ההרודיון: בתי המרחץ, מבני פאר וקבר הורדוס

ההר הקטום של הורדוס

על גבול המדבר, כ-13 ק"מ בלבד מירושלים, נישא הר ההרודיון כמעין גל-עד מהודר להורדוס ולמפעלי הבנייה שלו. צורתו, שהפכה כבר לסמל המסחרי שלו, היא צורת חרוט קטום, דומה לתל געשי, שנוצרה מתוספת מלאכותית של עפר ואבנים להר הטבעי. במלאות שבוע לפטירתו של הפרופסור אהוד נצר, הארכיאולוג שאחראי לחשיפת כמה מהממצאים החשובים במקום - ובהם קברו של הורדוס - נוציא אתכם לטיול באתר.

ההרודיון, מבט מלמעה (צילום: חנן ישכר)

איך מגיעים?

נוסעים דרומה על דרך חברון בירושלים, אחרי רמת רחל וממש לפני מנזר מר אליאס, פונים שמאלה לשדרות שמואל מאיר, בכיכר שמאלה לכביש 398. עוברים מחסום צה"לי וממשיכים להתפתל עם הכביש. לאחר כמה דקות נסיעה פונים בכיכר שמאלה עם השילוט להרודיון.

מההר, בכמה נקודות תצפית שונות, נשקפת תצפית על כל מה שאפשר לראות בסביבה: מדבר יהודה, היישובים תקוע, נוקדים וכפרי הבדואים במרחב זעתרה, נחל תקוע, בית לחם ושכונות הרי ירושלים מגילה ועד הר הזיתים. 

עם ההגעה לראש ההר נגלה מה שלא נראה קודם כלל. בתוך הלוע המלאכותי של ההר מחופרים שרידי מבצר עגול בו הוקם ארמון הקיץ של הורדוס. חומה כפולה הקיפה את המבצר, מתוך ארבעת מגדליו העגולים השתמר יפה המגדל המזרחי שהגיע לגובה 40 מטרים ובלט בסביבתו.

בתוך תחומי המבצר נמצאים שרידי בית מרחץ תקני, טיילת עמודים וכן טרקלין אירוח רומי. הטרקלין עשה הסבה לבית כנסת בזמן שהמורדים היהודיים של שלהי בית שני הגיעו לכאן. הם היו אלה שהפכו את המקום לאחד מהמעוזים האחרונים ששרדו את המאבק מול הרומאים, גם אחרי חורבן הבית בירושלים. הם גם הקימו שני מקוואות שנראים היטב בתוך המבצר והם אלה שחצבו מחילות בסלע שקישרו בין בורות המים מימי הורדוס. אל המחילות נכנסים מתוך המבצר ומגלים מחילות מסתור נוספות מימי בר-כוכבא, כ-60 שנים אחרי המרד הגדול.

המהנהרות והבריכות נחצבו בסלע (באדיבות אתר מפה)

סלע הקירטון הרך נוצל לחציבת מחילות מסתור שאפשרו גם גישה למקורות המים מתוך היישוב. אולי נחצבו המחילות כדי לאפשר גיחות התקפה שיפתיעו את הרומאים הצרים על ההר. בכל מקרה, המבנה ההנדסי המתוחכם לא עזר והרודיון עילית נפלה בשני מקרי המרד. מתוך אחד מבורות המים המטוייחים יוצאים מבטן האדמה אל החוץ, עומדים על מדרון ההר, מציצים מלמעלה על התיאטרון שהתגלה כאן, וחוזרים עם השביל אל שער הכניסה.

תגלית הקבר

בשנת 2007 גילה פרופסור אהוד נצר, לאחר כ-35 שנות חפירה בהורדיון, את אחת מתגליות הארכיאולוגיה המדוברות ביותר אצלנו בשנים האחרונות. על המדרון, בין המבצר למעלה לממצאים למטה, התגלה מתחם קבורה גדול עם במה מכובדת ושברים של שלושה ארונות קבורה. ההערכה המקובלת, המתאימה לדברי יוספוס פלביוס שטוען בספרו שהורדוס נקבר בהרודיון, היא שמדובר בקבר הורדוס עצמו, יחד עם אחת מנשותיו ואחד מבניו.  

בימת הקבר. תגלית מרעישה (צילום: חנן ישכר)

ארון הקבורה המשוחזר אינו מוצג באתר ועתיד להיות מוצג במוזיאון ישראל, אך שרידי מתחם הקבר עומדים שם ואפשר להתרשם מעוצמתם אם עוקבים אחר השביל המשולט היוצא מהדרך העולה לראש ההר. לפני כשבועיים, בזמן שהוביל משלחת חפירה נוספת בהרודיון, נפל פרופסור אהוד נצר, נחבל בראשו, ומת כעבור כמה ימים בבית החולים.

התסריט הטראגי הזה כאילו נלקח מסרט דרמה בו הגיבור מוצא את מותו במקום שהיה פרוייקט חייו. אהוד נצר היה מהארכיאולוגים הבולטים והשקדנים שידעה ישראל, הוא היה מהחופרים המרכזיים של ציפורי העתיקה עליה סיפרנו בשבוע שעבר, והוביל חפירות במצדה ובעוד אתרים חשובים הקשורים להורדוס, כמו קיסריה.

כדאי לדעת

אם לא הספקתם להצטייד במים, בחניון הכניסה יש ברזייה עם מים קרים קרים. בכל שישי ושבת בשעה 12:00 מתקיים באתר סיור מודרך בן כשעתיים, ללא תוספת תשלום לדמי הכניסה לאתר. כדאי להתעדכן אודות קיומו של הסיור במוקד הטלפוני *3639 של רשות הטבע והגנים.

פרטים כלליים

• מיקום: לא הרחק מתקוע. אזור ספר המדבר, צפון מדבר יהודה.
• שעות פתיחה: א'-ה', שבת - 16:00-08:00. יום ו' 15:00-08:00.
• מחיר כניסה: מבוגר - 25 שקל, ילד - 13שקל.
• גישה לנכים: לא מאוד נוחה.
• שירותים במקום: מזנון, שירותים, הדרכה
  

• עוד מסלולים והצעות לטיולים תוכלו למצוא באתר מפה