חיות שטח: לראות את המדבר לא רק דרך המכונית

37 נשים מגיל 22 ועד 71 יצאו לחרוש את המדבר במשך שבוע, ירדו מהרים בסנפלינג, ישנו בשק שינה ואפילו עשו פיפי בשטח. כתבת ynet שילבה ל-4X4 והצטרפה אליהן למסע עוצמה נשי

מיטל יסעור בית-אור פורסם: 07.11.10 , 13:19

שעת ערב על ראש הר במדבר, שיירה של ג'יפים חונה מאחורי הג'יפ המוביל והמקולקל. מלמעלה מיליון כוכבים מרחוק (מאוד) אורות של יישובי הערבה ומסביב תהום. באמצע רוקדות ומתעמלות נשים לצלילי "לעולם בעקבות השמש". חושבים שאין דברים כאלה? מסע מלכת המדבר לנגב הוכיח שבאמת אין.

קחו 37 נשים מגיל 22 ועד 71, שקשקו אותן טוב-טוב בתוך 10 ג'יפים (תכל'ס היה מדובר בטנדרים) במשך שבוע ימים, תבלו עם הרבה מוזיקה וריקודים, בזקו הרבה אבק מלמעלה ואתם עדיין לא מתקרבים להבין מה זה מלכת המדבר.

ההתחלה הצנועה התרחשה על גבעת חרבת צורה, בשיפולי הרי יהודה. הבנות איחלו לעצמן על דגל שליווה אותן במסע הרבה אור, אהבה ועוד איחולים מקוריים. אחרי ההדרכה של ורד אביבי, המדריכה על נסיעה בג'יפ, הסכימו הבנות ש"חבל שהיא לא לימדה אותנו במבחני התיאוריה", וכולנו שילבנו ל-4X4 ויצאנו לדרך.

שבוע ימים עם הרבה מוזיקה וריקודים. מלכות המדבר (צילומים: סמדר יגר)

מהר מאוד הבנו שהמסע הוא בעניין של הפתעות ופינוקים, כשעשינו הפסקת קפה, תה ובקלאוות שהגיעו אלינו לתוך המערה שבה ישבנו, ממש מהשמיים. הפסקות הקפה המושקעות וארוחות הבוקר, הערב והצהריים שהוכנו באהבה על ידי צוות מלכות "בוגרות", מילאו אותנו באנרגיה פיזית ורוחנית לאורך כל המסע. להפתעתנו, לא היתה ארוחה אחת שהכנו במשך המסע. מנשים שעסוקות כל היום בסגירת קצוות ובתיאומים, לאט-לאט שחררנו והבנו שיש מי שמתכנן, מארגן ודואג שרק נהנה.

אפשר ליצור חברויות חדשות אחרי גיל 40?

איריס מסוארי יצאה למסע הזה אחרי שהורידה 50 קילו ממשקלה ועשתה רישיון נהיגה. "אם הייתי מנסה לעשות את המסע הזה לפני, אין שום סיכוי שהייתי מצליחה, לא הייתי יכולה ללכת כל כך הרבה בלי להזיע", היא אומרת. בעלה של רותם פציניאש רשם אותה בהפתעה למסע, לכבוד יום הולדתה ה-40, חנה מזוז רצתה לבדוק אם אפשר ליצור חברויות חדשות ומעניינות גם אחרי גיל 40 ואילו רחל בנימין מנס ציונה, שעלתה לארץ לפני כ-30 שנה מהודו, רצתה לחוות במסע את חוויית הטירונות שפספסה כאן.

משתתפת אחרת, סינדי זיטלמן מוושינגטון, מארגנת בעצמה מסעות לנשים יהודיות בארץ. הפרוייקט שבראשו היא עומדת, Jewish Women Renaissance, הביא בשנה וחצי האחרונות אלף נשים לטיול חוויתי של 9 ימים במקומות הקדושים. "ביקרתי בישראל פעמים רבות", היא מספרת, "אבל אף פעם לא ביקרתי ממש בנגב. רציתי לאתגר את עצמי ולראות את הנגב לא רק דרך חלונות המכונית. כשאני באה לארץ עם הארגון שלי אני מאוד עסוקה. כאן נתתי לעצמי זמן לחשוב".

"אף פעם לא ביקרתי ממש בנגב. רציתי לאתגר את עצמי". שיירת הרכבים

כל צוות של שלוש-ארבע נשים קיבל משימות לאורך המסע: צוות 5 דאג להגביר את הווליום בכל עצירה עם מוזיקה מתאימה, צוות 9 היה אחראי על התעמלות בוקר, צוותים 10 ו-4 עשו לנו פעילויות בערב שבת, צוות 2 חיבר אותנו אחת לשנייה ולאומנות בפעילות יצירתית ומיוחדת עם חומרים מהטבע. וכמלכות אמיתיות התרגלנו לקבל כל יום מתנה קטנה או צ'ופר. "הצוות שלי הוא כמו משפחה שבה אני מקבלת את כל התמיכה שאני צריכה ובמסגרתו אני גם תומכת באחרות", תמצתה שרון גולדפרב-אלבק.

המסע הזה היה עטוף גם בהרבה ציונות, ולמדנו לראות את נופי הארץ הזו מחדש, גם דרך עיניהן של חמש נשים יהודיות מארצות הברית וארבע בנות צעירות מרחבי העולם. הן הצטרפו למסע במסגרת פעילותן בסוכנות היהודית, או ב-JCC (המרכזים הקהילתיים היהודיים בצפון אמריקה) או בפרוייקט מסע של הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה.

הקשר היהודי

השבת נתנה לנו הזדמנות להתחבר כל אחת לאישה הצעירה שהיתה בגיל 20 ומשהו, במפגש עם בנות פרוייקט מסע שהיו בצוות 6 וזכו לכינוי sexy six. שרה גולדשטיין (29) מעצבת גרפית מניו-יורק הגיעה להגשים חלום ולבקר בישראל, תוך כדי התמחות בעיצוב גרפי ושיתפה בהתלבטויות שלה לגבי המשך הקריירה והחיים בכלל. אולגה קלימיונה (22) ממולדובה למדה מחשבים והגיעה להתמחות במקצוע שלה בישראל, והודיעה שהיא מחפשת בעל יהודי. אנה דרילך (24) עזבה את פריז על גילויי האנטישמיות שבה, הגיעה להתנדב בבית ספר לחינוך מיוחד ביפו ונהנית להביע כאן באופן חופשי את היותה יהודיה. ג'ואן פיצ'וטו (22) מגואטמלה סיפרה לנו על הקהילה היהודית הקטנה והמתבוללת במולדתה,שפחתה מ-3,000 איש לאלף איש.

sexy six. בנות פרוייקט מסע צוות 6 מאחדות כוחות

הן הופתעו עד כמה אנחנו לוקחות את היותנו יהודיות כמובן מאליו, ואנחנו הופתענו מהמאמץ ומההחלטות האמיצות שהן עשו כדי לממש את יהדותן. האמריקניות שבצוות ציינו שהיו רוצות שילדיהן יחושו את אותה קרבה לישראל וליהדות כמו בנות מסע. משתתפות אחרות שעלו לארץ בגיל צעיר יותר, חזרו לשנים הראשונות של עלייתן. אין ספק שזו היתה פעילות שאחריה המסע שלנו לא נראה אותו דבר.

השבת זימנה לנשים רבות עוד חוויה ראשונית. ב-4 וחצי בבוקר חיכו לנו עשרות זוגות אופניים לרכיבה בשמורת שיזף, בדיוק בזמן לזריחה. אילנה קליין ממעלה אדומים ("בת 40 פלוס וזה לא הפלוס היחיד") לא עלתה על אופניים מאז גיל 5. אבל כאן, בעידוד ובתמיכה של החברות מצוות עשר ושל כל הנשים, התאמנה במגרש החנייה והתחילה לנסוע. "בסוף הנסיעה הלב שלי הלם כל כך חזק, שזה נראה שהוא הולך לקפוץ דרך החולצה", סיפרה.

אין כמו לפתוח את הבוקר ברכיבה. אבל ב-4 וחצי??? הבנות בשמורת שיזף

מפגש ראשון עם ידית ההילוכים מזה 17 שנה

במסע חווינו מפגשים חדשים לא רק כל אחת עם עצמה, עם האתגרים שלפניה ועם הבנות האחרות, אלא גם עם דברים הרבה יותר פרוזאיים. אני נפגשתי עם ידית ההילוכים לראשונה מזה 17 שנה, מאז ימי שיעורי הנהיגה, בנות רבות נפגשו לראשונה מאז הטירונות עם שק השינה והאוהל שהקמנו, לאחרות היה זה מפגש ראשון וחווייתי עם הנוהל של עשיית פיפי בשטח, כל יום כל היום. "לא נהגתי בשטח אף פעם, לא הייתי כל כך הרבה זמן בלי הילדים שלי, לא טיפסתי אף פעם בסולם חבלים ולא הלכתי על מצוק בלי לפחד. כל יום היה ניצחון קטן על משהו", אמרה לימור פרץ-סמיה ממודיעין.

בכדי לחלץ קצת את האיברים אחרי ימים בג'יפ, דאגה לנו ורד המדריכה, גוגל אנושי לחי לצומח ולמורשת, למסלולי הליכה. אחד מהם בנחל ברק כלל טיפוס בסולמות חבלים, כאשר כל אחת מהבנות קיבלה את היד המעודדת במכשול המתאים ואת התמיכה והעידוד בכל רגע שבו עלה הפחד בלב. בירידה אחרי ההליכה המאתגרת בקניון נחל ברק, הבנות פינטזו על עוגת שוקולד חמה. אולי ההליכה הקשה ואולי הנוף המדהים, שנראה כאילו יד אלוהים שפכה מלמעלה סירופ שוקולד על ההרים, גרמו לכך. בקצה המסלול, קרוב לפנטזיות, המתין לנו ופל בלגי עם פירות וקצפת. כמעט אף אחת לא נשארה אדישה לפאטה מורגנה הזו באמצע המדבר.

כל אחת והאתגרים שלה. ירידת סנפלינג מהר

החיבור הישראלי-אמריקני לא עבד חלק מההתחלה

חצי מהמסע עוד הייתי עטופה בציניות שאומרת ששיחרור נשי זה לא שירה וריקודים לאורך כל היום, אבל בשלב כלשהו, במהלך נהיגה, אחרי מכשול קשה כשהרגליים רועדות - נכבשתי. וכמוני נכבשו גם האמריקניות. אבל החיבור הזה בין ישראליות לאמריקניות לא עבד חלק מההתחלה.

"התבאסתי קצת כששמעתי שבמסע יהיו אמריקניות. בהתחלה הפריע לי כל הזמן התרגום מאנגלית לעברית. היה בי חשש שהטיול יהיה מופנה רק אליהן ולא אלינו. אבל הפתיע אותי בסוף שהן מאוד ניסו להיות כמונו ולהתערבב", אמרה רותם ואילו אתי אשתר סיפרה שהופתעתה מהגיל המבוגר של האמריקניות, שבדרך כלל מצטיירות כמפונקות שאוהבות את הבית.

גם מצד דוברות האנגלית הדברים לא נראו פשוטים. סינתיה דנמרק (52) רוקחת בגימלאות מדלוור ארצות הברית אמרה "הישראליות קולניות ויש התנהגויות שאפילו היינו מגדירים כחוצפה. אמריקנים יותר אוהבים את הספייס שלהם והישראלים הם אנשים יותר חמים ומעודדים". ג'ואן לנדורף, מריל איינסמן ו-וונדי רודולף, שלוש חברות ילדות, בסוף שנות ה-50 שלהן מפיטסבורג סיכמו "גילינו עד כמה אנחנו דומות בעניינים כמו עבודה, משפחה והסתכלות על החיים. יש יותר משותף מאשר מפריד ובפרט כשמורידים את הדברים החיצוניים".