"אבא, תוציא לי תלוש מהעסק?"

דני מנהל מסעדה מזה 5 שנים, ואשתו דנה לומדת ואינה עובדת, ומעת לעת מסייעת לדני במסעדה. כחצי שנה לפני שדנה נכנסה להריון, החל דני להנפיק לדנה תלושי שכר חודשיים תמורת סיועה לעסק, על סך של 4,000 שקל. בתוך כך שילם עבורה ביטוח לאומי, כעובדת מן המניין.

לאחר שילדה את בנם, הגישה דנה תביעה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה, אך בקשתה סורבה. דנה אינה מבינה מדוע.

עוזרים לעסק המשפחתי – התנדבות?

מדוע הביטוח הלאומי מקשה על דנה? הסיבה היא, שבמקרים רבים קרובי משפחה "מעסיקים" זה את זו רק על מנת לקבל מהמדינה קצבאות שונות, שאם לא היו עובדים לא היו זכאים להן: כך למשל סטודנט, שרוצה לקבל דמי אבטלה, נרשם במשרד של אבא כעובד, ואחר כך מגיש תביעה לדמי אבטלה, למרות שלא עבד בפועל ואינו מבוטח כדין.

המוסד לביטוח לאומי ביקש לשים קץ לתופעת ה"כאילו" בתוך המשפחה, והוא שולל קצבאות ממי-שהועסק-אצל-קרוב-משפחתו, אם הוא סבור שעסקינן בפיקציה, ולא בהעסקה אמיתית.

כאשר נדחית תביעה לקצבה או גמלה כלשהי, התובע יכול לפנות לבית הדין לעבודה, ושם להלין על העניין. בית הדין, מצידו, ינסה להבין אם אכן הייתה עבודה בפועל, ואם כן, האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין בני המשפחה. במידה ויתברר שעסקינן במערכת יחסים התנדבותית, דהיינו עבודה במסגרת עזרה משפחתית לעסק המשפחתי - לא תוכר תביעת הקיצבה (התובע לא ייחשב כעובד מבוטח).

המבחנים לקביעת טיב היחסים

חשוב להבין שקרבה משפחתית כשלעצמה אינה מונעת הכרה ביחסי עובד מעביד. כשדנה תגיע לבית הדין, תינתן לה ההזדמנות להוכיח שהיא הייתה עובדת אמיתית בעסק של בעלה, ושמגיעים לה דמי לידה. במסגרת זו, יבחן בית הדין את הנתונים הבאים כדי לעמוד על טיב עבודתה של דנה:

1. מסגרת שעות העבודה - מה היה היקף העבודה של דנה? סדירותה? האם דנה עבדה בכל יום בשעות קבועות, כמו כל עובד, או שהיא עבדה כשיכלה וכשהתחשק לה (כבת משפחה)?

2. תשלום השכר - יחסי עובד מעביד מאופיינים במתן תמורה עבור ביצוע עבודה, והשאלה האם דנה קיבלה בפועל שכר קבוע, כיצד הוא שולם לה והאם הייתה קורלציה בין השכר שקיבלה, לבין שעות העבודה בפועל. כן ייבחן גובה השכר, אם היה ריאלי או לא.

3. צורך אמיתי בהעסקה - האם דנה עבדה בפועל, האם איישה תפקיד במקום? והאם, בעת היעדרותה של דנה מהעבודה, הועסק אחר במקומה? בשכר?

עזרה משפחתית? אין תשלום מביטוח לאומי

במקרה דומה למקרה של דנה, קבע בית הדין הארצי ממש לאחרונה, כי העובדת לא תקבל דמי לידה: באותו מקרה כן הוכח כי העובדת עסקה בעבודות שונות במלון של בעלה: ניקיון, סידור חדרים, שירותי כביסה ועוד, זאת החל ממאי 2007 ועד שילדה באפריל 2008.

ואולם, התגלה כי העובדת עבדה בהיקף דומה גם טרם מאי 2007, רק שאז לא הייתה מקבלת שכר עבור עבודות אלו.

מאחר שלאמיתו של דבר, לא חל כל שינוי במעמדה של העובדת במאי 2007 (כשהתחילו לדווח עליה כעובדת) לבין התקופה שקדמה לכך, נקבע כי העובדת עזרה לבעלה כמו שמסייעים לעסק משפחתי, אך לא באמת הפכה לעובדת מן המניין.

כמו כן, מאחר שלא קיבלה שיק משכורת מסודר פעם בחודש, אלא סכומים משתנים במזומן, ללא קשר להיקף שעות העבודה – לא הצליחו להוכיח לבית הדין תשלום סדיר ועקבי, וגם לא הוכח שהיה עובד שהחליף אותה בתקופת חופשת הלידה.

לאור כל אלו נקבע, שעבודת המערערת הייתה בגדר "עזרה משפחתית" לבעלה, והיא לא זכאית לפיכך לדמי לידה. מה שכן, בית הדין קבע כי קביעה זו לא "חוסמת" את דרכה, והעובדת תוכל לנסות ולתבוע בלידות הבאות דמי לידה, בהתאם למצבה העתידי.

אבל אם עובדים באמת - יכירו בכך

במקרה אחר נקבע כי התובעת, שעבדה בעסק של חמיה (אבי בעלה), בשעה שבעלה היה שכיר בחברה - כן תקבל את דמי הלידה שתבעה, למרות שהיא דווקא לא עבדה באופן סדיר כנדרש: התובעת באותו מקרה, סטודנטית, עבדה מהבית, לעיתים בלילות, וללא כל התחייבות לשעות עבודה קבועות. ואולם, מאחר שהעבודה נעשתה על בסיס יומי קבוע, ומה שהיה חשוב למעביד היה בסופו של דבר ההספק, נקבע שהעבודה כן מהווה עבודה לכל דבר ועניין, למרות אופייה הגמיש מאוד.

כמו כן הוכח שהעובדת קיבלה תשלום קבוע, פעם בחודש, ושהוא עוגן בתלוש מסודר, ושהעובדת עבדה בחברה לאורך תקופה ארוכה טרם הלידה, ולכן לא היה נראה שהיא הועסקה רק בשל הלידה הצפויה. נקודה נוספת ל"זכותה" הייתה העובדה שכאשר נעדרה מעבודתה, הגיע עובד אחר לעבוד בחברה, והוא ביצע, בין היתר, גם את תפקידיה.

לאור כל אלו נקבע כי היחסים האמיתיים בין הצדדים היו יחסי עובד ומעביד, ולא יחסים של עזרה משפחתית נטו, ולכן על הביטוח הלאומי לשלם לעובדת דמי לידה וגם תוספת של 2,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

הסכמתי לא לקבל משכורת - אני עדיין עובדת?

במקרה אחר נשאלה שאלה מעניינת: האם העובדה שהעובדת, שעבדה בחברה של בעלה, וויתרה על משכורתה כדי לסייע לעסק, זכאית לדמי אבטלה, או שהעובדה שוויתרה על שכרה "פוגע" בהגדרתה כעובדת, ומקרב אותה להגדרת "עזרה משפחתית"?

במקרה זה הייתה העובדת בעלת תפקיד מוגדר בעסק, והונפק לה מדי חודש תלוש שכר כדין, כולל כל ההפרשות כנדרש, החל מיום פתיחת החנות ועד סגירתה לאחר 4 שנים. הוויתור של העובדת על משכורת, לתקופה ארוכה, נעשה לשם סיוע לעסק של בעלה, ועלתה כאמור שאלה לגבי משמעותו, אך בית הדין קבע כי כל עובד רשאי לוותר על שכרו אם הוא סבור שוויתור זה ימנע את הפסקת עבודתו (חברה במצב כלכלי קשה), וכמובן מתוך תקווה שהמצב ישתפר. מאחר שכאן עסקינן באשה שעובדת בחברה של בעלה, האינטרס אף גדל.

העובדת זכתה לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, פלוס 3,500 שקל כהוצאות משפט.

לסיום

לכל אחר מהפרמטרים שצויינו יש חשיבות, ולכן כל מי שעובד אצל קרוב משפחה, צריך להקפיד קלה כחמורה, על מנת שההעסקה לא תיראה פיקטיבית:

• הימנעו ממצב בו התשלומים ישולמו לילד מעסק אחר של האב, ולא מהעסק בו הילד טען שהועסק.
• הקפידו על רישומי שעות גם אם העבודה נעשית בזמנו החופשי של העובד, על מנת להראות קשר ישיר בין העבודה בפועל לתשלום. חשיבות הדיווח עולה בשעה שעובדים אחרים שאינם בני משפחה, מדווחים.
• הקפידו על עדכון השכר כאשר הסטטוס משתנה (שינוי היקף משרה).
• תעדו את ביצוע התשלומים בפועל (לא מספיק להציג תלושי שכר, יש להוכיח שהסכום המופיע בתלושים שולם בפועל).
  

כך תימנעו ממצב בו תוגדרו כ"עוזרים למשפחה", אשר אינם זכאים לתשלום מהביטוח הלאומי. 

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר המידע ביחסי עבודה, שכר וחישובים – www.datafax.co.il

למאגר המשפטי המלא - www.lawdata.co.il