מה מתחשק לכם היום?

'מה אוכלים היום?' זו השאלה הכי נשאלת אצלנו בבית. לפעמים אני חושבת שהילדים שלי בטוחים שהם גדלים באיזו מסעדת גורמה עם תפריט משתנה. השף הראשי במסעדה (במקרה הזה אני) מספק, בעיקר התנצלויות לגבי מה שאין:

- אמא יש סושי?

- לא

- אמא הכנת פיתות?

- לא

- בא לי פחזניות עם קרם

- אין

שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת לבשל. מה זה אוהבת? זו ממש תרפיה בשבילי להכנס למטבח ולהכין דברים. התרפיה הזאת הופכת לצורך בכדורי הרגעה כשארבעה ילדים רוצים לעזור. "אמא, שברתי את הביצה... על הריצפה", "אמא, שוקולד, זה יורד מחולצות? כי מרחתי לך קצת בטעות על החולצה", "אמא נמרח לי הבצק על הארון" וכן הלאה.

הבעיה השניה היא שאני מוצאת את עצמי מתמודדת עם ארבעה ילדים בעלי טעמים שונים לגמרי והעדפות אחרות. אחד חולם על סושי ונודלס מוקפצים, השניה מעדיפה אנטריקוט ושלישי מסתפק בשניצל ואורז לבן, והרביעי? לרביעי לא ממש משנה כל עוד אמא מוכנה להאכיל אותו.

בסופו של דבר נקבעו תפריטים מנצחים בבית. אני תמיד יכולה להסתפק בשניצל עם ציפס, אבל הכוונה היא ליצור תפריטים שכולם מוכנים לאכול וגם אנחנו, המבוגרים נהנים מהם וכמובן תפריט מגוון. הכל עבר שינויים מהמתכונים המקוריים שרצו אצלי במטבח, לפני שהיו ילדים. השינויים פשוטים- ילדים, למשל, לא תמיד אוהבים "חתיכות" באוכל שלהם. כשיש משהו כזה הם מיד בודקים ומבררים: "אמא מה זה? זה בצל???? " ומכאן ממשיכות שתי תגובות. הראשונה "איכססס" והשניה הצהרה סופית "אני לא אוכל את זה".

למען כל שונאי החתיכות הומצאה הפומפייה, או בשמה העברי: המגרדת. בצל, עגבניות ואפילו שום מגורדים או נכתשים. זהו נגמר עידן החתיכות. עוד שינוי הוא ניסיון שלי לדאוג לאוכל בריא ומזין, כך שבארוחה אחת יהיו ירקות, חלבונים ופחמימות, וכמה שפחות ג'אנק או דברים מעובדים.

השינוי האחרון הוא מתכונים מהירים. כאלה שאפשר להכין מהר ואפשר במקביל גם לשמור למחר. ילדים, ובעצם גם מבוגרים, מעדיפים אוכל טרי. בתור הורים עסוקים לא תמיד יש זמן לעמוד ולבשל. מצד שני כאמור אין לי כוונה לוותר על אוכל אכותי ומזין.

הצעה אחרונה: ילדים לא תמיד אוהבית תיבול חריף , פיקנטי או תבלינים כמו בזיליקום. תחזיקו ליד הסיר בו אתם מבשלים סיר נוסף או קופסא. בסיום הבישול תוציאו את המנות הדרושות לילדים ותוסיפו את התיבול החריף למבוגרים.

אחרי ההקדמה ניגש להכנה, אז מה מכינים היום?

(צילום: אפרת מונשרי-גורן) 

ספגטי בולונז

המרכיבים:

3-4 כפות שמן (אפשר יותר)

1/2 קילו בשר בקר טחון טרי או מופשר

1 בצל בינוני חתוך דק (או מגורד)

2 שיני שום או קוביית שום

2 עגבניות חתוכות דק (או קופסא של גר עגבניות חתוכות או כמובן עגבניות טריות מגורדות)

3 כפות גדושות רסק עגבניות

1/2 1 -2 כוסות מים

מלח פלפל 

בזיליקום (למעוניינים בלבד)

1/2 כפית סוכר

חבילת פסטה מבושלת (אני מעדיפה פסטה קונכיות או כזו שהרוטב יכול להתחבא קצת בפנים. אפשר כמובן גם ספגטי)

אופן ההכנה:

1. במחבת גדולה מחממים שמן ומאדים עליו את הבצל ואת השום, לא לשרוף, רק עד שהבצף הופך לשקוף.
2. מוסיפים את הבשר ומערבבים היטב עם כף (רצוי כף עץ) כדי להפריד את החתיכות וליצור מעין פירורים.
3. מוסיפים את העגבניות החתוכות, מערבבים ומבשלים 2-3 דקות.
4. מוסיפים את רסק העגבניות מערבבים היטב ומחכים 1/2 דקה.
5. מוסיפים את המים ומערבבים היטב.
6. מוסיפים את הסוכר (לא חייבים).
7. נותנים להכל להתבשל 2-3 דקות.
8. מוסיפים מלח, פלפל ואם רוצים בזיליקום, ומורידים מהאש.
9. מסדרים צלחת עם פסטה ועליה הרוטב.
10. כאמור, אפשר לשדרג למבוגרים עם הרבה יותר בזיליקום ופלפלים שונים ועם רבע כוס יין שמוסיפים בסוף הבישול, עם המים.
    

בתיאבון

• אפרת מונשרי גורן, MA בחינוך, אמא לארבעה, מנהלת פורום "ייעוץ להורים " ב-ynet