עסקנות או ציונות

בקרוב מתכוון ח"כ גפני להזיז כ-120 מיליון שקל מהכא להתם. למען הקוראים שטרם חטפו קריזה ניתן לתרגם מארמית בפשטות: כסף מהקופה הציבורית יגיע לכיסיהם של אברכי כוללים. באם לא יבוצע הדבר, נרמז לנו כי יסוכל אישור התקציב. "בבסיס ההסדר ההבנה כי המדינה רואה חשיבות רבה בעידוד הלימוד התורני" קובעים גפני וחבריו, לימוד "שכאמור מהווה ערך מרכזי בחיי העם היהודי, ולפיכך מוצע לאפשר מלגת קיום צנועה לאברכים".

התבטאות זו מהווה רק דובדבן קטן מעלילות גפני בועדת הכספים. רק לפני כשבועיים נזף יו"ר ועדת כספים באלוף העולם לנגידי-בנק בסגנון חפשי, סטנלי פישר. לטענתו, האיש שהציל את כלכלת ישראל מהמשבר העולמי, חילל את השבת. "עם שובו לישראל בכוונתי להיפגש איתו ולשמוע הסברים" צוטט גפני בתקשורת.

גפני אינו אדם טיפש. כבר כתבתי בעבר על הנזק שהוא גורם לשולחיו. לו הייתי נאיבי הייתי סבור כי מדובר בנכס עבור מפלגת שינוי העתידית. אלא שאני קורא את התגובות האמוציונליות של עם ישראל לדבריו ויודע כי מדובר בפריקת מתח ותו לא. הציבור אינו מבין את האיום על חירותו ואף על שרידותו. הוא טועה לחשוב כי מדובר בהצקות, נידנודים או כמה מליונים שניתן להסתדר בלעדיהם.

יש להבין כי העקרון העומד בבסיס האידיאולוגיה של העסקן החרדי הוא פשוט. שלטון אבסולוטי של מספר אנשים מצומצם, בציבור נאמן ללא סייג שיעשה ככל אשר יורו לו, נקודה. התורה, ה"יהדות", המסורת וכו' – אלו בסך הכל אמצעים בעיניו, לא מטרות. כדאי לשים לב: דווקא העסקן, הפוליטיקאי, זה המנשק את ידו של הרב הוא המחזיק ברסן השלטון ולא כבוד הרב.

ניתן להשתמש בדת כדי לכוון את פעולות ההמון ואף לשלוט במחשבותיו. ברוך השם, לא היהודים המציאו זאת והיו שהצטיינו מאתנו בכך. אלא שכאן ועכשיו, האידיאולוגיה הזו מסכנת אותי, אותך ואת כלל עם ישראל.

בדוק. במבחן התוצאה כשלה האידיאולוגיה החרדית במבחן היהודי החשוב ביותר, שמירה על הנפש. בניגוד לנעשה באירופה, לא טבעה ארץ ישראל בנהרות של דם כפי שהכריזו הערבים ב-1948. מדוע? פה התרכז ציבור ציוני. מדוע לא היה גורלם של יהודי תל-אביב ויפו כגורלם של יהודי חברון בתרפ"ט? שוב, ציונות. האם מישהו מסוגל לתאר את גורל העם היהודי לאחר השואה ללא הציונות?

והציונות הזו נחלשת. היא נחלשת על ידי עסקנים של אידיאולוגיה שנכשלה פעם אחר פעם. לא על ידי הציבור החרדי, אלא על ידי עסקניו תאבי הכח והשררה. איני רואה בציונות אידיאולוגית-נגד לדת ולתרבות היהודית. אבל העסקן החרדי כן. מדוע? משום שכמו בכל אידיאולוגיה טוטאלית, היא אינה יכולה לטעות. והציונות מזכירה לו שוב ושוב את טעותו. לכן הוא שונא את בן גוריון ומתעב את הרצל, משל היו נביאי דת מתחרה.

בזאת פועל העסקן החרדי נגד ציבור שולחיו ואפילו נגד עצמו. כל הווייתו סובבת סביב השאלה, מה יוכל להשיג מהמדינה עבורו.

 1000 שקלים לחודש לא יעשירו אף אברך. אבל הם ייצרו תלות כלכלית מוחלטת של רבבות אברכים בגפני וזו בדיוק מטרתו.

את כריתת הענף הישראלי עליו יושב העסקן, אני מייחס לאמונה עיוורת ולקוצר ראות. בפעולותיו המגובות בריבוי דמוגרפי-אלקטורלי הוא מחליש את כוחה של מדינת היהודים. זאת למרות שברי לכל בר דעת, כי לא ישרוד ולו דקה אחת ללא מוסדותיה האזרחיים וללא צבאה.

דברי אלה כלל אינם מכוונים אל הקורא החרדי. הללו ימשיכו להתפלפל, לטעון לשנאה ולאנטישמיות על פי מנהגם מימים ימימה. כתיבתי מופנית אליך, האזרח הציוני/ חפשי/ דמוקרטי. הרי "מישהו" צריך לעצור את התנהלותו המופקרת הזו. לרוע מזלך, המישהו הזה הוא גם אתה. אתה לא צריך לשנוא ואפילו לא לכעוס. פשוט לקום מהכורסא ולומר: די. עד כאן.