הערכה: 30 שנה להתאוששות מהשריפה בגולן

הרשלנות של מטיילים, שהביא לפרוץ השריפה הגדולה בדרום רמת הגולן בסוף השבוע, תעלה ביוקר. חיים הררי (בלושי), פקח דרום רמת הגולן ברשות הטבע והגנים, מעריך, שעשויים לעבור 30 שנה עד שהצמחייה ובעלי החיים באזור ישתקמו במלואם.

רב פקד מני בנימין, מפקד תחנת גולן, מספר כי המשטרה פתחה בחקירת הארוע, למרות שטרם הוגשה תלונה רשמית מרשות הטבע והגנים. הוא מוסיף כי בכוונתם לגבות עדויות מאנשים שבילו באזור זה זמן קצר לפני השריפה, ובמקביל פונה לציבור ומבקש מכל מי שהיה באזור בשעות שקדמו לפרוץ השריפה ויש לו פרטים על אנשים ששהו שם - לפנות בהקדם למשטרה. 

למרבה האירוניה מתברר, שהאש פרצה דווקא כתוצאה מניסיון של מטיילת למזער את הלכלוך שהותירה אחריה בשטח. לפי ההערכות, האש פרצה כתוצאה מנייר טואלט שהדליקה משתתפת בפסטיבל ריינבו, שמשתתפיו ידועים כבעלי אג'נדות של התחברות וקרבה אל הטבע. 

"השריפה החלה בסמוך למקום שקבוצה של הריינבו השתקעה בו לפני כחודש. כנראה שמישהו מהם הצית נייר טואלט, והיובש והרוחות המזרחיות הביאו לפרוץ השריפה, שכילתה כ-13 אלף דונם של שטח טבעי, עם צמחיית נחלים מיוחדת ושלל בעלי חיים", מספר בלושי.  

חשש לגורל הצבועים

השטח שנשרף שימש כבית לבעלי חיים רבים, ביניהם זוחלים דוגמת צבי יבשה, לטאות ונחשים, וכן יונקים ממינים שונים, ביניהם מכרסמים דוגמת גרבילים, דורבנים וחולדים, יונקים דוגמת צבאים, חזירי בר, ארנבת שדה ושפן סלעים, וטורפים דוגמת צבועים, זאבים ותנים.

בלושי מפרט כי עיקר נזקי השריפה, מתבטאים בהרס הצמחייה ובפגיעה בבעלי חיים קטנים באזור. עם זאת הוא אינו שולל גם פגיעה משמעותית בחיות גדולות יותר. "עד כה מצאנו בעיקר שרידים של צבי יבשה שנשרפו ושל תן שנשרף. על סמך היכרותי עם השטח ועל סמך ניסיון שריפות בעבר, סביר להניח שגם יונקים גדולים נפגעו".

כך למשל הוא מדגים, שקיים חשש לגורלה של אוכלוסיות צבוע מפוספס, שמספרם מתמעט בארץ, מאחר שמערותיהם ממקומות באחת הואדיות שהשתוללה בהן אש. גם לגורל צבי היבשה באזור נשקפת סכנה כעת, מאחר מספריו של תת המין שבצפון הארץ הולכים ומתמעטים.

בלושי מוסיף ומתריע, כי מלבד הפגיעה הישירה, השריפה עתידה לפגוע בכל המרקם של האזור. בין היתר הוא מדגים, כי צפויה פגיעה קשה בכל שרשרת המזון באזור, מאחר שהמינים הקטנים שנפגעו משמשים כמזון לעופות ולטורפים. עוד הוא מדגים, כי העופרים הצעירים יהיו חשופים לפגיעות טורפים מאחר שלא יהיה להם סבך להסתתר בו. 

"מבחינה אקולוגית נצר פה חיץ ענק, שבו לא יוכלו להתקיים חיים של טבע כפי שהתקיימו קודם לכן. בוואדיות האלה התגוררו בעלי חיים ועכשיו הבית שלהם נשרף", אומר בלושי.  להערכתו, הצמחיה העשבונית תתאושש בתוך כשנתיים, אך הוא סבור כי יעברו כ-30 שנה עד לשיקום המערכת האקולוגית כולה, כפי שהיתה טרם השריפה. 

אקולוג דרשות הטבע והגנים ד"ר גידי קפלן, מסכים כי הצמחייה העשבונית באזור עתידה להשתקם בתוך כשנה שנתיים, אולם התאוששות של עצים דוגמת אלון, לבנה רפואי ואלה אטלנטית, עשויה להימשך עשרות שנים עד שהם ישובו לממדים שהיו בהם טרם השריפה. בכל הקשור להתאוששות בעלי החיים אומר קפלן, שאין נתונים מדויקים ולא ברור כמה שנים זה ייקח. "ככל שהשריפה גדולה יותר, כפי שהיה במקרה זה – השיקום ארוך יותר".

"לא להדליק אש בשטח"

למרות שהמטיילים לנו מחוץ לשטח שמורת טבע, השריפה עצמה חדרה גם לתחומי השמורה באזור וכילתה שם כ-30 דונם. ברשות הטבע והגנים מתייחסים בחומרה להדלקה של האש בשטח וקוראים למטיילים להימנע מכך בשטחים ערכיים, גם אם אינם מוכרזים כשמורות טבע.

"גם בשטחים פתוחים שאינם שטחים של רשות הטבע והגנים, יש ערכי טבע מוגנים רבים שנפגעו בשריפה", אומר גיא איילון, מנהל  מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "מאחר שבשמורות הטבע אסור להדליק אש במקום שלא מיועד לכך, עמדתנו היא שיש להכריז כמה שיותר מהר על שטחים ערכיים כעל שמורות טבע, כי אז זה נותן לנו את המנדט החוקי לטפל בכל מי שהצית שריפה".

בהתייחס לשריפה שפרצה בדרום רמת הגולן הוא מציין, כי "אין איסור חוקי להדליק אש מכיוון שלא הוצתה בשטח שלנו, אבל יש רשלנות שבגינה נגרם נזק ושאינה פוטרת מאחריות".

ברשות הטבע והגנים קוראים למטיילים להימנע מלינה ומהדלקת אש במקומות שאינם מיועדים לכך. בתוך כך נמסר, כי אין להדליק נייר טואלט בשטח, וכדי להיפטר מהמפגע - יש לארוז אותו בשקית ולזרוק לפח.

בהכנת הכתבה השתתף ארז ארליכמן