הפקעת גן צ'רלס קלור: 4 גופים יוכלו לתבוע פיצוי
ההחלטת ביהמ"ש העליון מבטלת פסק דין קודם שקבע כי רק האגודה למלחמה בסרטן היא הנאמנה על הקרקע. הנאמנים הנוספים לפי הפסיקה הם עיריית תל אביב, מקווה ישראל ופרופ' שלמה מור-יוסף
בית המשפט העליון ביטל היום (א') פסק דין בן שנתיים, וקבע כי 4 גופים ימונו לנאמנים על אחד השטחים היקרים בתל אביב - קרקע של 14 דונם הנמצאת על חוף הים, מדרום לדולפינריום ובקרבת מסגד חסן בק.
4 הגופים הם עיריית תל אביב, האגודה למלחמה בסרטן, בית הספר החקלאי מקווה ישראל ומנהל בית החולים הדסה עין כרם והר הצופים, פרופ' שלמה מור-יוסף.
על חטיבת הקרקע נמצא כיום חלק מפארק צ'רלס קלור וחלקים משטחם של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, חניון ציבורי, תחנת דלק של פז, חלק מרחוב קויפמן, וחצר בית המלון דן פנורמה.
בשנת 2003 הוכנה עבור האגודה למלחמה בסרטן, שהייתה עד כה הנאמן היחידי לקרקע, חוות דעת שמאית שהעריכה את שווי פיצויי ההפקעה בה בסכום של כ-10 מיליון דולר.
החלטת העליון מבטלת החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב מדצמבר 2008, שקבע כי רק האגודה למלחמה בסרטן היא נאמנה על הקרקע.
מאבק של 10 גופים שונים
בכך בא לקיצו מאבק של 10 גופים שראו את עצמם ראויים לקבל את מינוי הנאמנות על הקרקע, בהם המועצה הדתית תל אביב, הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר, הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר, הרב הראשי של צרפת, משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, ומינהל מקרקעי ישראל.במקביל לכך ש-4 הנאמנים יוכלו לתבוע מהמדינה פיצויי הפקעה, גם העירייה, כמי שהפקיעה מהמדינה חלק ממקרקעי ההקדש עלולה להיות חשופה לתביעות.
כמו כן קיימת אפשרות שניתן יהיה לתבוע חלק ממקרקעי ההקדש בחזרה, לאור העובדה שהם לא משמשים כיום למטרות ההפקעה.
עו"ד אילן שרקון, שייצג את העירייה בתביעה, מסביר כי לפסק הדין יש משמעות כלכלית מהותית וכי הנאמנים החדשים יוכלו לתבוע כעת פיצויים מהמדינה כמי שהפקיעה את השטח.
סיפור המאבק הינו סיפורו של הקדש (ארגון של מוסד ציבורי המחזיק בקרקע) שקם בשנת 1895 על ידי יהודי תושב יפו בשם חיים נייגו, לצורך הקמת בית חולים. במסגרת שטר ההקדש מונו בזמנו 4 נאמני קרקע: מינהל בית הספר מקווה ישראל, החכם באשי של ירושלים, יו"ר העדה האשכנזית בירושלים, והרב הראשי של יהודי צרפת.
חשש לניגוד עניינים
בפועל, מי שטיפל בענייני ההקדש עד לסגירתו של בית החולים בשפעל במקום בשנות ה-20 של המאה הקודמת, היו נציגי ועד הקהילה היהודית ביפו (כיום עיריית תל אביב-יפו).
בשנות ה-60 של המאה שעברה הופקע שטח ההקדש על ידי המדינה. במהלך שנות ה-80 הפקיעה עיריית תל אביב מהמדינה חלק משטחי ההקדש. בעקבות ההפקעה מתמצים כיום נכסי ההקדש בזכות לתבוע פיצויי הפקעה מהמדינה, ואולי גם מהעירייה.
לבתי המשפט המחוזי הוגשו בזמנו כמה בקשות להתמנות כנאמנים להקדש והן הבקשות אוחדו לתיק אחד בדצמבר 2008, אז נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין הממנה דווקא את האגודה למלחמה בסרטן כנאמן יחיד בהקדש.
בקשת העירייה להתמנות כנאמן נדחתה בפסק הדין מהטעם של חשש לניגוד עניינים בתביעה לפיצויי הפקעה, ומהטעם היעדר אישורו של שר הפנים.
לפנייה לכתב/ת 
פארק צ'רלס קלור בת"א
צילום: טל כהן
מומלצים
