלמידים. במהלך שנת הלימודים הראשונה נפטרה אימו של רבין, רוזה כהן. לאחר ה'שבעה' העיד רבין על עצמו, כי חזר לכדורי בתחושה של אדם צעיר, שמתחיל לעמוד בזכות עצמו.
בכדורי הוקם מוזיאון להנצחת הלוחמים. כיכר הנופלים (צילום: אסתי ינקלביץ)
לעבודה וללימודים התייחס רבין בכובד ראש, מה שהקנה לו את התואר "המצטיין של המחזור" וזיכה אותו בפרס הנציב העליון, אך מכיוון שהכסף נועד לרכישת ציוד חקלאי, וראשו של רבין כבר היה נתון לעניינים אחרים, הוא לא גבה מעולם את הכסף. מאותה הסיבה הוא ויתר גם על מלגת הלימודים בה זכה ללימודי הנדסה חקלאית בברקלי קליפורניה.
כדורגל נגד הבריטים: רבין, בלם אחורי
לאוטונומיה בכדורי היה, כאמור, צד רציני אך גם תעלולים לא חסרו. שעות רבות הקדישו בני המחזור לפעילות ספורטיבית. המשחקים נגד קבוצות שונות מהסביבה הקרובה היו מהאירועים המרכזיים בחיי המחזור, גולת הכותרת הייתה משחק ידידותי נגד הצבא הבריטי בגליל. העיקר היה לא לספוג שערים. רבין שימש כבלם אחורי לבלימת הסתערות הבריטים, ומשה נצר ידידו הקרוב היה השוער.
המשחק התנהל באווירה סוערת, ולא עזרה התרוצצותו של מנהל בית הספר, פיאט, בין הקולונל לבריגדיר כשהוא מנסה להסביר לבריטים כי הם משחקים רק נגד קבוצת נערים.
איש מבני המחזור לא שכח את החצוף שבתעלולים, בכל התכנסות חזרו והזכירו את המעשה בתרנגול ההודו המשובח, שהוכן לכבוד מנהל מחלקת החקלאות המנדטורי שעמד להגיע לביקור, ומצא את דרכו לקיבותיהם של הנערים. מנהל בית הספר, פיאט, שגילה את המעשה והבין שאין לו במה להאכיל את האורח המכובד, איים לסלק את כל התלמידים אם לא יוסגרו הזללנים. משלא נענה איים בהתפטרות, הוא נכנס למכוניתו, הגיע עד עפולה ורק לאחר שנרגע - סבב על עקביו וחזר לבית הספר. שנים רבות שב וביקש ולו רק כדי לדעת ידו של מי הייתה במעשה, אך בסופו של דבר נאלץ לוותר. תלמידיו העידו עליו שהוא אהב אותם אהבת נפש. הם החזירו לו אהבה.
מסמכים ויומנים שנותרו מאותם ימים מתארים גם מעשי קונדס של תלמידים. מתועד אותו יום שבו אחד מהם נטל פרד וכרכרה ללא רשות ויצא לטייל בין המושבות בסביבה. התלמיד נקנס בלירה ארצישראלית. עוד מקרה זכור הוא של שאול ביבר, שהתגנב לרחצה לילית בבריכת המים ללא רשות. הוא נענש בהורדת ציון, איום בהרחקה ושלילת הדיפלומה.
כפר הנוער כדורי ממשיך לפעול גם היום, והמבקרים יכולים לצפות במשק החקלאי המשגשג שכולל רפת, דיר, אורווה, מטעים, חממה, שיקום נופי (יצירת מסדרון אקולוגי) בנחל השבעה החוצה את שטחי הפלחה, מרכז חקר ומגמות לימוד מגוונות. האליטיזם כבר איננו ולומדים בו 1,600 תלמידים שמגיעים מישובי הגליל התחתון, כפר תבור, כפר קמא ויבנאל תחת ניהולו של הלל הילמן. תחת גג אחד לומדים יהודים, צ'רקסים, מוסלמים, דרוזים ואחרים, לצד כיתת נעל"ה (נוער עולה ללא הורים), יוצאי חבר העמים וגרמניה, המצטרפת מידי שנה לבית-הספר.
ד"ר אסתי ינקלביץ כתבה דוקטורט על חינוך חקלאי בארץ ישראל, ומדריכה טיולים בקק"ל.
לפנייה לכתב/ת 
