שבע השנים הרעות: השפעות הבצורת

"בשלוש השנים האחרונות לא יצאה טיפת מים אחת ממעיינות אפק בשמורה. זו פעם ראשונה בהיסטוריה המתועדת של המעיינות האלה שאפשר לדבר על התייבשות של המעיינות". כך מזהיר בשיחה עם ynet הלל גלזמן, מנהל מדור ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים.

• ראש רשות המים: גם השנה תהיה שנת בצורת
  

כבר אמצע נובמבר ואין טיפה של גשם באופק. את התוצאות העגומות לא קשה לפספס: מעיינות אפק, שהזינו פעם את נחל הנעמן ואפשרו זרימה מפוארת של מים אל הים התיכון, מוגדרים כיום על ידי המומחים במצב אנוש בגלל העדר הגשמים, והם לא לבד. "כל הדגים ובתי הגידול במעלה הנחל מתו", מספר גלזמן, "אבל לא רק המעיינות הללו במצב אנוש. נחלי הגליל המערבי בכלל מצב קשה מאוד".

הנחלים אליהם הוא מתכוון הם בעיקר נחל בצת, נחל כזיב ונחל הגעתון - שלושה נחלים חשובים ומרכזיים, שמקבלים כיום כמויות מים מוקצבות אל ערוציהם, באמצעות צינורות בלבד. "נחל צלמון התייבש גם הוא השנה, כי המעיינות שמהן הוא ניזון יבשו והגשם לא מגיע", מוסיף גלזמן, "הנזק ניכר בשטח - בתי גידול מתו וכל הצמחיה בגדות הנחל התייבשה".

הכנרת‏ (צילום: אביהו שפירא)

1

2

3

4

5

6

7

בתכנון: 10 קידוחי חירום 

העיכוב בגשמים יוצר בעיות נוספות. כך למשל, בימים כתיקונם, בריכות הדגים של יישובים רבים - בהם כפר מסריק, עין המפרץ ולוחמי הגטאות - היו מתמלאים במים מהטבע ומזרימים את המים מהבריכות בחזרה לנחלים. "כיום, בגלל שאין אפשרות לשאוב - הם לוקחים מים ממקורות אחרים, אך מזרימים לערוצים היבשים את המים המלאים בחומרים אורגניים. זה הורס עוד יותר את המערכת האקולוגית", מדגיש גלזמן.

ברשות הטבע והגנים מציינים כי מלבד המחסור הקשה במים עבור הטבע, הגשמים שמתעכבים השנה יוצרים צורך בהגברת קידוחי החירום, מה שמחמיר עוד יותר את מצב מאגרי המים ומי התהום. מדובר בקידוחים שמבצעת חברת מקורות לעומק של מאות מטרים, ולעיתים אף לעומק של יותר מקילומטר ויותר, בניסיון להגיע לכיסי מים חבויים בעומק האדמה.

כך למשל, בשנת 2009 ביצעה מקורות 15 קידוחי חרום, לעומת שניים עד שלושה בלבד בשנים שקדמו לכן. עידו רוזוליו, מנכ"ל מקורות, מספר כי "בשל מצב משק המים והחורף הקייצי, מקורות מתכננת ביצוע של כעשרה קידוחי חירום בצפון הארץ בשנה בקרובה. זאת, כחלק מהפתרונות שנועדו להתגבר על שנת הבצורת ולהמשיך באספקת מים סדירה כל העת".

במקורות מציינים, כי צוותים מיוחדים של החברה פעלו בשנתיים האחרונות בנסיון להגיע במהירות לכיסי מים חבויים. ניסיונות אלה הוסיפו למשק המים בשנת 2009 בלבד, כמות של כ-25 מיליון מ"ק, וצפויים להוסיף כמות דומה של מים גם השנה.

הנזק שנגרם למאגרי מי התהום כתוצאה מהבצורת המתמשכת הביא את חברת "מקורות" לבצע מהלכים נוספים. כך למשל, עשרות קידוחי מים שהזדהמו או הומלחו, הוכנסו לפרויקט טיוב, שאפשר תוספת של כ-45 מיליון מ"ק למשק המים בשנה האחרונה.

עידו רוזוליו, מנכ"ל "מקורות", מספר ששאיבת המים מהכנרת הופחתה משמעותית בשנתיים האחרונות, מתוך כוונה להתרחק מהקו השחור. "פיצינו על ההפחתה באמצעות פרויקט קידוחי החירום ועל פי תוכניות העבודה, אנחנו מתכוונים להרחיב את קידוחי החרום בהמשך", הוא מציין.

מים מתוקים בכנרת? לא ממש

בכל הנוגע למצבו של האגם הלאומי, הרי שמפלס הכנרת ירד בכ-20 ס"מ בחודש אוקטובר בלבד ומנתוני רשות המים עולה שכמעט במטר שלם מאז חודש יולי. ברשות המים מצינים, כי "בניגוד לשנה שעברה בה מפלס הכנרת החל לעלות כבר בסוף חודש אוקטובר, בשנה הנוכחית המפלס ממשיך לרדת גם במהלך חודש נובמבר, ואולי אף ימשיך בירידה גם בחודש דצמבר".

ד"ר אלון רימר, מהמעבדה לחקר הכנרת, מסביר שאחת הבעיות העיקריות בירידת המפלס היא העלייה במליחות המים. בהנחה שהמים שנכנסים לאגם ימשיכו להיות במגמת ירידה, ברשות המים מעריכים כי ריכוז המלחים במים רק יעלה בשנים הקרובות. רימר מעריך כי בתנאים אלה, עד בתוך 30 שנה צפויה עלייה ניכרת של מליחות הכנרת, עד לערך של כ-470 מג"כל. 

נתון זה נחשב גבוה מאוד. לשם ההשוואה, מליחות מי הכינרת לפני כ-40 שנה נעה בתחום של כ-400-300 מיליגרם כלור לליטר (מגכ"ל). מליחות זו הייתה גבוהה מדי עבור הגידולים החקלאיים, והיתה הסיבה המרכזית להקמתו של המוביל המלוח והפעלתו בשנת 1965.

פרויקט המוביל המלוח זה הביא להפחתת מליחות הכנרת במשך כ-25 שנים עד לתחום של 300-200 מגכ"ל כיום. עם זאת, מליחות זו עדיין גבוהה ואם לא יירדו מספיק משקעים - היא עתידה להמשיך ולעלות. למרבה הצער, תחזיות מזג האוויר מגלות שגם בעתיד הקרוב לא צפוי לרדת גשם. כך שבינתיים, עושה רושם שהמצב לא צפוי להשתפר.