לרחוץ פנדה במשקל 130 קילו

כשהחלטתי לצאת לטיול הגדול של אחרי הצבא, חיפשתי טיול מסוג אחר, שיהיה בו גם משמעות ותוכן עבורי. בשיטוטי באינטרנט ראיתי את האפשרות להתנדב דרך ארגון GoEco במרכז לשימור הפנדה הענק בחבל סיצ'ואן בסין, והחלטתי לתפור את הטיול שלי סביב זה.

המרכז נמצא במרחק 3 שעות נסיעה מהעיר צ'נגדו. מדובר באחד מתוך 11 מרכזים במדינה שעוסק בשימור ורביית החיה, שנמצאת בסכנת הכחדה, במטרה לשחרר את הצאצאים בחזרה לטבע. במרכז מטופלות בו כ-200 פנדות, שחלקן ניצלו מרעידת אדמה גדולה שהתרחשה לפני כ-3 שנים במדינה.

כשהגעתי למקום הרגשתי כאילו נכנסתי לפארק היורה - המרכז ממוקם בליבה של שמורת טבע ולמולי התגלה נוף מדהים ופראי של יערות ומפלים. השמורה כוללת אזור מגורים, שנמצא ממש בלב כפר מקומי, ואזור לטיפול בפנדות, שכולל מרכז רבייה, מרכז טיפול בגורים, מרכז מחקר ומרכזי טיפול נוספים.

רזניק וחבר‏ ( )

1

2

3

4

5

6

7

היינו כ-25 מתנדבים מכל העולם, אבל הייתי הישראלית היחידה. המיקום של המגורים בלב הכפר היווה חוויה בפני עצמה, כי חיינו למעשה עם התושבים המקומיים. התנאים היו די בסיסיים אמנם, אבל לדעתי זה רק העצים ותרם לחוויה.

אני התנדבתי במרכז הרבייה, שם נעשית רוב העבודה היומיומית במקום. ביום הראשון היה לנו סיור הכרות עם הפנדות וכל זוג קיבל פנדה לטפל בה. אני דווקא קיבלתי פנדה משלי - את שי-שי בת ה-7, שגם ניצלה מרעידת האדמה.

בתפריט: עוגיות ובמבוק

בבקרים התעוררנו בין שבע לשמונה והלכנו לחדר האוכל, לארוחת בוקר שכללה אורז לבן וקפה. לאחר מכן החל יום העבודה - קודם ניקינו את הכלובים משאריות והפתעות של הלילה, מה שהתגלה דווקא כחוויה די נחמדה במהלכה היינו שרים ומשתגעים יחד. לאחר מכן היו מחזירים את הפנדות לכלובים והיינו מאכילים ורוחצים אותן.

בצהריים חזרנו לחדר האוכל ואכלנו אורז לבן ונודלס, כמובן. אחר כך היו לנו שעתיים פנויות, במהלכן בילינו עם המתנדבים האחרים, מטיילים באזור או יושבים במועדון שנמצא במקום. אחר הצהריים שוב התעסקנו בניקיונות, האכלה ורחצה של הפנדות, ובערב קיבלנו זמן פנוי, במהלכו היינו יושבים במועדון או מארגנים ערבי סרטים וטיולים ליליים. 

במהרה גיליתי ששי-שי, לה קראתי לה שיר כמו שקוראים לאחותי, סבלה מתסביך - בגלל שרוב הפנדות סביבה במרכז הרבייה היו בהריון, היא היתה בטוחה שגם היא בהריון, למרות שהיא לא היתה. בכל מקרה, היא התנהגה בהתאם - ישבה בצד, התבודדה ואכלה הרבה.

האוכל האהוב עליה היה בעיקר עוגיות פנדה שעשויות מסויה וגרעינים, אבל גם תפוחים, גזרים וכמויות אדירות של במבוק. ההאכלה התבצעה כשהיא בתוך הכלוב, אך לפעמים היא היתה מתקרבת קצת יותר מידי ובמצב כזה היה צריך להגיד לה את מילת האזהרה צו-האו - והיא היתה מתיישבת.

לא פחות מרתיע מדב גריזלי

לאחר מספר ימים קיבלתי פרס יחד עם מתנדבת נוספת משוויץ – לרחוץ פנדה בוגרת, שמשקלה 130 ק"ג. עשינו זאת בהשגחה של 3 עובדים של הפארק, כי למרות שהפנדה היא חיה צמחונית ומאוד חברותית - היא לא פחות מרתיעה מדב גריזלי כשמדובר בחיה בוגרת.

לצד הטיפול בפנדות הבוגרות, בילינו הרבה במרכז הטיפול בגורים, שהעניקו לנו חוויה בלתי נשכחת. אלה יצורים מדהימים ושיחקנו איתם בלי סוף ממש כמו שמשחקים עם תינוק, אבל גם איתם היינו חייבים לשמור על הוראות הבטיחות ולזכור את מילות האזהרה. נכון, זו חיה מאוד מתוקה וחמודה, אבל אם היא מחבקת מישהו או נותנת לו סטירה תוך כדי משחק - זה הסוף שלו.

המרכז נשען על פעילות המתנדבים והמתנדבות מכל העולם, אך יש בו גם עובדים מקומיים קבועים בשכר. היתרון העיקרי במתנדבים הוא בכך שהם מתעסקים עם העבודה השוטפת, מה שמאפשר לעובדים להתעסק בתחומים כמו מחקר, איסוף תרומות ועוד. אז נכון שלא באנו לשנות סדרי עולם, אבל כן ניסינו לעזור בחלקת אלוהים הקטנה שלנו.

האווירה במהלך שהותי במקום הייתה מאוד טובה ואפשר היה לחוש בהרבה רצון טוב לעזור אחד לשני, לפנדות, ולהצלחת המשימה. האנשים שהתנדבו איתי התגלו כאנשים מדהימים ובילינו הרבה יחד. מכיוון שהיה לנו זמן פנוי רב יחסית, היינו מטיילים הרבה, יוצאים בלילות, ובאחד הימים אפילו החלטנו לשבור את השגרה ולנסוע לישון בעיירה קרובה. היום יש לי חברים מכל העולם, וחוויה בלתי נשכחת.

הכותבת התנדבה ארגון GoEco