דו"ח בצלם: כבילה, סירחון ומניעת שינה בשב"כ

קולות של זעקה מהמתקן החשאי: רשויות החוק במדינת ישראל מפירות תדיר את זכויות האדם של עצורים בבית מעצר של שירות הביטחון הכללי בפתח-תקווה. מדו"ח של ארגון בצלם והמוקד להגנת הפרט שפורסם הבוקר (יום ג') עולה תמונה קשה של התעללות, בעוד שאף תלונה בנושא לא הובילה לצעדים. המדינה מסבירה שהכל נעשה בפיקוח, ובעבר בית המשפט כבר דחה טענות דומות.

לפי עדויות של 121 עצורים, חלקם נכלאים בתאי צינוק אטומים, מוחזקים בתנאי בידוד, בתנאי היגיינה לא נאותים, בכבילה ממושכת בחדר החקירות, במניעת שינה ובאמצעים אחרים "הפוגעים בגופו ובנפשו של הכלוא".

זה מתחיל, לפי העדויות, כבר עם הכניסה. העצורים לא הורשו לקחת עמם חפצים, כפי שנהוג בבתי הסוהר, ואף חפצים אישיים שהיו עליהם כגון שעונים נלקחו מהם. המשך דרכם של עצורי השב"כ ממשיכה לחדרי החקירות שם נכבלו לכיסא באופן שמנע מהם להזיז את גופם.

13 כלואים מבין 121 דיווחו על מניעת שינה שנמשכה למעלה מ-24 שעות. 36% מהכלואים שנבדקו אמרו שחוקרים השפילו וקיללו אותם, 56% דיווחו על איומים ו-9% סיפרו שהופעלה עליהם אלימות. טענה שרווחה בקרב נבדקי הדו"ח קשורה להפעלת לחץ על הנחקר מצד בני משפחתו. באחד המקרים, כך נטען, הובאה למתקן אלמנה בת 63 שבני משפחתה שהיו עצורים במתקן נחשפו לסבלה במעצר. לאחר יומיים שוחררה האשה ללא כל אישום.

בין החקירות, כך עולה מהדו"ח, שוהים העצורים בתאי צינוק קטנים, בדרך כלל בתנאי בידוד, ללא חלונות.

 בתאים קבועים זיזים בקירות המונעים הישענות ומוסיפים לאי הנוחות. התאים מוארים 24 שעות ביממה, מה שמקשה על הירדמות וגורם לכאבי עיניים וקשיים בראייה.

מחברי הדו"ח מציינים תנאי היגיינה קשים - החל משירותי כריעה בתאי הצינוק שמפיצים ריחות רעים, מזרנים ושמיכות לא נקיים ומניעת מקלחות. בגדים נקיים? רק מקצת האסירים זוכים לפריבילגיה. טענה נוספת שעולה קשורה למעצר לאורך זמן רב לאחר תום החקירה. 51% מהעצורים שהעידו הוחזקו במתקן במשך שבוע או יותר לאחר חקירתם האחרונה וחלקם הוחזקו אף חודש או יותר.

"פצצה מתקתקת? זה מלאכותי"

לבצלם ולמוקד להגנת הפרט אין ספק בשורה התחתונה: "ההתנהגות כלפי הכלואים תואמת תורת חקירה המבוססת על שבירת רוחו של העצור באמצעות גרימת הלם וחרדה, תוך ניתוקו מכל נקודת אחיזה בחייו הרגילים וחשיפתו של תנאים של חסך חריף בגירויים חושיים, בתנועה ובקשר אנושי. לאלו נוספת החלשתו הפיזית באמצעות מניעת שינה, הפחתת מזון, חשיפה לקור וחום וגרימת כאב שמקורו בעיקר בתנוחות גוף נוקשות.

"תורת חקירה זו תוארה במדריכי חקירה של ה-CIA משנות ה-60 וה-80 של המאה הקודמת, אשר שימשו להדרכת חוקרים שפעלו במדינות רודניות באמריקה הלטינית. תוצאת השימוש בשיטות אלה היא גרימת רגרסיה נפשית והפיכת הכלוא לחומר ביד החוקר".

הארגונים טוענים כי התנהלות זו שתוארה בדו"ח זוכה לגיבוי המדינה משום שמאז שנת 2001 הוגשו למשרד המשפטים 645 תלונות של נחקרים במתקן אולם אף לא אחת מהן הובילה לחקירה פלילית.

 "מדינת ישראל מנסה להצדיק את ההפרות הקשות של זכויות העצורים כמאמצים חיוניים לסיכול מעשי טרור חמורים. טענה זו אין בה כדי להתיר חריגה מהאיסור המוחלט על יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל ועל עינויים", נכתב.

עוד הם מדגישים ש"ניסיונה של ישראל להסיט את הדיון הציבורי למה שמכונה 'דילמת הפצצה המתקתקת' הוא מלאכותי", ומסבירים שרוב העצורים שהעידו לא נחשדו בעבירות חמורות, וחלקם אף הואשמו בפעילות שהיא פוליטית או דתית במהותה. מחברי הדו"ח דורשים לעקור את הפרות זכויות האדם מהשורש, להעניש את ה"עבריינים", לפצות את הקורבנות ולערוך חקירה בלתי תלויה ושקופה.

המדינה: "אופן המעצרים - בגלל המצב הייחודי"

תגובת המדינה הועברה לנציגי בצלם על ידי משרד המשפטים ומשתרעת על פני 4 עמודים. להלן עיקריה: "הדו"ח לוקה בהנחת הנחות כלליות, חלקן חמורות ביותר, ללא ביסוס למעט אמירות כלליות בעלמא, אשר מובאות ללא נתונים פרטניים שניתן לבדוק ולאושש או להפריך...

"אופן ביצוע המצערים באיו"ש... הוא פועל יוצא של המאפיינים הייחודיים של הפעילות המבצעית באזור והצורך המובנה בצמצום הסיכון הנשקף לכוחות והקטנת החיכוך בינם לבין האוכלוסייה... שיקולים אלו משליכים גם לעניין הטענות בדבר חוסר האפשרות של העצורים להתלבש או לארוז עמם חפצים אישיים".

המדינה דוחה מכל וכל את טענות מחברי הדו"ח בדבר אוזלת היד שמפגינה הפרקליטות הצבאית בתלונות על אלימות כלפי עצורים ומפרטת כי מתוך 40 התלונות שהגיש הוועד הציבורי נגד עינויים 21 הובילו לפתיחת בחקירת מצ"ח.

 "בשנת 2008 נפתחו 211 חקירות מצ"ח בגין עבריות אלימות כלפי פלסטינים ובשנת 2009 נפתחו 140 חקירות מצ"ח בגין עבירות אלו".

בעניין חקירות השב"כ המדינה טוענת כי אלו מנוהלות בפיקוח שורת גורמי חוק בלתי תלויים ביניהם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט. "הנחקרים אינם מנועים מלפנות לאחד מבין הגופים האמורים ולשטוח את טענותיהם בנוגע לאופן בו התנהלה חקירתם", נמסר. "לא נותר לנו אלא להביע צער של שטיוטת הדו"ח חוזרת על טענות בלתי מבוססות שכבר נדחו בערכאות השיפוטיות העליונות של מדינת ישראל".